עירובין דף נז. א

האם עושים מגרש סביב לערי הלוים גם בתחומין וגם בקרנות [1]? [תוד"ה מאי].

בתחומי העיר בקרנות העיר
לרבא ולאביי (לעיל עמוד ב') עושים עושים
לרבינא עושים לפירש"י: עושים [2]
לתוס': אין עושים
לרב אשי לפירש"י בל"ק: עושים
לתוס' ולפירש"י בל"ב: אין עושים
עושים

האם נותנים קרפף (שבעים אמה וב' שליש אמה) לעיר?

בעיר א' לענין למדוד התחום מהקרפף בב' עיירות לענין לצרפם להיות עיר אחת
לר' מאיר נותנים, ומודד התחום מסוף הקרפף נותנים שתי קרפפות לצרפם
לחכמים אין נותנים, מודד התחום מיד לרב הונא: נותנים שתי קרפפות לצרפם [3]
לחייא בר רב: נותנים קרפף אחד

אליבא דרב הונא דנותנים ב' קרפיפות מה הדין באופנים דלהלן? [תוד"ה רב].

ועיר ובית
עיר... נותנים ב' קרפיפות נותנים קרפף אחד
בית... נותנים קרפף אחד

עירובין דף נז: א

מה החילוקים המבוארים בסוגיא בין עיר העשויה כקשת לבין ג' כפרים המשולשים [4] לאביי?

בעיר העשויה כקשת בג' כפרים המשולשים
כמה רחוק היתר מן הקשת,
או הכפר האמצעי מהשנים
יותר מאלפים אלפים [5]
כמה רחוקים צידי הקשת,
או ב' הכפרים החיצוניים
ארבעת אלפים יותר מד' אלפים [6]
-------------------------------------------------

[1] תחומין נקרא החלק שמול העיר לכל צד, ולמשל אם היתה העיר רחבה אלפים אמה בצד צפון - כנגד כל האלפים האלה עד משך אלפים אמה צפונה נקרא תחומין, ומצד ימין ושמאל לתחומין נקרא בשם קרנות, וכן בשאר כל הצדדים.

[2] רש"י פירש (בד"ה רבינא אמר), דבמתא שהיא תרי אלפי על תרי אלפי אמה, עושים לה מגרש ששטחו י"ב אלף אמה (אלפים לכל תחום, ועוד ד' אלפים בקרנות), אלא שבדברי ר' אליעזר ברבי יוסי שאמר "נמצא מגרש רביע" - מדובר רק על החלק של המגרש הנמצא תוך התחומים ולא על החלק הנמצא בקרנות, (אכן ע' בחידושי המאירי כיצד פירש לפירש"י).

[3] דלכל עיר נותנים קרפף בפני עצמה כשהנידון לצרף ב' עיירות, ולכן אפי' יש בין ב' העיירות קמ"א אמה ושליש הם מצטרפות.

[4] פי', שהיו ב' כפרים אחד מול השני, מהמזרח למערב, והיה כפר שלישי ביניהם אלא שהיה משוך לצפון כשיעור דלהלן. אכן אם נראה את הכפר השלישי כאילו הוא ביניהם, אין בין כל כפר לכפר קמ"א ושליש, ולקמן יתבאר באיזה אופנים רואים ובאיזה לא.

[5] וביאור החילוק, דבעיר העשויה כקשת אפי' שרחוק היתר מאמצע הקשת יותר מאלפים, מ"מ יכול להגיע לאמצע היתר דרך צידי הקשת, משא"כ בג' כפרים המשולשים שאם היה האמצעי רחוק יותר מאלפים אי אפשר להגיע אליו.

[6] וכל שנכנס האמצעי ביניהם ואין קמ"א אמה ושליש בין כפר לכפר מותר. וביאור החילוק, דבעיר העשויה כקשת אם רחוקים שני צידי הקשת יותר מד' אלפים אמה שאינו יכול לבוא לאמצע היתר מצידי הקשת בזה אי אפשר למדוד מן היתר, דאין לנו מה לחבר את התחומין, דאין איזה כפר שיכולים לומר שהוא ראוי להכנס ביניהם, [וביארו התוס' (בד"ה התם), ג' ביאורים למה הבתים שבקשת אי אפשר לומר לגבם מלי - ולהכניסם במקום היתר, (וע"ע בחידושי המאירי)], משא"כ בג' כפרים המשולשים דאפשר למלאות את השטח שבין ב' הכפרים ע"י שנעשה רואים, שנראה את האמצעי כאילו הוא ביניהם, בזה מהני אפי' יש ביניהם יותר מד' אלפים.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף