[1] כן כתבו התוס' (בד"ה אמר), שנחלקו בזה גם האמוראים אלו. ובתוס' (ד"ה הואיל) כתבו, דגם ר"מ ס"ל שכתובה דאורייתא.

[2] כתבו התוס' (בד"ה אמר) בשם ר"ת, שעל שיטת רשב"ג סמכו לכתוב בכתובה "כסף זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא".

[3] הוא נאמן שמצא פתח פתוח, אכן מסבינן ליה כופרי דעל כרחך מזה שהוא בקי בזה ש"מ שהוא חשוד על הזנות וראוי להלקותו. ולפ"ז "מברכתא חביטא ליה" הוא בניחותא - והיינו שהוא נאמן ותלקוהו. ועל זה שואלת הגמ' והרי רב נחמן אמר בראש העמוד שהוא נאמן ולא אמר שילקו אותו, ועונה הגמ' שגם מה שאמר לעיל שנאמן הכוונה שנאמן ומסבינן ליה כופרי.

[4] ובין להו"א ובין למסקנא מסבינן ליה כופרי, בהו"א הטעם שאמרינן שהוא משקר ומוציא לעז על בנות ישראל דוכי "מברכתא חביטא ליה" (בתמיה) - עד שהוא מכיר בפתח פתוח. ועל זה שואל דהרי רב נחמן ס"ל שכן נאמן, ולכך חוזר בו ומפרש דאה"נ רב נחמן סובר שנאמן ומסבינן ליה כופרי משום שהוא חשוד על הזנות.

[5] כן פירש"י תוך ד"ה מברכתא, ומהנקודתיים שמפרש "בחור לא נאמן" וכו', קאי על שיטת רב אחאי. וה"ק: דכיון שמעיז פניו להוציא לעז על בת ישראל בדבר שאינו נאמן - הלקוהו.

[6] מבואר בריטב"א שהמקרה של רבן גמליאל מיירי בכה"ג שהיה ס"ס ובין כה היתה מותרת לו גם אם באמך היה פתחה פתוח, אלא שרצה רבן גמליאל להפיס את דעת החתן, ולכן אמר לו שמא היטה ומשל לו משל וכו'.