-------------------------------------------------

[1] והוסיף ר' שמעון אף עבד ואמה התושבים - שלא מלו וטבלו, ג"כ דינם כן.

[2] ס"ל דהכל הוא טומאה אחת אריכתא, דלא בא עדיין לטהרה, כיון דאין יכול נזיר למנות לנזירות טהרה אלא ביום השמיני - דאזלינן בתר יום הבאת קרבנותיו.

[3] ר' יוסי בר' יהודה סובר שכבר ביום שביעי שסופר לטומאתו יכול להתחיל את הנזירות - דאזלינן בתר יום תגלחתו, וכיון שכן אם נטמא שוב ביום השביעי - חשוב טומאה חדשה. אולם אינו צריך להביא עליה קרבן בפני עצמו, דכיון שלא יצא לשעה אחת שראוי להביא קרבן - דאין הבאת קרבן אלא בשמיני, לכן אינו מביא אלא על האחרונה ועולה לו לכולם.

[4] ע' שטמ"ק (אות ו'), שקודם שהביא ציפורים אין שום נידון - כיון שהכל הוא טומאה אריכתא ומביא קרבן אחד על הכל.

[5] כן דעת משנתנו - לפי אוקימתת הגמ' בחיסורי מחסרא. אולם ע' בתוספתא (פ"א ה"ז), שכתבה: שלראב"י הסובר דמיקבע בעניות ועשירות ע"י ציפורים, א"כ כיון שהביא ציפורים חייב על כל אחד ואחד. ואם הביא אשמו לדברי ר' יהודה מביא על כל נגע ונגע, ולר' שמעון מביא קרבן אחד על הכל עד שיביא את חטאתו.

[6] פי', לר"ש אזלינן בתר המכפר - חטאת, שאם הביא "חטאת העוף" - שהיה באותה שעה עני, מביא לכל שאר הקרבנות כעני אף שעתה העשיר, [ובאופן זה נשאר לו להביא רק לקרבן עולה]. ולר' יהודה אזלינן בתר האשם, שאם היה עני באותה שעה, מביא אח"כ לחטאת והעולה ג"כ כעני אפי' אם כבר נתעשר. ולר' אליעזר בן יעקב הקובע הוא כבר שבוע קודם, כשצריך להביא שני ציפורים, שאם היה אז עני מביא לכל שאר קרבנותיו כעני.

[7] ס"ל לרבנן שכל ולד שלא הושלמו ימי מלאת שלו - וכבר ילדה ולד אחר, אין חייבת עליו קרבן, ולכן אינה מביאה אלא קרבן אחד על האחרון, ולכך אפי' שלא היה האחרון תוך ימי מלאת של ראשון, מ"מ כיון שלא הושלמו ימי מלאת של ראשון (וכן לא של השני והשלישי) - אינה חייבת אלא על האחרון.

[8] ס"ל שאזלינן בתר הלידה הראשונה, ולכן כשנולד השני תוך ימי מלאת של ראשון לענין קרבן חשבינן ליה לשני כמאן דליתיה, ולכן מביאה קרבן אחד על הראשון. אולם השלישי שכבר נולד אחר שהושלם ימי מלאת של השני, חייבת עליו. ומה שנולד השלישי תוך ימי מלאת של שני, לאו כלום הוא, דהשני כמאן דליתיה דמי. אולם הרביעי כיון שנולד תוך ימי מלאת של שלישי - דינו כמאן דליתיה, ומביאה על השלישי ופטורה על הרביעי.