[1] דהוא שובת ברה"ר למטה, והכלכלה נמצאת ברה"י למעלה, (ומיירי באילן שנוטה - ויוצא מחוץ הד' אמות שלו וכנ"ל בריש העמוד). אכן בהמשך הסוגיא (בסוף עמוד ב') אמר ר' ירמיה שגם באופן זה מועילה הכלכלה, כיון שיכול לנטותה כלפי מטה - לתוך י', ואז יכול ליטול את עירובו מהכלכלה ולהביאו לרה"ר, ולכן עירובו עירוב.

[2] והא דהוצרך לכלכלה, והרי יכול ליתן אותו באילן עצמו לרבי שמותר שבות בביה"ש, תירצה הגמ' משום שרבי ס"ל כר' יהודה דבעינן מקום ד' להנחת העירוב, ועם הכלכלה יש כאן מקום ד' ע"י שחוקקים את מקום האילן להשלים לארבעה עם הכללה, וכר"מ דאמר חוקקים להשלים.

[3] דכין שאין באילן ד' - הוא מקום פטור, וכן אין כאן משתמש באילן אלא בצדדי אילן. והגם שמחמת הכלכלה יש כאן מקום ד', מ"מ אינו עושה אותו רה"י, והטעם פירש"י דהואיל ואין בתחתית האילן ד', ורק אם היה בתוך ג' טפחים סמוך לארץ מתחיל להיות רחב ד' היה חשוב רה"י. ותוס' (בד"ה וכלכלה) חולקים, וסוברים שגם באופן שלא היה בתוך ג' טפחים סמוך לארץ היה נחשב רה"י, אלא מיירי שלא היה האילן בתחתיתו רחב אפי' ג' - שאז יש בקיעת גדיים תחתיו, אז לא הוי רה"י.

[4] דאמרינן לשיטת ר' יוסי בר' יהודה גוד אחת מחיצתא סביבות הטרסקל שיש בו ד' על ד' ונחשב כל השטח סביב העמוד רה"י.

[5] דכיון שאין הכלכלה מקפת את האילן מד' רוחותיו, ורק ע"י דין חוקקין להשלים יש בה ד' על ד' טפחים, ובאופן כזה שאי אפשר לומר גוד אחית מחיצתא עד שלא תאמר שחוקקין להשלים לא אמרינן תרתי.