כתובות דף קז. א
האם פוסקים מזונות לאשת איש שיצא בעלה למדינת הים?
תוך ג' ראשונים משיצא | כשלא שמעו בו שמת | כששמעו בו שמת [1] | |
לרב | אין פוסקים | פוסקים | פוסקים |
לשמואל | אין פוסקים | אין פוסקים [2] | פוסקים |
אליבא דשמואל מה הנפ"מ בין רב זביד שאמר צררי אתפסה, לבין רב פפא שאמרה חיישינן שמא אמר לה צאי וכו', דבאיזה מקרים כן יורדים לנכסים ובאיזה לא?
באינה מספקת | מספקת | |
קטנה | יורדים | לרב זביד: יורדים לרב פפא: אין יורדים |
גדולה | לרב זביד: אין יורדים לרב פפא: יורדים |
אין יורדים |
מי שהלך למדינת הים, האם זנים את אשתו ובנותיו?
כשהוא בחזקת חי | שמעו שמת בעד אחד | שמעו שמת בב' עדים | |
אשתו | אין זנים | זנים | זנים |
בניו | אין זנים | אין זנים | זנים |
מי שהלך למדינת הים, האם מוציאים מנכסיו לדברים דלהלן?
לתכשיטי אשתו | לצדקה | |
לרב חסדא | אין מוציאים | אין מוציאים |
לרב יוסף | מוציאים - דאינו רוצה שתתנוול | אין מוציאים |
כתובות דף קז: א
כלי קוניא, מה דינם לגבי יין נסך [3]?
כשאין בהם בקעים או סדקים | כשיש בהם בקעים או סדקים | |
בשחורים או לבנים | מותרים | אסורים |
בירוקים דמצריף | לרב זביד: אסורים למרימר: מותרים |
אסורים |
[1] כתבו התוס' (בד"ה בששמעו) שמיירי שבאו שני עדים על הדבר, אבל עד אחד לא מהני. וכן לא מועיל אם יצא קול שמת,
[2] רב זביד אמר שהטעם שלא פוסקים דיש לנו לחוש שמא צררי אתפסה, ורב פפא אמר דחיישינן שמא קבלה עליה לצאת למעשה ידיה במזונותיה. והוכיחו התוס' (בד"ה ששמעו) שאפי' אם תשבע שלא התפיס לה צררי או שלא הסכימה לצאת למעשה ידיה במזונותיה אינה נאמנת, דכיון שאינו חוזר מוכחא מלתא שהוא נסתלק ממנה בכל ענין, ולכן לא נאמנת אפי' בשבועה.
[3] אולם אם תשמישם בחמין, כמו גבי חמץ, הכל אסור.