[1] בגמ' איבעיא להו, האם ה"אמרו לו" שאומרים דהואיל וזכה באשה - יש לו לזכות בנכסים, האם באו לחלוק על דעת בית שמאי דס"ל שאפי' מוכרת לכתחילה, אבל הם מודים לדעת ב"ה שבדיעבד אם מכרה לא מוציאים מיד הלקוחות, או שבאו לחלוק גם על דעת ב"ה, וסוברים שלא רק שלא מוכרת לכתחילה, אלא אם מכרה הבעל מוציא מיד הלקוחות. וכך המסקנא שבאו לחלוק גם על הדין בדיעבד, וס"ל שגם בדיעבד הבעל מוציא מיד הלקוחות, דהמכר בטל.

[2] רש"י מפרש שאפי' אם נפלו לה קודם האירוסין מיירי, כיון שעכשיו נשאת לא תמכור לכתחילה. אולם תוס' (בד"ה האשה) חולקים וסוברים שמיירי בנכסים שנפלו לה אחר אירוסין.

[3] כך הגירסא לפנינו בגמ', אולם בברייתא בעמוד ב', הביאה הגמ' נוסחא אחרת שרבן גמליאל אמר שמוכרת ונותנת לכתחילה. ואליבא דרב זביד גם במשנתנו צריך להגיה כן. ואילו רב פפא תירץ שמשנתנו היא כר' יהודה אליבא דרבן גמליאל שסובר בדעת ר"ג שרק בדיעבד אם מכרה - מכרה קיים אבל לכתחילה לא תמכור, ואילו הברייתא סוברת בדעת רבן גמליאל שמוכרת אפי' לכתחילה, והיא אליבא דר' חנינא בן עקביא. אכן התוס' שם (בד"ה תני) מפרשים בענין אחר.

[4] וכן נמנו רבותינו ואמרו בין שנפלו לה עד שלא תתארס ובין שנפלו משנתארסה, אם מכרה אחר שנשאת הבעל מוציא מיד הלקוחות.

[5] פי', במשנה איתא דאין אשה יכולה למכור נכסים אחר נשואיה. ועל זה קאמר ר' שמעון שיש לחלק בין נכסים ידועים ללא ידועים, שהידועים לבעל לא תמכור ואם מכרה או נתנה המקח בטל, ושאינם ידועים לא תמכור ואם מכרה או נתנה המקח קיים בדיעבד.