[1] רש"י מפרש דהוי תרי ותרי ולכן לא מתכשר בהכי, והקשו התוס' הרי הדין הואר שכל כת יכולה לבוא בפני עצמה ולהעיד, וא"כ נעמיד את הדיין השלישי בחזקת כשרות, ובאופן זה גם רב חסדא מודה.

[2] תוס' פירשו בשם ר"ח שאין הכוונה שהדיינים בעצמם הם המעידים, אלא מיירי בעדים אחרים שמעידים להכשירו, וה"ק: שאם קודם שחתמו באו עדים אחרים והכשירו אותו הרי שלא בטל ועד המושב הראשון וחותמים, אולם אם משחתמו השנים וקרא על השלישי ערער, הרי שהערער ביטל ועד המושב של אותו ב"ד ולא יכולים להחתימו אחרי שיכשירו אותו, עד שיעשו מושב ב"ד חדש.

[3] ס"ל בהיפך מרש"י דכיון שמעידים שהוא לא גזל - הרי יש כאן תרי ותרי והעדות כשרה ולא נתבטל מושב ב"ד.

[4] דכיון שהם מודים לראשונים שהיה גזלן, רק אומרים שעשה תשובה, הרי שהערעור היה ערעור נכון - ובטל ועד המושב, כיון דאמת היה שנפסל והיה בחזקת פסלות עד שנודע לנו הכשרו.

[5] מפרשים תוס' דמיירי באופן שהמכשירים מזימים את הראשונים ולכן בטלה עדות הפוסלים ולא היה כאן ביטול המושב דהוא גילוי מילתא בעלמא דכשר היה מעולם, אבל אם לא מזימים את הראשונים הפוסלים, אלא שהראשונים אומרים שהוא עבד והשניים אומרים שאינו עבד שאין כאן חזקת כשרות (דאם הוא עבד מעולם הוא עבד ולא היה שעה אחת בכשרות), באופן זה לא נאמנים לעולם.

[6] רש"י מפרש דכיון שהוא גילוי מילתא בעלמא, דהרי דבר זה עשוי להתגלות שיבדקו אחריו עד שיבורר הדבר, ולכך אין עדותן של אלו תלוי בהגדתן, והם רק מגלים בעלמא. והקשו התוס', דאיך יתברר הרי אם יש שנים שפוסלים אותו כל עדים שבעולם שיבואו להכשיר לא יועילו דיהיה כאן תרי ותרי.

[7] ומיירי בכה"ג שגם היא אומרת ברי לי שמת בעלי, דאל"כ היא לא יכולה לסמוך על שנים שאמרו מת כשיש שנים שמכחישים אותם ואומרים שלא מת. אבל לעלמא לא תנשא כיון שהם נמצאים באיסור אשם תלוי - דתרי ותרי הוי ספק, ומוציאים אותה.