גיטין דף יא. א
שטרות דלהלן שנעשו ע"י עובדי כוכבים מה דינם?
גיטי נשים ושחרורי עבדים | כל שאר השטרות | ||||
בהדיוט | בערכאות | בהדיוט | בערכאות | ||
לת"ק דמתניתין | פסולים | פסולים | פסולים | כשרים | |
לר' שמעון | כשרים בשמות מובהקים [1] | פסולים | כשרים | ||
לר' שמעון |
לר"ע | כשרים בשמות מובהקים | כשרים [2] | כשרים | |
לחכמים | כשרים בשמות מובהקים [3] | פסולים | כשרים | ||
לרשב"ג | אין ישראל חותמים | כשרים בשמות מובהקים | פסולים | כשרים | |
ישראל חותמים | פסולים בכל ענין [4] | פסולים | כשרים |
גיטין דף יא: א
עדים החתומים על הגט ושמותיהן כשמות עובדי כוכבים, מה הדין?
בשמות מובהקין כלוקוס ולוס | בשמות שאינם מובהקין | |
בגיטין הבאין מארץ ישראל | כשר [5] | פסול [6] |
בגיטין הביאן ממדינת הים | כשר | כשר [7] |
האומר "תן גט זה לאשתי ושטר שחרור זה לעבדי", ונתחרט קודם שבא לידם,
האם יכול לחזור בו, או שהשליח כבר זכה את השטר בעבורם?
בתן גט זה לאשתי | בשטר שחרור זה לעבדי | |
לר' מאיר | יכול לחזור - דחוב הוא לה להתגרש [8] | יכול לחזור - דחוב הוא לו להשתחרר |
לחכמים | יכול לחזור - דחוב הוא לה להתגרש | אינו חוזר - דזכות הוא לו להשתחרר |
התופס לבעל חוב מה הדין?
[1] ובעדי מסירה ישראל. ואין חילוק בין ערכאות לבין הדיוטות בענין גט אשה שטעם פסולו הוא משום דלאו בני כריתות נינהו, ולכך אם כשרים ערכאות באופן שהם שמות מובהקין שאין לפסול משום מזויף מתוכו, א"כ יש להכשיר גם בהדיוטות, דבין כה אין אנחנו סומכים על העדי חתימה הגוים אלא על עדי מסירה הישראלים. וזה שאמרה הגמ' בתירוצה "הכי נמי קאמר במה דברים אמורים בשמות מובהקין אבל בשמות שאין מובהקין נעשה כמי שנעשו בהדיוט ופסולין" פירושו שמה שאמר ר"ש שגם בגט אשה כשר הוא דוקא בשמות מובהקין אבל אם זה נעשה כמו שנעשה בהדיוטות בשאר שטרות שפסול. ולא קאי על גט אשה שנעשה בהדיוט, כי בזה אין סבה לפסול וכנ"ל. [אכן בהו"א הבינה הגמ' שכן יכל לפסול אפי' בעדי מסירה ושמות מובהקין היכא שנעשו בהדיוט גם בגט אשה, והטעם כתבו התוס' (בד"ה לפלוג), שהוא משום דהיה הו"א לגזור בגיטי נשים אטו שאר שטרות].
[2] וכתבו התוס' (בד"ה לא), שמיירי בעדי מסירה ישראל ובשמות מובהקין של עכו"ם שלא יבואו לאיחלופי, אבל בלא זה אין להכשיר מה שנעשו בהדיוט, דודאי יש לחוש שהם חותמים לשקר. ור"ע ס"ל שאין לגזור שמא יבוא לאיחלופי בנעשה בלא עדי מסירה או בלא שמות מובהקין וחכמים חוששים ופוסלים.
[3] ואף שגזרו חכמים בשאר שטרות, מ"מ בגט אשה לא גזרו, דדוקא בשאר שטרות שבערכאות לא צריך עדי מסירה יש לחוש שמא יבואו לטעות ולחשוב שגם בהדיוט לא צריך עדי מסירה, ולכן פסלו בכל מקרה בהדיוט. אבל בגיטי נשים שגם בערכאות צריך דוקא עדי מסירה ישראל, לכן שם אין לטעות ולא גזרו.
[4] רשב"ג בא להחמיר ואומר דאף אלו - דהיינו גיטי נשים ושחרורי עבדים שאמרת שהם כשרים בחתמו בהם עכו"ם בשמות מובהקין ועדי מסירה, הם כשרים דוקא במקום שאין ישראל חותמים, דהיינו שאין העכו"ם מרשים את ישראל לחתום בשטרות, שאז הכל יודעים שאין ישראל חותמים ולא יבואו לסמוך בלא עדי מסירה ישראלים, אבל במקום שישראל חותמים לא, דאז פסול בכל ענין בגיטי נשים אפי' בשמות מובהקין ועדי מסירה דיש לחשוש שיבואו לסמוך על החתימות בשמות שאינם מובהקין כי יאמרו שישראל חתמו, ר"ל דחושש רשב"ג לאיחלופי בשמות מובהקין אטו שאינם מובהקין. אכן ס"ל דאף ששמא בשמא מיחלף מקום במקום לא מיחלף ולכן לא גזרו על מקום שאין מניחים את ישראל לחתום אטו מקום שמניחים את ישראל לחתום.
[5] דכיון דשמות מובהקין הם של גוים ודאי לא סמכו עליהם להיות עדי מסירה, ובודאי מסרו בפני עדי מסירה כשרים וכר' אלעזר דעדי מסירה כרתי.
[6] דאף שיש לנו לצדד ולומר שמסתמא עדים החתומים על הגט הם ישראלים - דאין עכו"ם רגילים לחתום על הגט, ויהיה כשר גם לר"מ בעדי החתימה האלו, ואליבא דר' אלעזר אמרינן שמסתמא היו עדי מסירה כשרים, מ"מ אנו פוסלים דכיון דשמותם כשמות עכו"ם, יש לחוש שמא טעו בהם, ורק בשמות מובהקין מכשירים.
[7] דרוב ישראל שבחו"ל שמותם כשמות עכו"ם וגם רוב החותמים על הגט הם יהודים, לכן אין לחוש שמא נעשה ע"י גוים.
[8] וכיון שכן אין השליח זוכה להם, דאין חבין לאדם אלא בפניו.
[9] ודייק לה ממשנתנו שיכול לרבנן השליח לתפוס את הגט לתת אותו לעבד אף שהאדון חזר בו.
[10] ודחה את הדיוק מהמשנה, דמשנתנו הרי אמר "תן" וכל האומר תן כאמור זכה דמי, וא"כ כבר זכה העבד בגט אליבא דרבנן שזכות הוא לעבד לצאת מיד רבו לחירות, ולכן לא יכול לחזור בו, ולא משום דין תופס לבע"ח.