עירובין דף צ. א
גגין השוין (-הרבה גגות שבאותו גובה) לר"מ, וגג יחידי לרבנן, מה דינם?
האם מותר לטלטל בספינה? [תוד"ה איתמר]
עירובין דף צ: א
מדוע נאסר לטלטל במקומות דלהלן אליבא דהתנאים והאמוראים דלהלן?
לר' מאיר | לרבנן | |
לרב - מגג לחצר [6] | משום רב יצחק - גזירה אטו תל ברה"ר [7] |
אה"נ דמותר |
לשמואל - מגג לקרפף [8] | גזירה שמא יפחת הגג [9] |
[1] הנה באופנים אלו גם אליבא דרב ניכרים המחיצות, דכיון שמיירי בגג יחידי לרבנן - הרי שניכרת המחיצה, וגם לר' מאיר כיון שכל הגגות מצטרפים יחד - הרי שניכרים המחיצות שבסוף כל הגגים שבכל צד הם מחיצות הניכרות. ולכן לא קשה דרב אדרב, אף שלעיל סבר רב שבגגים השוים אסור לרבנן לטלטל אפי' בתוך גג של בעל הבית אחד, ומשום שהוא פרוץ במלואו לגג האסור, מ"מ כאן הרי אינו פרוץ במלואו דהרי הוא גג יחיד, אמנם הוא פרוץ במלואו לרה"ר ואין מחיצות המבדילות בינו לבין רה"ר (או שסבר בהו"א שאין מחיצות של הבית מתחתיו ניכרות, - תוד"ה קשיא), ולכן מתרץ שהם ניכרות ע"י דין גוד אסיק.
[2] ס"ל שבכח דין גוד אסיק מחיצתא אי אפשר לומר שהגג חשוב כהוקף לדירה, כיון שסו"ס המחיצות עשויות לדירת מטה ולא לדירת מעלה, ולכן אם יש בו בית סאתים אסור לטלטל בו כדין כרמלית, אכן רב ס"ל שבכה"ג שהוא גג יחידי אליבא דרבנן או אליבא דר"מ אפי' בכמה גגות ניכרים המחיצות החיצוניות מכולם ואומרים גוד אסיק מחיצתא, בכה"ג מהני המחיצות אפי' לענין להחשב הגג כהוקף לדירה, ולכן הדין שאפשר לטלטל בכולו.
[3] כן הוא המסקנא ובהכי מיירי מתניתין אליבא דר"מ שאמר שהם רשות אחת, אמנם בהו"א שסברה הגמ' ששמואל אוסר בכל ענין, פירש"י דמה שאמרה המשנה כל גגות רשות אחת, היינו לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה. - תוד"ה ושמואל.
[4] פי', אם הפך את הספינה על פיה כדי לטוח אותה בזפת, שלא עשה זאת כדי לדור תחתיה שיחשבו מחיצותיה לשם דירה, בזה גם רב מודה שאינם מחיצות לשם דירה ולא יכול לטלטל ביתירה מבית סאתים אלא בד' אמות.
[5] דס"ל שאין המחיצות חשובות מוקפות לדירה אלא הם עשויות להבריח מים.
[6] רב ס"ל שבגגין שבאותו גובה לר"מ מותר לטלטל בכולן אפי' ביותר מבית סאתים, ומשום שחשובים כאילו הוקפו לדירה, וא"כ נתיר לטלטל לר"מ מגג לחצר, ולמה התיר ר"מ רק מגג לגג. אולם לשמואל דכל גגות אלו (אם רחבים מבית סאתים) נחשבים ככרמלית, ודאי דליכא למיפרך שיטלטל מכרמלית לחצר שהיא רה"י.
[7] פי', דכיון שהגג גבוה והחצר נמוכה, אם נתיר לטלטל מחמת ששניהם רה"י, יבואו לטלטל מרה"ר לתל הגבוה י' ורחב ד' שהוא רה"י. ובזה גם מיושב למה לא הקשתה הגמ' לשמואל שלא יטלטל מגג לקרפף אליבא דר"מ, והטעם משום שגם שם שייכת גזירה זו, דהא הקרפף הוא נמוך מהגג.
[8] פי', לשמואל דס"ל בגג יותר מבית סאתים דיש לו דין כרמלית, א"כ למה לא מתירים רבנן לטלטל מגג לקרפף בתוך ד' אמות, (דהיינו ב' אמות מזה וב' אמות מזה).
[9] פי', ויהיה הגג פחות מבית סאתים ויהיה רה"י, ונמצא מטלטל מרה"י לכרמלית.