.

1)

TOSFOS DH Mavuy she'Hu Gavoha me'Esrim Amah Yema'et

תוספות ד"ה מתני' מבוי שהוא גבוה מעשרים אמה ימעט

(SUMMARY: Tosfos explains why we taught this before teaching what permits a Mavuy.)

הקשה מהר''י מאורלינ''ש דהוה ליה לאשמועינן הכשר מבוי ברישא שהוא בלחי וקורה ואם הניח למעלה מעשרים ימעט

(a)

Question (Ri of Orlins): [The Tana] should have taught us first that a Lechi or Korah is Machshir a Mavuy, and [then] if he put it above 20, he lowers it!

ותירץ דתנא ניחא ליה להתחיל בהאי לישנא כמו שמתחלת מתניתין דסוכה

(b)

Answer (Ri of Orlins): The Tana prefers to begin in this expression, just like at the beginning of the [first] Mishnah of Sukah.

ולהכי פריך שפיר טפי בגמרא מאי שנא גבי סוכה דתני פסולה:

(c)

Support: Therefore, the Gemara properly asked why Sukah is different, that it taught "Pasul" (and did not teach the Tikun, i.e. how to fix the Pesul).

2)

TOSFOS DH Sukah d'Oraisa Tani Pesulah

תוספות ד"ה סוכה דאורייתא תני פסולה

(SUMMARY: Tosfos explains that Pasul is appropriate for Torah laws.)

פרש''י דשייך למיתני בה לשון פסול הואיל ומימות משה ניתנה מדה זו [אף על גב דבדאורייתא שייך נמי תקנתא]

(a)

Explanation #1 (Rashi): It is appropriate to teach an expression of Pasul, since this measure was given from the days of Moshe, even though for Torah laws it is also appropriate to teach the Tikun.

ולישנא דאיבעית אימא בדאורייתא נמי תני תקנתא לא אתי שפיר לפירושו כי גם ללשון ראשון תני בדאורייתא תקנתא ולא קאמר אלא דשייך למתני בה לשון פסולה

(b)

Question: The words "alternatively, also for Torah laws [the Tana] teaches the Tikun" is improper according to his Perush, for also according to the first version he could teach the Tikun for Torah laws! [The first version] said only that one could teach "Pasul"!

לכך נראה לפרש סוכה דאורייתא תני פסולה דלשון ימעט משמע חומרא בעלמא ואתי למיטעי ולומר דדווקא לכתחלה אבל בדיעבד שפיר דמי

(c)

Explanation #2: Sukah is mid'Oraisa, so he taught "Pasul", for "he diminishes" connotes a mere stringency. People could come to err and say that it is only l'Chatchilah, but b'Di'eved it is fine;

אבל במבוי דרבנן אין לחוש

1.

However, Mavuy is mid'Rabanan; we need not be concerned [for such a mistake].

והא דאמרינן בפ' במה מדליקין (שבת ד' כב.) נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי ואע''ג דנר חנוכה הוי דרבנן

(d)

Implied question: It says in Shabbos (22a) that if one placed Ner Chanukah above 20 Amos, it is Pasul, like Sukah and Mavuy, even though Ner Chanukah is mid'Rabanan!

נקט פסולה אגב סוכה דבתריה

(e)

Answer #1: It says "Pasul" due to Sukah, which is mentioned after it.

א''נ התם לא מצי למיתני ימעט דהוה משמע כמו שהיא דולקת ימעט וזה אינו

(f)

Answer #2: There we could not teach "he lowers", for this would connote that while it is burning he lowers it, and this is not true;

דאפילו למ''ד הנחה עושה מצוה צריך לכבותה ולהדליקה שלא יאמר הרואה לצרכו הוא דאדלקה כדאמרינן התם גבי הדליקה מבפנים והניחה מבחוץ:

1.

Even according to the opinion that the Mitzvah is placing [Ner Chanukah], he must extinguish it and relight it [within 20], lest an onlooker say "he lit it for his needs", like we say there about one who lit inside and placed it outside.

3)

TOSFOS DH di'Chsiv El Pesach Ulam ha'Bayis

תוספות ד"ה דכתיב אל פתח אולם הבית

(SUMMARY: Tosfos explains that this is based on a combination of verses.)

זה הפסוק אינו בשום מקום

(a)

Implied question: This is not a verse anywhere!

ואור''י דמצינו דכתיב (יחזקאל מ) אולם הבית ובקרא אחרינא (שם מז) כתיב פתח הבית והוי כאלו נכתב בהדיא בחד קרא פתח אולם הבית

(b)

Answer (Ri): We find that it says "Ulam ha'Bayis", and another verse says "Pesach ha'Bayis", so it is as if Pesach Ulam ha'Bayis was written explicitly in one verse;

וקאמרי רבנן אי כתב פתח אולם כדקאמרת פי' שלא היה כתוב בשום מקום אולם הבית:

1.

Rabanan say "if it wrote Pesach Ulam, we would agree like you said", i.e. [even] if Ulam ha'Bayis was not written anywhere (Maharsha).

4)

TOSFOS DH Ashkechan Mishkan d'Ikri Mikdash

תוספות ד"ה אשכחן משכן דאיקרי מקדש

(SUMMARY: Tosfos discusses whether we always equate the Mishkan and the Mikdash.)

ונפקא מינה שאינו דוחה את השבת ושלא יכנס אדם שם באבק שעל רגליו

(a)

Consequence: [Because Mishkan is called Mikdash, building] it does not override Shabbos, and one may not enter there with dust on his feet.

משמע דמשכן ומקדש גמרינן מהדדי

(b)

Inference: We learn Mishkan and Mikdash from each other.

וכן בפ''ק דחולין (ד' כד.) גבי מומין שפסולין בכהנים ולוים בשנים דקאמר יכול אף בשילה ובית עולמים כן

(c)

Support: In Chulin (24a), regarding that blemishes disqualify Kohanim, and [50] years disqualify Leviyim, it says "perhaps this is even in Shilo and the Beis ha'Mikdash"!

וקשה דבפ''ב דשבועות (ד' טז:) מצריך תרי קראי דקאמר דלכתוב אידי ואידי מקדש וכו' וכן בסוטה (ד' טז.) וביומא (ד' מד.) ובכמה דוכתי

(d)

Question: In Shevuos (16b), we require two verses! It says "it should write both times [Es] Mikdash [Hash-m Timei, or both times Es Mishkan Hash-m Timei]", and similarly in Sotah (16a) and Yoma (44a) and in several places!

ותירץ הר''ר נתנאל דהכא לא צריך קרא דעיקר דרשה אינה אלא על המקדש דבמשכן לא היו דלתות

(e)

Answer (R. Nesan'el): Here we do not need a verse, for the primary Drashah is only for the Mikdash, for there were no doors in the Mishkan;

וההיא דחולין סברא הוא אם לא היה הפסוק שיפסלו אף בשילה הואיל ואינו תלוי בקדושת המשכן:

1.

In Chulin (we wanted to learn from the Mishkan to the Mikdash), for if there were no verse, it is logical that they would be Pasul even in Shilo, since it does not depend on the Kedushah of the Mishkan.

5)

TOSFOS DH Shelamim she'Shachtan Kodem Pesichas Dalsos ha'Heichal Pesulim

תוספות ד"ה שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין

(SUMMARY: Tosfos explains why we cannot derive this from "ha'Olah".)

ואם תאמר תיפוק ליה דנשחטו קודם תמיד של שחר ואמרינן העולה עולה ראשונה דתמיד של שחר נמי בעי פתיחת דלתות ההיכל

(a)

Question: We already know [that it is Pasul] because they were slaughtered before the morning Tamid, and we say "ha'Olah" - the first Olah, for also the morning Tamid requires the doors of the Heichal to be open!

כדתנן בתמיד נשחט (פסחים ד' נח:) לא היה תמיד נשחט עד שהיה שומע קול שער שנפתח

1.

Source (Pesachim 58b - Mishnah): They did not slaughter the [morning] Tamid until they heard the sound of the gate (the doors of the Heichal) that was opened.

וי''ל דקרא דהעולה דווקא בהקטרה איירי ולא בשחיטה

(b)

Answer #1: The verse "ha'Olah" refers only to Haktarah (burning on the Mizbe'ach), but not to Shechitah (the Tamid must be burned first, but other Korbanos may be slaughtered first).

אי נמי למצוה ולא לעכב כדאמר בהדיא בהתכלת (מנחות ד' מט.)

(c)

Answer #2: It is a Mitzvah [l'Chatchilah to slaughter the morning Tamid first], but it is not Me'akev, like it says explicitly in Menachos (49a).

והא דתניא בתוספתא כל הזבחים שהקדימן לתמיד של שחר או עיכבן אחר תמיד של בין הערבים פסולין

1.

Implied question: A Tosefta teaches that all Korbanos that preceded the morning Tamid or were after the afternoon Tamid are Pesulim!

היינו מדרבנן

2.

Answer: That is mid'Rabanan.

אי נמי הכא איצטריך כשנפתחו וחזרו וננעלו:

(d)

Answer #3: Here we need [the verse] to teach about if the gate was opened and later locked.

2b----------------------------------------2b

6)

TOSFOS DH Bein l'Rabanan u'Vein l'R. Yehudah Lilfu mi'Pesach Sha'ar ha'Chatzer

תוספות ד"ה בין לרבנן ובין לרבי יהודה לילפו מפתח שער החצר

(SUMMARY: Tosfos explains that we discuss learning about the width.)

ארוחבה פריך כדפי' בקונט' דאגובהה לא מצי פריך כיון דאשכחן דאיקרי פתח היכל ועזרה דהוו גביהי עשרים

(a)

Explanation #1: He asks about the width, like Rashi explained. He could not ask about the height, since we find that [the openings of] the Heichal and Azarah were called "Pesach", and they were 20 Amos tall.

ועוד אי אגובהה פריך לא הוה משני מידי פתח שער החצר איקרי דכל שכן לא איקרי פתח יותר מחמש דשער גדול מפתח

(b)

Support: If he asked about the height, the answer that Pesach Sha'ar ha'Chatzer is called Pesach is not an answer at all. All the more so [this is difficult], for we do not find anything called [Stam] Pesach more than five [Amos tall], for Sha'ar is greater than Pesach!

אלא ארוחבה פריך דלילפו משער החצר דהוה רוחב כ' כדמייתי מקראי

(c)

Explanation #1 (cont.): Rather, he asks about the width. We should learn from Sha'ar ha'Chatzer, which is 20 wide, like we bring from verses.

אע''ג דג' עמודים היו עומדים ברוחב הפתח כדמוכחי קראי

(d)

Implied question: (There was not an opening of 20.) There were three pillars standing in the width of the opening, like is proven from verses!

מ''מ אתי אויר' דהאי גיסא ודהאי גיסא ומבטל ליה כדאמר לקמן (ד' י:)

(e)

Answer: In any case, the air on this side and on this side is Mevatel (each pillar), like it says below (10b).

ומשני דפתח שער איקרי פתח סתמא לא איקרי

(f)

Explanation #1 (cont.): [The Gemara] answers that it is called Sha'ar, but it is not called Stam Pesach.

ואע''ג דבפרשת במדבר סיני מצינו דאיקרי נמי פתח סתמא

(g)

Implied question: In Parshas Bamidbar (3:26), we find that it is called also Pesach Stam!

אין לחוש הואיל ובשאר מקומות איקרי פתח שער

(h)

Answer: We are not concerned for this, since in other places it is called Pesach Sha'ar.

וכענין זה מצינו בהקומץ רבה (מנחות ד' לז.) דקאמר מצינו ימין שנקראת יד דכתיב כי ישית אביו יד ימינו

(i)

Support: We find like this in Menachos (37a). It says "we find that the right [hand] is called Yad - "Ki Yashis Aviv Yad Yemino";

ואידך יד ימין איקרי יד סתמא לא איקרי ואע''ג דבתר הכי כתיב ויתמוך יד אביו:

1.

[It says that] the other [Tana] holds that the right [hand] is called 'Yad Yemin', but not Stam "Yad", even though it says "va'Yismoch Yad Aviv."

i.

Note: We explain like Maharshal, that the following Dibur is really part of this Dibur. In it, Ritzva explains unlike Rashi.

7)

TOSFOS DH v'Iba'is Eima Ki Kesiv

תוספות ד"ה ואיבעית אימא כי כתיב

(SUMMARY: 1. Tosfos explains the second answer. 2. Tosfos gives another Perush of both answers.)

ט''ו אמות בגובה הוא דכתיב אבל ברוחב אין שיעור מפורש ואפשר שהיה הפתח רחב עשר או פחות

(a)

Explanation #1 (cont.): It was 15 Amos tall, but there is no explicit Shi'ur for the width. It is possible that the opening was 10 wide, or less.

וגרסי' בתר הכי משפת מזבח ולמעלה והיינו כר' יוסי דבפ' קדשי קדשים (זבחים דף נט:) דאמר מזבח גובהו י' אמות פי שנים כאורכו והקלעים סביב ט''ו שלא יהא כהן עומד ועבודה בידו וכל העם רואין אותו

1.

The text says afterwards "from the [top] edge of the Mizbe'ach and above." This is like R. Yosi in Zevachim (59b) who says that the Mizbe'ach is 10 Amos tall, i.e. twice its length, and the curtains around are 15 [Amos tall], lest the Kohen stand with Avodah in his hand and everyone will see him.

והא דכתיב בקלעים וקומה ה' אמות

(b)

Implied question: It is written that the curtains were five Amos tall!

היינו משפת מזבח ולמעלה

(c)

Answer: That is from the [top] edge of the Mizbe'ach and above."

והא דכתיב במזבח (שמות כז) ושלש אמות קומתו

(d)

Implied question: It is written about the Mizbe'ach "its height is three Amos"!

היינו משפת סובב ולמעלה

(e)

Answer: That is from the Sovev (a walkway for Kohanim six Amos above the ground, where the Mizbe'ach recesses an Amah in every direction) and above (excluding the Keranos, which were each a cubic Amah on the top corners)."

ור' יהודה פליג התם דהמזבח ג' אמות דברים ככתבן והקלעים גובהן ה'

(f)

Explanation #1 (cont.): R. Yehudah argues there [and says] that the Mizbe'ach was three Amos tall, [simply] like it is written, and the curtains were five Amos tall.

והאי שינויא בתרא דהכא לא משני לר' יהודה אלא לרבנן דלר' יהודה קלעים ט''ו אמות לאו בגובהן כתיב

(g)

Observation: The latter answer here is not according to R. Yehudah, rather, according to Rabanan, for according to R. Yehudah, the Torah wrote that the curtains are 15 Amos [regarding the width, but] not regarding the height.

וא''ת מאי פריך שאני פתח החצר דהוה ליה צורת הפתח שהכלונסות היו על גבי ווי עמודים שהקלעים תלויים בהן

(h)

Question: What was the question [that both Tana'im should learn from Pesach ha'Chatzer]? Pesach ha'Chatzer was different, for it had Tzuras ha'Pesach! The poles from which the curtains hung were on pegs on the pillars!

וי''ל דאמר לקמן (ד' יא.) דצורת הפתח שעשאה מן הצד לא עשה ולא כלום

(i)

Answer #1: It says below (11a) that Tzuras ha'Pesach from the side has no effect. (The poles were not over the opening, rather, to the side.)

ועוד דלא קשה מידי דאליבא דרב קיימינן ורב תני צריך. למעט אע''ג דאית ליה צורת הפתח

(j)

Answer #2: This is not difficult at all. We discuss according to Rav, and Rav taught [at the end of this Daf] that one must diminish [the opening] even if it has Tzuras ha'Pesach.

ולהכי נמי כי פריך בסמוך ור' יהודה מפתחו של אולם גמר והא תנן כו' ולא פליג ר' יהודה ולא משני שאני אולם דה''ל צורת הפתח משום דאליבא דרב קיימינן

(k)

Support: This is why when we ask below "does R. Yehudah learn from Pesach ha'Ulam?! A Mishnah teaches..., and R. Yehudah does not argue", we did not answer that the Ulam was different, for it had Tzuras ha'Pesach. [We did not answer this] for we discuss according to Rav [who says that Tzuras ha'Pesach does not permit a larger opening].

אך קשה דקראי מוכחי דברוחב כתיב

(l)

Question: The verses prove that [15 Amos] is written about the width [of the curtains]!

ונראה לריצב''א דמשמע ליה והרחב מי' אמות ימעט אפילו אינו גבוה אלא חמש ולהכי פריך היכא דאינו גבוה אלא ה' לילפו מפתח החצר דאפילו רוחב כ' הוי פתח

(m)

Explanation #2 (Ritzva): It connotes to [the Tartzan] that [the Mishnah says] "what is wider than 10 Amos must be diminished" is even if the height [of the walls to the side] is only five. We should learn from Pesach ha'Chatzer, that even 20 wide is a Pesach!

ואין נראה למקשה דפתח שער איקרי כיון דנמוך כ''כ ועוד דבפ' מדבר סיני איקרי פתח סתמא

1.

The Makshan did not hold that it is called Pesach Sha'ar [and not Stam Pesach], because it is so low. Also, in Parshas Bamidbar (3:26), it is called Pesach Stam!

ואתי שפיר דגרס בכל הספרים מה להלן גבוה ה' ברוחב כ'

(n)

Support: This is fine according to the text in all Seforim "just like there it is five tall and 20 wide."

ומשני דאפ''ה פתח שער איקרי הואיל ורחב כ''כ

(o)

Explanation #2 (cont.): [The Tartzan] answers that even so, it is called Pesach Sha'ar [and not Stam Pesach], since it is so wide.

והא דאיקרי בפרשת במדבר סיני פתח סתמא

(p)

Implied question: In Parshas Bamidbar, it is called Pesach Stam!

אין לחוש כדפי' לעיל

(q)

Answer: We are not concerned for this [since in other places it is called Pesach Sha'ar], like I explained above (towards the end of DH Bein).

ואיבעית אימא קלעים ט''ו אמה בגובה הוא דכתיב כלומר קרא דויקהל דההוא ודאי ע''כ בגובה נמי כתיב דהא כתיב קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף וגו' וכתיב ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר

(r)

Explanation #2 (cont.): Or, we can say that "the curtains were 15 Amos" refers to the height. I.e. the verse in Vayakhel (38:14), you are forced to say that it refers also to the height, for it says "Kela'im Chamesh Esre Amah El ha'Kasef", and [the next verse] says "vela'Kasef ha'Shenis mi'Zeh umi'Zeh l'Sha'ar he'Chatzer [Kela'im Chamesh Esre Amah]";

והשתא אי לאו דקרא דלפניו בגובהה כתיב לא הוצרך לכתוב מזה ומזה לשער החצר כיון דכבר פי' צד אחד אלא וודאי קרא קמא איירי בגובה

1.

If the first verse were not written regular the height, [the next verse] would not need to write "mi'Zeh umi'Zeh l'Sha'ar he'Chatzer", since it already specified the [width] of one side! Rather, surely the first verse discusses the height.

והא דכתיב בקרא קמא עמודיהם שלשה דמשמע דארוחבן קאי

(s)

Implied question: The first verse says "Amudeihem Sheloshah." This implies that it discusses the width! (Because they were 15 wide, three pillars were needed.)

י''ל דאדלבתריה קאי

(t)

Answer: It refers to the next verse (which teaches that the width was 15).

ותדע דהמקשה הביא קרא דתרומה חמש עשרה אמה קלעים והמתרץ הביא קרא דויקהל קלעים חמש עשרה אמה אל הכתף

(u)

Proof: The Makshan brought the verse from Parshas Terumah (27:14) "va'Chamesh Esre Amah Kela'im", and the Tartzan brought the verse from Vayakhel "Kela'im Chamesh Esre Amah El ha'Kasef";

וגם רב אשי שסידר הש''ס הביא למעלה ולכתף השנית מזה ומזה דויקהל ולא הביא קרא דתרומה שהוא אצל הפסוק שהביא תחלה דהיינו ולכתף השנית חמש עשרה קלעים

1.

Also Rav Ashi, who arranged the Gemara, brought above [in the question] "vela'Kasef ha'Shenis mi'Zeh umi'Zeh" from Vayakhel, and did not bring the verse from Terumah, which is near the verse that [the Makshan] brought initially, i.e. "vela'Kasef ha'Shenis Chamesh Esre Amah Kela'im";

והביאו בשביל שתירץ בזה הפסוק

2.

[Rav Ashi] brought [the verse from Vayakhel] because he answers through it (from this verse, it is proven that the previous verse discusses the height).

והשתא ודאי הואיל וגובה היה כ''כ פשיטא דנקרא שער ומתחלה לא הקשה אלא דלא משמע ליה דאיקרי שער בעבור גובהו חמש:

(v)

Conclusion: Now, surely because they were so tall, obviously it is called Sha'ar. Initially [the Makshan] asked only because he held that it is not called Sha'ar due to a height of five.

8)

TOSFOS DH Amar Abaye Palig b'Beraisa

תוספות ד"ה אמר אביי פליג בברייתא

(SUMMARY: Tosfos questions the inference from this.)

משמע ולעולם מפתח אולם גמר ומכשיר עד רוחב כ'

(a)

Inference: Really, he learns from Pesach Ulam, and he is Machshir up to a width of 20.

וקשה דלקמן (ד' י.) אמר דלא מכשיר ר' יהודה אלא עד י''ג אמה ושליש:

(b)

Question: Below (10a), it says that R. Yehudah is Machshir only up to 13 and a third! (Tosfos ha'Rosh concludes that the inference is not true. The Ritva says that the inference is true; Abaye disagrees with what it says below.)

9)

TOSFOS DH Ad Arba'im v'Chamishim Amah

תוספות ד"ה עד ארבעים וחמשים אמה

(SUMMARY: Tosfos discusses the ambiguity of this Shi'ur.)

אין להקשות השתא נ' שרי מ' מיבעיא

(a)

Implied question: If he permits 50, he need not teach that he permits 40!

דאיכא למימר מ' ונ' כדאמרי אינשי כדמשמע בפרק מפנין (שבת ד' קכו:)

(b)

Answer: We can say that he permits 40 and 50 [and even more], like people say, like it connotes in Shabbos (126b).

10)

TOSFOS DH Liba'u Delasos k'Heichal

תוספות ד"ה ליבעו דלתות כהיכל

(SUMMARY: Tosfos explains why we do not learn from the Mishkan not to require this.)

. ואע''ג דבאהל מועד שהיה נמי הפתח רחב י' לא היו דלתות ואפי' הכי קרי ליה פתח

(a)

Implied question: Also the Ohel Mo'ed (Mishkan), which had an opening 10 wide, did not have doors, and even so, it is called Pesach!

היינו משום שלא היה גבוה אלא י'

(b)

Answer #1: This is because it was only 10 tall.

א''נ ע''כ אהל מועד שלא כדין נקרא פתח שהרי היה פרוץ במלואו דלא הוה ליה גיפופי

(c)

Answer #2: You are forced to say that it is not proper that Ohel Mo'ed is called Pesach, for it is totally breached. There were not even partial walls on the sides.

11)

TOSFOS DH Ela me'Atah Lo Tihani Lei Tzuras ha'Pesach

תוספות ד"ה אלא מעתה לא תיהני ליה צורת הפתח

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not ask similar questions.)

אבל לא תיהני ליה דלתות לא פריך

(a)

Implied question: Why didn't we ask that doors should not help?

דפשיטא הואיל ואית ליה דלתות והן ננעלות דהויא כמחיצה מעלייתא

(b)

Answer: It is obvious that since it has doors, and they are locked, this is a full Mechitzah.

ולא שייך נמי למיפרך דליבעי צורת הפתח

(c)

Implied question: Why didn't we ask that we should require Tzuras ha'Pesach?

דצורת הפתח לא הוי אלא משום נוי בעלמא

(d)

Answer: [Since there were doors,] the Tzuras ha'Pesach was merely for beauty.

אבל האי פריך שפיר דלא תהני ליה צורת הפתח דאי הוה קרוי פתח אף כשגדול ביותר ע''י צורת הפתח היה לו לעשותו שוה לאולם

(e)

Distinction: However, this was a proper question, that Tzuras ha'Pesach should not help, for if it is called Pesach even when it is very big, through Tzuras ha'Pesach, they should have made [the Heichal] like the Ulam!

12)

TOSFOS DH Midi Hu Taima Ela l'Rav

תוספות ד"ה מידי הוא טעמא אלא לרב

(SUMMARY: Tosfos explains how we can answer for the Beraisa.)

ואע''ג דברייתא נמי גמרה מהיכל

(a)

Implied question: Also the Beraisa learns from the Heichal!

איכא למימר דפליגא אמתני'

(b)

Answer #1: We can say that [the Beraisa] argues with our Mishnah.

א''נ לא נקט היכל אלא לסימנא בעלמא כדאמרינן בסמוך:

(c)

Answer #2: [The Beraisa] mentioned the Heichal for a mere Siman (it does not really learn from it), like we say below (3a).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF