[1] ומבואר בגמ', דאף דס"ל לר' מאיר שמה שחלוקין דיורין למטה אינו עושה חילוק למעלה - ואפי' אם לא עירבו הדיורין שלמטה ביניהם מותר לטלטל מגג לגג, מ"מ כשיש הבדל גובה י' בין גג לגג, יש לגזור אטו תל ברה"ר, ר"ל, דר"מ גזר על רה"י שבתוך רה"י (באופן קבוע כגון עמוד ואמת הריחים אבל לא כמו מכתשת וגיגית שמטלטלין) שאסור להוציא מאחד לשני, אטו תל גבוה י' ורחב ד' ברה"ר, דאם נתיר ברה"י יבואו להתיר אותו גם ברה"ר ושם הוא איסור דאורייתא.

[2] ומבואר בגמ' לדעת ר"מ שדוקא כשמטלטל בין החצרות דרך פתח שבכותל, אבל דרך הכותל אסור, דהרי הכותל עצמו הוא רשות בפני עצמה הגבוהה עשרה ורחבה י' שאסור אליבא דר"מ לטלטל עליה - גזירה אטו תל ברה"ר.

[3] פי', באופן שאין הבתים מחוברין זה לזה ויש אויר בין בית לבית, ועל כן מחיצות הבתים נראין לעומדים על גג הבית, כשרוצה להסתכל תחת רגליו, באופן זה לכו"ע אמרינן "גוד אסיק מחיצתא" - ויכול לטלטל בכל הגג כולו.

[4] רש"י פירש באופן שהבתים מחוברים, ותוס' (בד"ה מחיצות) הוסיפו, שה"ה אם היה ראשי הגג בולטים מעבר הכתלים, שהעומד על הגג אינו רואה את מחיצות הבית, ג"כ חשוב מחיצות שאינן ניכרות.

[5] וכשאין מחיצות ניכרות הרי שהוא פרוץ במלואו למקום האסור לו - דהיינו לגג האחר, ולכן אסור לטלטל בו אלא בד' אמות.

[6] משום שאמרינן גוד אסיק מחיצתא, ובאופן זה גם רב מודה, היות שהמחיצות של הגג הגדול ניכרות הם משני הצדדים של הגג הקטן.

[7] באופן זה לא אמרינן גוד אסיק, דהו"ל מחיצה הנדרסת, ולכן נחשב הגג הקטן פרוץ במלואו לגדול - ואסור לטלטל בו.

[8] דאף דאמרינן גוד אסיק מחיצתא, מ"מ כיון שאינם גיפופי ממש - לא חשיבי לעשות כאן "פתח", והרי שגם הגג הגדול פרוץ לקטן, ולכן שניהם אוסרים זה על זה.

[9] דכיון שיש מחיצות גמורות שעושים גיפופי משני הצדדים, הרי שבין הגג הגדול אל הקטן יש פתח, ולכן מותר לטלטל בגדול.

[10] דאף שעל שניהם יש מחיצה גמורה הראויה לדירה, מ"מ גג הקטן פרוץ במלואו לגדול - ואסור לטלטל בו.

[11] פירוש, לבני הגג הגדול מותר לטלטל גם בקטן, דכיון שאין מחיצה ראויה על הקטן, ש"מ דבני הקטן סילקו עצמם מלהשתמש בגגם ומחלו אותו לבני הגדול, ולכן באופן זה מותר רק לבני הגג הגדול להשתמש בו.