TOSFOS DH Midi d'Chazi l'Adam Ba'inan
תוספות ד"ה מידי דחזי לאדם בעינן
(SUMMARY: Tosfos points out that it was permitted for the need of animals, and resolves this.)
ואובסין את הגמל דלעיל
Implied question: It says above (20b) "we may be Oves a camel." (This implies that it need not be for the need of man!)
היינו נמי במידי דחזי לאדם
Answer #1: Also this refers to something proper for man.
אי נמי איירי ברה''י ולא בין הפסין
Answer #2: It discusses in Reshus ha'Yachid, and not between the Pasim.
אי נמי הואיל ותחילת התיקון הוי במידי דחזי לאדם שרי בכל ענין לצורך בהמה
Answer #3: Since the initial Tikun [of Pasei Bira'os] was for something proper for man, it is permitted for every need of animals.
וא''ת אמאי בעינן מידי דחזי לאדם כיון דלא שרי אלא לצורך בהמה
Question: Why do we require something proper for man, since it was permitted for the sake of animals?
וי''ל שאם דלה לצורך בהמה ונשתיירו שם שרי לאדם
Answer: If he drew for the sake of animals, and [water] was left over, it is permitted to man.
והא דאמרינן בסמוך ואם היו רחבים לאדם נמי שרי
Implied question: It says below "if they were wide, it is permitted also for man.
היינו לדלות לכתחילה לצורך אדם
Answer #1: That means that l'Chatchilah, one may draw for the need of man.
אי נמי הא דאמרינן לא הותרו אלא לצורך בהמה היינו תחילת התיקון אבל בשכבר נתקן לצורך בהמה שרי אף לצורך אדם לכתחילה לדלות
Answer #2: We say that they were permitted only for the need of animals, i.e. the initial Tikun. However, once it was enacted for the need of animals, it is permitted even for the need of man.
ואם היו רחבים שרי לתקן אפי' לצורך אדם
If the wells are wide (one cannot spread his limbs from one side to the other and climb down), it is permitted even for the need of people.
ואתי שפיר הא דאמר לעיל חצר שראשה נכנס לבין הפסין מותר לטלטל מתוכה לבין הפסין ומבין הפסין לתוכה היינו השתא אפי' לצורך אדם:
Support: It is fine that it says above that if the end of a Chatzer enters between the Pasim, one may move from it (the Chatzer) to between the Pasim, and from between the Pasim to it. Now, this is even for the need of man.
TOSFOS DH Mah Ho'ilu Roshah v'Rubah Shel Parah
תוספות ד"ה מה הועילו ראשה ורובה של פרה
(SUMMARY: Tosfos explains why it does not help when he holds both.)
וא''ת הועילו בדנקיט מנא ונקיט לה דאמר לעיל דשרי וברייתא איירי בדלא נקיט לה כדמוכח לעיל
Question: It helps for when he holds the Kli and holds it (the animal). We said above that this is permitted. The Beraisa discusses when he does not hold it, like is proven above!
וי''ל דרב ענן משמע ליה לא ימלא אפילו בדנקיט מנא ונקיט לה
Answer #1: Rav Anan understands "one may not fill" even when he holds the Kli and holds it.
אי נמי סבירא ליה דבנקיט מנא ונקיט לה לא בעינן ראשה ורובה
Answer #2: He holds that when he holds the Kli and holds it, we do not require Roshah v'Rubah.
TOSFOS DH Achvi Lei Hanach Masvasa
תוספות ד"ה אחוי ליה הנך מתוותא
(SUMMARY: Tosfos discusses what are Masvasa.)
משמע דכפרים קטנים מקרו מתוותא דהואיל ולא היו ידועים מכלל דקטנים היו
Inference: Small villages are called Masvasa. Since they were not known, this connotes that they were small;
ובפרק קמא דגטין (ד' ז.) קרי לעיירות גדולות מתוותא דקא אמרי' מתוותא דארעא דישראל קא חשיב גבי קינה ודימונה ועדעדה
Observation: In Gitin (7a), it calls big cities Masvasa! We say "[the verse] lists Masvasa of Eretz Yisrael" regarding Kinah, Dimunah and Ad'adah"!
ומתוך כך נראה דאין להקפיד מה שכותבין בגט מתא פלוני בין עיר גדולה בין עיר קטנה
Consequence: Therefore, one need not object about writing in a Get "Masa (city) Ploni", whether it is a big city or a small city.
ומיהו בקונטרס פי' כאן מתוותא עיירות חריבות ולפי זה אין ראיה דשמא גדולות היו ולפי שנחרבו לא היו ידועות
Disclaimer: However, Rashi explained here that Masvasa are ruined cities. According to this, there is no proof (that small cities are called Masvasa). Perhaps they were big, and because they were ruined, they were not known.
TOSFOS DH Echad mi'Sheloshes Alafim u'Masayim b'Torah
תוספות ד"ה אחד משלשת אלפים ומאתים בתורה
(SUMMARY: Tosfos points out that this is unlike a Piyut of R. Eliezer ha'Kalir.)
בסלוק אז ראית וספרת יסד רבי אליעזר הקליר אלפים וארבע מאות בעולם מאריכה
Implied question: In the Piyut "Az Ra'isa v'Safarta", R. Eliezer ha'Kalir wrote "it extends 2,400 [times as much as] the world"!
וזהו לפי שעושה זרת שליש אמה כמו שיסד והזרת מותחת עד שנים בסיט וארבעה אצבעות הוא הטפח
Answer: This is because he says that a Zeres is a third of an Amah, like he wrote "veha'Zeres Moteches Ad Shenayim b'Sit", and a Tefach is four fingers.
והסיט ולפי חשבון דשמעתא הוי זרת חצי אמה וכל אמה כשתחלקנה לשתי וערב יש בה ארבע זרתות
Observation: According to the calculation of our Sugya, a Zeres is a half Amah, and every [square] Amah, when you divide it in two lengthwise and widthwise, has four [square] Zeretos.
אך תימה כי לפי חשבונו היה לו לחלק אמה לתשעה חלקים ואז יהיה בכל חלק זרת על זרת כי העולם זרת על זרת ואז יעלה לשבעת אלפים ומאתים והוא עושה העולם זרת על אמה וזה מנין לו
Question #1: According to his calculation, he should have divided a [square] Amah into nine parts, and then there will be a Zeres by a Zeres in each, for the world is a Zeres by a Zeres, and then [the size of the Torah] will be [60 by 120, i.e.] 7,200 [times bigger than the world]! He [R. Eliezer ha'Kalir] makes the world a Zeres by an Amah. What is his source?
Note: Tosfos (Chagigah 13a DH v'Raglei) says that R. Eliezer ha'Kalir was a Tana (the son of R. Shimon), and he often argues with the Bavli.
וגם סובר דוכל בשליש עפר הארץ היינו שליש אמה והוא עצמו יסד גיא וכל עפרה בצרדה הכילו
Question #2: He holds that "v'Chol ba'Shelish Afar ha'Aretz" (later in the verse "Mi Madad..." is a third of an Amah, and he himself wrote [in a Piyut] 'Gei v'Chol Afarah bi'Tzredah Hachilu.'
משמע דאצבע שלישי היינו אצבע הקרוי אמה קרי ליה צרדה ורצה לפרש וכל בשליש באצבע שלישי
Inference: The third finger, i.e. the [middle] finger called Amah, he calls Tzredah, and he wanted to explain that "v'Chol ba'Shelish" refers to the third finger;
ובמסכת יומא (ד' יט:) קרי צרדה אצבע שאצל הגודל וצרדה היינו צרה דדא של אגודל:
Summation of question: In Yoma (19b), it calls Tzredah the finger next to the thumb. [The word] Tzredah [stands for] Tzarah d'Da (the rival of this, i.e.), of the thumb!
21b----------------------------------------21b
TOSFOS DH Mipnei Mah Lo Nichtevu
תוספות ד"ה מפני מה לא נכתבו
(SUMMARY: Tosfos explains why mid'Rabanan laws were not given as a tradition.)
וגם בהלכה למשה מסיני לא נתנו
Implied question: Why weren't they given as a tradition from Sinai?
כדי שלא ישתכחו
Answer: This was lest they be forgotten. (R E.M. Horowitz - if they were traditions from Sinai, one would be punished for forgetting them. Ya'avetz - many Halachos were forgotten in the Aveilus over Moshe, and were not returned. What is expounded, even if it is forgotten, it can be returned through expounding - Mahartz Chayos.)
TOSFOS DH Mutav Amus Misas Atzmi
תוספות ד"ה מוטב אמות מיתת עצמי
(SUMMARY: Tosfos points out that R. Akiva was merely stringent.)
אף על גב דבפ' קמא (ד' יז.) אמר ארבעה דברים פטורין במחנה רחיצת ידים וכל שכן במקום סכנה
Implied question: In Bava Kama (17a) it says that an [army] encampment is exempt from four matters. Washing the hands is one of them. All the more so in a case of danger [one is exempt]!
מחמיר על עצמו היה
Answer: R. Akiva was stringent on himself.
TOSFOS DH b'Sha'ah she'Tiken Shlomo Eruvin u'Netilas Yadayim
תוספות ד"ה בשעה שתיקן שלמה עירובין ונטילת ידים
(SUMMARY: Tosfos explains why we did not mention also Sheniyos.)
אף על גב דתיקן נמי שניות כדאמר בפרק שני דיבמות (ד' כא.)
Implied question: He enacted also Sheniyos (Arayos mid'Rabanan), like it says in Yevamos (21a)!
הא דלא חשיב הכא משום דלאו בבת אחת תיקן ואחר בת קול תיקן
Answer: It is not mentioned here because he did not enact them at the same time (as Eruvin and Netilas Yadayim). He enacted [Sheniyos] after the Bas Kol;
ומדכתיב איזן וחקר תיקן משלים הרבה משמע נמי שהרבה תקנות עשה:
Since it says "Izen v'Chiker Tiken Meshalim Harbeh", also this connotes that he made many enactments [but here it lists only two].