[1] דהנה רב הסתפק אי הוי תנאי או חזרה, ואי הוי תנאי הרי כשיגיע שלשים מקודשת לראשון ולא לשנים האחרים, ואם לשון חזרה מקדושת היא לאחרון ולא לשנים הראשונים, ונמצא שממ"נ אינה מקודשת לאמצעי אפי' לא מספק - ולא צריכה ממנו גט. וקמ"ל אביי בחידושו, שלא נאמר שלשון זו משמעותה גם תנאי וגם חזרה יחד, וא"כ צריכה גט מכל אחד ואחד.

[2] ס"ל שכל אחד השאיר מקום לבא אחריו לתפוס בו, ולכן כולם תפסו בה.

[3] ורק צריך לתת לה המעות כדי לקיים את התנאי, וכשיתקיים התנאי מתברר למפרע שכבר היתה מקודשת משעת נתינה.

[4] ורק היא צריכה לתת את המעות כדי לקיים את התנאי, וכשתקיים את התנאי מתברר למפרע שכבר היתה מגורשת משעת נתינה.

[5] אכן התוס' (בד"ה איכא) כתבו בשם ר"י, שגם לרב יהודה הוי ספק גט מעכשיו עד שתתן או עד שיתקיים התנאי.