עירובין דף לד. א

המתכוון לשבות במקומות דלהלן והניח עירובו במקומות בכותל או במגדל, האם עירובו עירוב?

נתכוון לשבות ברה"ר
והניח עירובו בכותל
נתכוון לשבות בראש שובך או מגדל [1]
(דהיינו למעלה מי') [2]
הניח עירובו למעלה מי' אין עירובו עירוב [3] עירובו עירוב [4]
הניח עירובו למטה מי' עירובו עירוב אין עירובו עירוב [5]

עירובין דף לד: א

נתן לעירובו בראש הקנה, האם עירובו עירוב?

בכה"ג שהקנה תלוש ונעוץ בכה"ג שלא תלשו מהקרקע
אליבא דרבי עירובו עירוב לרב חסדא: עירובו עירוב
לרבינא: אין עירובו עירוב [6]
אליבא דרבנן עירובו עירוב אין עירובו עירוב

עירובין דף לד: א

לרב ושמואל אליבא דת"ק דמתניתין, הנותן עירוב במגדל, והוא שבת ברה"י,
ושוב אבד המפתח, האם עירובו עירוב? [תוד"ה ואמאי].

בשבת ביום טוב
אם צריך לעשות סתירה גמורה [7] אין עירובו עירוב - דלא יכול להגיע אליו
אם אין צריך סתירה גמורה - שעשוי מלבנים אין עירובו עירוב [8] עירובו עירוב

הנותן עירובו במגדל דאוירא דליבני ואבד המפתח (ולא נמצא) האם עירובו עירוב?

בשבת ביום טוב
לתנא קמא אין עירובו עירוב עירובו עירוב
לר' אליעזר אין עירובו עירוב

הנותן עירובו במגדל ואבד המפתח ונמצא, האם עירובו עירוב?

בשבת ביו"ט
בין בשדה ובין בעיר [9]
בשדה בעיר
לת"ק (דלית ליה לר"ש) אין עירובו עירוב עירובו עירוב
לר"א דמתניתין [10] אין עירובו עירוב עירובו עירוב
לר"א דברייתא (דאית ליה לר"ש) אין עירובו עירוב עירובו עירוב [11] עירובו עירוב
-------------------------------------------------

[1] מגדל הוא ארון גבוה, ויש בו כמה מדפים מלמטה עד למעלה.

[2] ובענין מקום שהניח את העירוב, יש ב' לשונות ברש"י, בלשון הראשון פירש"י שהניח את עירובו במגדל ששבת בו, והנידון אם הניח את עירובו למעלה מעשרה או למטה מעשרה, אבל השביתה היתה למעלה מעשרה. ובלשון השני פירש"י, שגם במקרה זה מיירי שהניח את העירוב על הכותל, וה"ק דאם הניחו למעלה מעשרה בכותל הוא ועירובו ברה"י, דמיירי שהמגדל קרוב לכותל ואינו מעבירו דרך רה"ר. ואם הניחו למטה בעשרה, וכגון שהניחו בכותל הגבוה ט' טפחים שרבים מכתפים עליו - שחשוב רה"ר, אין עירובו עירוב.

[3] ובכה"ג שמקום העירוב שעל הכותל רחוק ד' אמות ממקום שביתתו, דאל"כ כיון שיש לאדם במקום שביתתו ד' אמות - חשבינן להו כמאן דמליא, וחשיב כאילו הוא שובת למעלה.

[4] הקשה רש"י לפי פירושו הראשון שהניח את העירוב באיזה מדף למעלה מעשרה, והוא שבת גבוה יותר בראש המגדל ובראש השובך, דאיך מביאו אצלו הרי כדי לעלות את העירוב מלמטה למעלה הוא צריך להוציאו ממקומו ולהעבירו דרך אויר רה"ר ולהעלותו למעלה, והדין שבמושיט מרה"י אחת לשניה דרך רה"ר חייב. ותירץ, דעירובו עירוב משום דבאמת שאינו צריך להעלות את העירוב למקום שביתתו דיכול הוא עצמו לרדת למקום העירוב ולאכול שם, וכיון שגם הוא וגם עירובו ברשות אחת מהני.

[5] מאופן זה הקשתה הגמ' לר' ירמיה שאמר "שאני כלכלה שיכול לנטותה", א"כ גם כאן היה יכול להשליך את המגדל ששובת בו לארץ וימצא שמקום שביתתו הוא למטה בעשרה ברה"ר, ולמה חשבינן שהוא במקום אחד ועירובו במקום אחר. ותירץ ר' ירמיה, דהכא מיירי במגדל הקבוע במסמרות לארץ שאי אפשר לנטותו ולהפילו. ורבא תירץ, דמיירי במגדל ארוך וגבוה יותר מד' אמות, שאם יפילו לארץ יצא מחוץ לד' אמות. עוד הקשתה הגמ', דאם יש במגדל בתוכו בין מדפיו חור, א"כ יכול להעלות את העירוב מלמטה ללמעלה בחבל, דהרי הוא מוציא מכרמלית - דהיינו תוך המגדל למטה מי' מקום העירוב, לרה"י דהינו ראש המגדל מקום שביתתו, ותירצה הגמ', דלית ליה כוותא ומתנא.

[6] נחלקו רב חסדא ורבינא כיצד להעמיד את משנתנו שאמרה שרק בתלוש ונעוץ עירובו עירוב, דרב חסדא מוקי לה אליבא דרבנן דוקא (ואה"נ דהמשנה הקודמת - הרישא, היא רבי, משנה זו - הסיפא, היא רבנן). ורבינא מעמיד דגם משנתנו היא כרבי, ומודה רבי בגזירת שמא יקטום שגזרו אותה גם בביה"ש, דדוקא באילן שהוא קשה לא חששו, אבל בקנה שהוא רך יש לחוש יותר.

[7] הנה התוס' הקשו שמתירוץ הגמ' שמיירי במגדל של לבנים משמע, שבקושיא הבינה הגמ' שמיירי במגדל של עץ, וא"כ קשה מאי הקשתה הגמ' "ואמאי הוא במקום אחד ועירובו במקום אחר" - דהיינו שאין יכול להגיע אל עירובו בלא לעבור איסור מה"ת, הרי אין בנין וסתירה בכלים. ותירצו, דמיירי בארון גדול ששייך בו בנין וסתירה. ועוד שגם בכלי שייך בנין וסתירה - אם עושה בנין וסתירה גמורים, (ומה שאמר לקמן דף לה. דאין בנין וסתירה וכלים היינו כשרק צריך להוציא דלת או משהו קטן, אבל לא לסתור את גוף הארון). עוד הביאו לתרץ בשם הירושלמי שמיירי במגדל של אבן, ובזה ודאי יש סתירה גמורה. ובתירוץ אמרה הגמ' שמיירי במגדל של לבנים שיש ביניהם אויר - שאינם מחוברות בטיט אלא מונחות זה על זה דלא הוי סותר.

[8] מבואר בגמ' בביצה שכל הקולא שאמר ר"מ שאפשר להוציא פירות מבית דאוירא דליבני הוא רק ביו"ט אבל בשבת לא, וביאר הריטב"א שיש איסור סתירה מדרבנן בלבנים כאלה שאינם מחוברות, ורק ביו"ט הקילו כדי שלא ימנע משמחת יו"ט. [ופירוש אחר בזה ע' ברש"י והתוס' בביצה דף לא:, שהאיסור הוא משום מוקצה].

[9] כיון שמצא את המפתח ויכול להביאו ביו"ט לכו"ע הוי עירובו עירוב.

[10] ללשון הראשון ברש"י נחלק ר"א דמתניתין עם ר"א דברייתא, דבמשנה ס"ל לר"א דאין חילוק בין עיר לשדה ואין עירובו עירוב דלא יכול לסתור את המגדל דחולק על ר"מ ומחמיר באוירא דליבני וגם חולק על ר"ש דסובר שאפי' שאם מצא את המפתח אינו יכול להביאו דרך גגות וקרפיפות, ולכך בכל ענין אין עירובו עירוב. ובלשון ב' פירש"י שר' אליעזר דמתניתין הוא כר"א דברייתא ומיירי דוקא בשדה, שאז לא יכול להביאו, אבל אם נמצא בעיר, מודה הוא לר"ש שיכול. וכן כתבו גם התוס' (בד"ה חסורי) שאין קשר בין ר"א דמתניתין דמיירי ביו"ט ולענין סתירה, ובין ר"א דברייתא דמיירי בשבת ולענין נמצא בשבת.

[11] כיון שיכול בעיר להביא את המפתח למקומו דרך גגות וחצירות, דס"ל לר"ש שכל סוגי רשות היחיד אפשר להעביר בהם מאחד לשני בשבת.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף