[1] פי', כשיוצאים מתוך תחום העיר הגדולה ומהלכים אלפים אמה, היתה נבלעת כל העיר הקטנה בתוך תחום העיר הגדולה.

[2] פי', כשיוצאים מתוך תחום העיר הקטנה ומהלכים אלפים אמה, היו נגמרים האלפים אמה באמצע העיר הגדולה.

[3] פי', מי ששבת בעירו, ורוצה ללכת אלפים אמה, וכלים לו האלפים אמה או באמצע העיר (-בעיר גדולה) או בסופה (-בעיר קטנה).

[4] ומהלך את כולה - ועולה לו רק כד' אמות, ובצאתו מן העיר יכול לילך עד שישלמו לו אלפים אמה.

[5] פי', הנותן את עירובו בין בעיר גדולה ובין בעיר קטנה נחשבת לו כל העיר כד' אמות, ויש לו אלפים אמה לכל רוח מחוץ לעיר.

[6] רש"י מפרש שחמתן התחתונה היתה עשויה כקשת, באופן ששתי קצות הקשת היו רחוקות זו מזו יותר מארבעת אלפים אמה, ולכן לא מודדים לה מן היתר אלא מן הקשת. וגדר היתה עיר רגילה הנחשבת כולה כד' אמות, וכל מקום בחמתן היה מובלע תוך אלפים של סוף תחום גדר, ולכן לבני גדר מותר היה לרדת לכל עיר חמתן, אבל בני חמתן לא יכלו לעלות לגדר. ותמהו התוס', דאי בני הקשת של חמתן מובלעים בתחום אלפים של גדר, א"כ גם בני חמתן יהיו מותרים לעלות לגדר.

[7] ר"ח מפרש דאדרבה גדר העליונה היתה עיר העשויה כקשת, ולא היה בין ראשי הקשת ארבעת אלפים אמה, שדינה הוא שמודדים לה מן היתר, וכשמודדים מן היתר היתה חמתן מובלעת תוך התחום, אולם לבני חמתן אין את הקולא הזו, וכיון שאין תחומם מגיע אלא עד היתר של גדר ולא עד הקשת - לא יכולים בני חמתן לעלות לגדר.

[8] דכיון שנפלו מחיצותיה היא גם אינה ראויה לדירה.

[9] וצריך הישראל לשכור את הרשות מן העכו"ם.

[10] רש"י מפרש דס"ל לרבן גמליאל שכותים גרי אריות הם, ודינם כעכו"ם גמור שלא מועיל שיבטל רשותו אלא בעינן שכירות דוקא.