ערכין דף טו. א
"יאמרו בעל פגומה חמשים בעל שלמה חמשים", מה נחלקו רש"י ותוס' בזה? [תוד"ה אילו].
מי זה שבעל "פגומה"? | מי זה שבעל "שלמה"? | |
לרש"י [1] | השני - שבעל כדרכה | אחד דעלמא |
לתוס' [2] | השני - שבעל כדרכה | הראשון - שבעל שלא כדרכה |
מה הן עשרה נסיונות שניסו אבותינו להקב"ה?
הראשון | השני | |
שנים בים | בירידתם לים סוף | בעלייתם מים סוף |
שנים במים | במרה - "וילן העם" | ברפידים - "וירב העם" |
שנים במן | הותירו מהמן לבוקר | יצאו בשבת ללקוט |
שנים בשליו | "בשבתכם על סיר הבשר" | "והאספסוף התאוו תאוה" |
שנים במדבר | "ויעשו עגל במדבר" | חטא המרגלים - במדבר פארן |
ערכין דף טו: א
במה נחלקו רש"י ומהר"י קרא בביאור החטא בשליו שני? [תוד"ה התאוו].
האם השליו הראשון פסק? | מה היה החטא בשליו שני? | |
לרש"י [3] | לא פסק | שהתאו לבשר יותר |
למהר"י קרא [4] | פסק | שהתאוו שוב לבשר |
ערכין דף טו. א
תוס' ד"ה כשם - ציור מפת קריעת ים סוף ודרך בני ישראל [לשיטת תוס'].
1. הקו השחור העבה מראה את מהלך בני ישראל האמיתי לשיטת תוס', והקו המרוסק מראה את ההוה אמינא של תוס' בקושיא.
2. כאן היתה קריעת ים סוף במקום צפון הים, והלכו בים לכיוון אורכו לצד דרום בחצי גורן עגולה, ויצאו באותו צד שנכנסו.
3. כאן עלו ישראל מן הים והמשיכו ללכת לצד דרום (דרום מצרים) לכיוון מרה ואלים.
4. מקום זה הוא מדבר סין, וכאן היתה חניה על ים סוף.
5. מקום זה הוא אילת ועציון גבר, ומשם סובבו לארץ אדום ומואב, ואח"כ פנו אל א"י.
[1] פירש"י, שבאופן שבאו על אשה שנים אחד שלא כדרכה ואחד כדרכה - השני חשוב שבועל פגומה, דכבר נפגמה בבעילתו של ראשון, ואילו בבעל בתולה שלמה - היינו אדם אחר דעלמא (כן פירשו בתוס' ד"ה אילו, בשיטת רש"י), ג"כ נותן רק חמשים. ודייקו תוס' שמזה שרש"י לא כתב את החילוק בין הראשון שבעל בתחלה שלא כדרכה - שהוא בעל שלמה, לבין השני שבעל פגומה, שמע מינה שסובר כשיטתו בסנהדרין (דף עג:) שאין חיוב קנס אלא בהשרת בתולים, ולכך הראשון שבא עליה שלא כדרכה אינו משלם קנס בכלל.
[2] ס"ל שבעל שלמה - הוא הראשון שבעלה שלא כדרכה, ובעל פגומה הוא השני שבעלה כדרכה, שכבר נפגמה בבעילתו של ראשון. והוכיחו לחלוק על רש"י שגם הבועל שלא כדרכה משלם קנס.
[3] מבואר בפסוקים שפעמיים ירד להם שליו, אחד בזמן המן, דכתיב (שמות טז:יג) "ויהי בערב ותעל השליו ותכס את המחנה". ובשליו שני כתוב (במדבר יא: לא) "ורוח נסע מאת ה' ויגז שלוים". ולכאורה קשה, דכיון שהיה להם שליו כבר מזמן ירידת המן, מדוע התאוו שוב. ולזה תירץ רש"י "שהתאוו יותר". [ועי' ביקר הערך מה שביאר בזה].
[4] מהר"י קרא בתוס' פירש שהשליו הראשון פסק - ולכן התאוו שוב לבשר, והחטא היה כמו שחטאו בשליו ראשון - שהיה להם להסתפק בלחם.