עירובין דף כג.-: א

האם מותר לטלטל בגינה ובקרפף [1] המוקפים גדר גבוהה עשרה שהם גדולים כדלהלן?

עד כמה יהיו גדולים ויהיה מותר? האם בעינן, שומירה, בית דירה,
סמוך לעיר?
לר' יהודה בן בבא עד בית סאתים בעינן [2]
לר' יהודה עד בית סאתים לא בעינן, וסגי בבור שיח ומערה
לת"ק (לעיל דף יח.) עד בית סאתים לא בעינן כלום
לר' עקיבא שבעים ושיריים על שבעים ושיריים [3] לא בעינן כלום
לר' אליעזר (להו"א) בעינן דוקא בית סאתים מרובעות [4] לא בעינן כלום
לר' אליעזר (למסקנא) שתהיה ארוכה עד פי שנים ברחבה [5] לא בעינן כלום
לר' יוסי שתהיה ארוכה עד פי שנים ברחבה [6] לא בעינן כלום
לר' אלעאי אפי' גדול ככור (ט"ו פעמים ב"ס) לא בעינן כלום
-------------------------------------------------

[1] גינה הוא מקום גידול ירקות או זרעים ואינו ראוי לדירה. וקרפף הוא מקום המוקף מחיצות בלא תקרה ומשתמשים בו לשמור בו עצים וכדומה.

[2] מפירש"י מבואר דר' יהודה אית ליה תרתי לחומרא, כלומר שאין מותר לטלטל בגינה או בקרקף רק באופן שאינו גדול מבית סאתים וגם יש בו סוכת שומרים, או בית דירה, או שתהיה קרוב לביתו, דאז דעתו להשתמש בה תמיד וחשובה כהוקף לדירה. אבל יותר מבית סאתים אפי' אם הוקף לדירה לא מהני. ועל זה חולקים התוס' (בד"ה ובלבד), וסוברים שאם הוקף להדיא לדירה מהני אפי' ביותר מבית סאתים, ודוקא בשומירה בעלמא ס"ל לר' יהודה בן בבא דלא מהני ליותר מבית סאתים. וסיימו תוס', דשמא גם אליבא דרש"י דוקא בקרפף שאין בו תשמיש כל כך בזה החמיר שאפי' בהוקף לדירה לא מהני, אבל בדיר סהר מוקצה וחצר שתשמישם רב - מודה רש"י אליבא דר' יהודה בן בבא שמועיל בהוקף לבית דירה.

[3] והקשתה הגמ' (לפירש"י) דדברי ר' עקיבא הם דברי ת"ק דלעיל (ריש דף יח.) שאמר: "לא אמרו בית סאתים אלא לגינה ולקרפף", ותירצה ד"איכא בינייהו דבר מועט", כלומר דר' עקיבא מתיר דוקא שבעים אמה ושיריים על שבעים אמה ושיריים - והשיריים הם ב' שלישי אמה (ד' טפחים), אכן בשיעור בית סאתים מרובעות יש שבעים אמה ושיריים ועוד אצבע ומשהו. (והנפ"מ בין שני השיעורים הוא בערך שש אמות מרובעות). [התוס' (בד"ה רבי) פירשו את הקושיא בענין אחר].

[4] לשון ר' אליעזר במשנה "אם היתה ארכה יתר על רחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה", ומשמע אפי' אם מיעט ברחבה והוסיף על ארכה, אף שבסך הכל אין בה יותר מבית סאתים - לא מהני, דסבר שלא התירו חכמים היכא שלא הוקף לדירה אלא במרובע ממש. אכן הגמ' בעמוד ב' מגיהה את דברי המשנה. (אמנם ע' בר"ן שאינו הגהה אלא פירוש).

[5] בעמוד ב' הביאה הגמ' ברייתא דקתני בה "ר"א אומר אם היתה ארכה יתר על פי שנים ברחבה אפי' אמה אחת אין מטלטלין בתוכה", כלומר שמותר לטלטל אפי' בקרפף שהוא בצורת מלבן דהיינו שארכו מאה אמה ורחבו חמשים כחצר המשכן, אולם אם היה יתר אמה אחת בארכו - אסור לטלטל. ואמר רב ביבי בר אביי שכן אנו שונים במשנה כמו שכתוב בברייתא.

[6] והקשתה הגמ', דאלו הם דברי ר"א לפי המסקנא, ותירצה דאיכא בינייהו "ריבועא דריבעוה רבנן". ופירש"י שלר"א עיקר השיעור שיעשה כחצר המשכן בצורת מלבן, ואם ריבע - כשר. ולר' יוסי להיפך, עיקר השיעור בריבוע - וכך אומרים לו לעשות לכתחילה, ואם עשה מלבן - כשר. ותוס' (בד"ה איכא) פירשו בשם ר"ח, שהמחלוקת היא האם מותר שיהיה באלכסון המלבן יותר מק' אמה, או שצריך לעשות בב' הקצוות המרוחקים של המלבן שיהיו בעיגול, שלא יהיה אלכסון יותר ממאה אמה, דלר"א אסור שיהיה באלכסון יותר ממאה, ולר' יוסי כשר גם במלבן גמור.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף