TOSFOS DH 'MA'ALIN HAYU S'CHAR LA'LEVI'IM'.
תוס' ד"ה 'מעלים היו שכר ללוים'.
(SUMMARY: Tosfos explains what 'S'char means' and gives the reason for it).
פי', רוצחים הבאים ודרים שם, צריכין להעלות מס וארנונא ללוים; דלא תימא גזירת המלך על הלוים לעכב אותם בעירן.
Clarification: The murderers who came to live there, had to pay the various taxes to the Levi'im; that one should not think that the Levi'im were obligated to put them up in their cities (free of charge).
TOSFOS DH ' "LACHEM" LE'CHOL TZORCHEICHEM'.
תוס' ד"ה ' "לכם" לכל צרכיכם'.
(SUMMARY: Tosfos explains that, according to R. Meir, the murderers did not have to pay anything to the Levi'im).
דאין צריכים להעלות שום דבר ללוים.
Clarification: The murderers were exempt from paying anything to the Levi'im.
TOSFOS DH 'GAMAR SEIVAH SEIVAH'
תוס' ד"ה 'גמר שיבה שיבה'
(SUMMARY: Tosfos explains why it is that the Gezeirah-Shavah is restricted to R. Meir; and it is for the same reason that the Beraisa's statement 've'Chein ba'Golah' too, goes according to R. Meir).
נראה, דהיינו דוקא לרבי מאיר דאצטריך לג"ש, אבל לרבי יהודה, הא איכא קרא בהדיא גבי רוצח.
Clarification: It seems that it is specifically according to R. Meir that the Gezeirah-Shavah is necessary, since R. Yehudah learns his ruling by Rotze'ach from a Pasuk (see Maharam).
וא"כ, הא דקתני לעיל 'וכן בגולה ... ', ממילתא דר' מאיר הוא.
Extension: ... and by the same token, the Beraisa's statement 've'Chein ba'Golah' too, goes according to R. Meir.
TOSFOS DH 'VE'EILU HEIN HA'LOKIN: HA'BA AL ACHOSO'.
תוס' ד"ה 'ואלו הן הלוקין, הבא על אחותו'
(SUMMARY: Tosfos explains why, on the one hand, the Tana leaves out some Chayvei La'avin, and why, on the other, he inserts Chayvei La'avin that are subject to Kareis, which do not need any other reason, though Rashi does try to find one. And finally, they give a reason as to why the Mishnah inserts 'Almanah le'Kohen Gadol').
תנא ושייר טמא ששימש, זר שאכל תרומה, ובעל-מום ששימש, אונן מקריב, מזיח חושן, מכבה גחלת על גבי מערכה; אלא לא חשיב לאוי גרידי אלא באותן שיש בהן חידוש.
Explanation #1: The Tana omits a Zar who serves in the Beis-Hamikdash, a Tamei who serves, a Zar who eats Terumah, a blemished Kohen who serves, an Onein who brings a Korban, someone who moves the Choshen from the Eifod, and someone who extinguishes a coal from on the Mizbe'ach - because he only mentions cases where there is a Chidush.
והא דקא חשיב כריתות דאין בהן מיתת ב"ד, לאשמועינן דאע"ג דאיכא כרת, לוקין; ואין צריך למצוא בהם חידוש בהנך כריתות דקתני.
Explanation #2: And he inserts Chayvei Kerisus which are not subject to Miysos Beis-Din, to teach us that, even though they are subject to Kareis, they receive Malkos. Nor is it necessary to look for any other Chidush in all those cases.
ובקונטרס דחק למצוא בהם חידוש.
Rashi Disagrees: Rashi however, does push to find a reason even for them.
אלמנה לכהן גדול נקט משום דבעי למיתני 'אלמנה וגרושה חייב משום שתי שמות'.
The Reason for 'Almanah le'Kohen Gadol': The reason that the Tana mentions 'Almanah le'Kohen Gadol' is because he wants to add the Halachah that for marrying an Almanah who is also a Gerushah, a Kohen Gadol is Chayav two Malkos.
TOSFOS DH 'GERUSHAH VA'CHALUTZAH EINO CHAYAV ELA ACHAS'.
תוס' ד"ה 'גרושה וחלוצה אינו חייב אלא אחת'.
(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi, who explains that Chalutzah le'Kohen does not receive Malkos if she is also a Gerushah, even though he has transgressed a La'av d'Oraysa. They give two alternative reason s as to why the Tana mentions Chalutzah here).
פי' הקונט', משום גרושה דחלוצה מייתי לה מוי"ו "ואשה גרושה". משמע לפירוש, דבחלוצה לחודא איכא מלקות דאורייתא.
Rashi's Explanation: Rashi explains that he is Chayav because of Gerushah, seeing as we learn Chalutzah from the 'Vav' of "ve'Ishah Gerushah ... ", implying that a Chalutzah is subject to Malkos d'Oraysa.
וזה אינו, דהא אמרינן בפ' עשרה יוחסין (קדושין דף עח.) (אחות) חלוצה דרבנן. והא דלעיל תנא 'וחלוצה' אגב גרושה תניא.
Refutation: This is not correct however, because the Gemara in Kidushin specifically clarifies Chalutzah as de'Rabbanan.
והא דלעיל תנא 'וחלוצה' אגב גרושה תניא.
Alternative Explanation #1: And the reason the Tana mentions Chalutzah (who is never subject to Malkos) is either because of Gerushah, who is ...
אי נמי, מכת מרדות דרבנן; ובהא כיון דהיא גם גרושה, לוקה בה מלקות דגרושה שהיא דאורייתא, ולא לקי מכת מרדות דרבנן.
Alternative Explanation #2: ... or because a Chalutzah is subject to Makas Mardus (de'Rabbanan). Only since he receives Malkos d'Oraysa for Gerushah, he is exempt from Makas Mardus.
13b----------------------------------------13b
TOSFOS DH 'R. YITZCHAK OMER, CHAYVEI KERISUS BI'CHELAL HAYU'.
תוס' ד"ה 'רבי יצחק אומר, "חייבי כריתות בכלל היו" '.
(SUMMARY: Tosfos reject Rashi's explanation in 'Chayvei Kerisus bi'Chelal Hayu' on account of the Lashon, then give their own explanation).
פי' בקונטרס, בכלל כל העריות, דכתיב "ונכרתו (כל) הנפשות"; 'ולמה יצא כרת ב'אחותו', דכתיב "ואיש אשר יקח את אחותו"?
Rashi's Explanation: Chayvei Kerisus were included in all Arayos, as the Torah writes " ... and all the souls will be cut-off"; So why does the Torah then need to mention Kareis specifically with regard to 'Achoso', when it writes "ve'Ish ki Yikach es Achosah ... ve'Nichr'su"?
קשה, דהיה לו לומר ד' "אחותו" בכלל כל העריות היתה'?
Question: According to Rashi, the Gemara ought to have said that "Achoso" was included in all the Arayos (rather than all Chayvei Kerisus)?
לכן נראה לפרש, דחייבי כריתות בכלל מלקות הן, דהא גמרינן בכל לאו איכא מלקות מן "והיה אם בן הכות הרשע", 'ולמה יצאת כרת באחותו', שהרי אחותו כתובה היתה עם העריות באחרי מות "ונכרתו הנפשות
Alternative Explanation: What the Gemara therefore means is that Chayvei Kerisus were included in Malkos, seeing as we learn that every La'av is subject to Malkos from "Ve'hayah Im Bim Hakos ha'Rasha". In that case, why did the Torah need to mention Kareis by 'Achoso' (in Kedoshim), which is written together with all the other Arayos in Acharei-Mos, when the Torah writes "ve'Nichr'su ha'Nafashos"?
"אלא לכך יצאת בקדושים, 'לדונו בכרת ולא במלקות'; כלומר, אין חייבי כריתות לוקין'.
Conclusion: And that is why the Torah mentions Kareis in Kedoshim, to teach us that 'Achoso' (with reference to all Chayvei Kerisos) is Chayav Kareis and not Malkos (according to R. Yitzchak).
TOSFOS DH 'R. YITZCHAK OMER, CHAYVEI KERISUS ... '.
תוס' ד"ה 'רבי יצחק אומר חייב כריתות ... .'
(SUMMARY: Tosfos explains why, according to R. Yitzchak, the Torah writes a La'av by Chayvei Kareis, even though they are not subject to Malkos).
וקשה, דלרבי יצחק, לאו דכל כריתות למה לי, דהא אסיקנא דקרבן לא בעי אזהרה?
Question: According to R. Yitzchak, why does the Torah need to insert a La'av for Chayvei Kerisus, bearing in mind the Gemara conclusion that a Korban does not require a warning?
ושמא יש לומר דנכתבו לעונש יתירא, מידי דהוה א'לאו שבכללות' ו'לאו הניתק לעשה'.
Answer: Perhaps it comes for an extra punishment, just like the La'avin that are written by 'La'av she'bi'Chelalos' and by 'La'av ha'Nitak la'Asei', even though they are also not subject to Malkos.
TOSFOS DH VE'R. AKIVA MAI TA'MA?'
תוס' ד"ה 'ורבי עקיבא מאי טעמא?'
(SUMMARY: Tosfos explains the Gemara's question).
נהי דחייבי מיתות אם עשו תשובה, אין ב"ד של מטה מוחלין לו, מה בכך, וליעבד ליה תרתי?
Clarification: Granted, if someone who is Chayav Misah does Teshuvah, Beis-Din are not empowered to pardon him, nevertheless, why should he not receive both punishments (Misah and Malkos)?
TOSFOS DH 'BE'RISH'AH HA'MESURAH LE'BEIS-DIN HA'KASUV
תוס' ד"ה 'ברשעה המסורה לב"ד הכתוב מדבר'.
(SUMMARY: Tosfos explains the ramifications of 'Rish'ah Achas ha'Muserah le'Beis-Din'. They then go on to query it from the Gemara in Shabbos, which refers to the La'av of Mechamer as 'Rish'ah Achas ha'Muserah le'Beis-Din', and establishes the Gemara there like Rava).
וטעמא דרבי עקיבא משום "כדי רשעתו". ולפי זה בחייב מיתות דלא התרו בו למיתה דליכא מיתה, והתרו בו למלקות, דהשתא ליכא אלא רשעה דמלקות, לקי!
Clarification: R. Akiva's reason is based on the Pasuk "K'dei Rish'aso". Consequently, Chayvei Miysos who did not receive a warning for Misah, only for Malkos, by whom there is indeed only one 'Rish'ah', will indeed receive Malkos.
וקשה, דבעלמא (שבת קנד.) פריך גבי לאו דמחמר 'לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הוא ואין לוקן עליו', ואף כי ליכא התם רשעה דמיתה?
Question: The Gemara in Shabbos asks that the La'av of Mechamer ought not to be subject to Malkos, because it is a 'La'av she'Nitan le'Azharas Miysas Beis-Din', even though there is no 'Rish'ah' ofMisah there?
וי"ל, דהתם היינו כרבא דמוקי למילתיה דרבי עקיבא בהתרו בו למלקות, ואפילו הכי לא לקי דהוי 'לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין, ואין לוקין עליו'.
Answer: The Gemara there goes according to Rava, who establishes R. Akiva whenever the person is warned for Malkos, who nevertheless does not receive Malkos because it is a 'La'av she'Nitan le'Azharas Miysas Beis-Din'.
TOSFOS DH 'MAH AVODAS-KOCHAVIM, SHEV VE'AL TA'ASEH, AF ... '.
תוס' ד"ה 'מה עבודת כוכבים, שב ואל תעשה, אף ... '.
(SUMMARY: After clarifying the statement, Tosfos queries the Gemara in Eruvin's Kashya on R. Avin).
לאפוקי הני דהוי קום ועשה.
Clarification: To preclude these (Pesach & Milah), which are Mitzvos Asei.
וקשה, דא"כ מאי פריך פרק בתרא דעירובין (דף צו.) ...
Kashya from the Gemara in Eruvin: We now query the Kashya of the Gemara in Eruvin, 96a, on R. Avin, who says that "Hishamer" is always a Lo Sa'aseh
לר"ע דאמר 'כי כתיב "ושמרת את החוקה" לפסח', ואי איתא לר' אבין, דאמר ' "השמר" לא תעשה הוא!' הא דתנן (כריתות דף ב.) פסח אין לו קרבן מפני שהוא מצות עשה? ואם איתא, קום ולא תעשה הוא ומאי פריך, הא מ"מ אינה דומיא דעבודת כוכבים, דהוי שב ואל תעשה, וזה מה שתעשה הוא?
The Question (cont.): On what grounds does the Gemara then ask why, according to R. Akiva, who maintains that the Pasuk "ve'Shamarta es ha'Chukah ... " pertains to the Korban Pesach, the Mishnah then says 'Pesach Ein Lo Korban, Mipnei she'Hu Mitzvas Asei', seeing as, according to R. Avin, the word "Hishamer" is written by the Korban Pesach, and it is a Lo Sa'aseh as well? In any event it is different than Avodas-Kochavim (as our Sugya explains), since, unlike Avodas-Kochavim, which one transgresses be'Kum va'Asei (by doing something), one transgresses Pesach 'be'Shev ve'Al Ta'aseh (by not doing something)?
וי"ל, דמכל מקום קשה לישנא ד'קום עשה' דמשמע דליכא בהן שום לאו.
Answer: The basic Kashya there is why the Mishnah uses the Lashon 'Kum va'Asei' with regard to Korban Pesach, implying that there is no La'av at all (when according to R. Avin, there is!)
הקשה הר"ר שלמה מדרויי"ש, (דמ"מ קשה) נהי דקרבן לא בעי אזהרה, מ"מ הנך דליכא אלא חד כרת כמו מפטם וסך דלא ידעינן דחלוקין לחטאות אלא משום שהם לאוין מוחלקין לרבי אלעזר דאמר רבי אושעיא ואצטריכו לחלק, א"כ לא לילקי עלייהו, כי היכי דבעינן למימר אי קרבן בעי אזהרה דלא לקי אלאו דכריתות?
Question: Granted that a Korban does not requires an Azharah, asks R. Shlomoh from 'Droyes'; Nevertheless, seeing as we do need the La'av to divide them regarding Korban, they ought not to receive Malkos be'Meizid (just as we say here that if a Korban would require an Azharah, then there would be no Malkos for Chayvei Kareis?
וי"ל, דמ"מ נהי דאצטריכו לחלק, בשביל זה לא נמנע מללמוד מהם מלקות, כיון דידעינן בהו חיוב קרבן בלא לאו; נהי דחילוק לא ידענא אלא מלאוין, מ"מ ילקו.
Answer: The fact is that we know the Chiyuv Korban without the La'av. Consequently, the fact that we need the La'av to divide with regard to Korban, will not deter us from learning Malkos too, from it.
TOSFOS DH 'LA'AFUKEI HANI'.
תוס' ד"ה 'לאפוקי הני'.
(SUMMARY: Tosfos discusses a. why Pesach and Milah require a Hekesh to Avodah-Zarah to exempt Pesach and Milah from a Korban, seeing as they are positive Mitzvos, for which reason the Toras-Kohanim exempts other Mitzvos, and b. why Milah is not different than Avodas-Kochavim anyway, seeing as the Chiyuv Kareis is not applicable until after one's death).
פסח ומילה, דבקום עשה נינהו.
Clarification: Pesach and Milah, which are positive Mitzvos.
קשה, ל"ל היקשא לאפוקי פסח ומילה? תיפוק ליה מדאמרינן בת"כ "ועשה אחת", יצא מסית ומדיח ומקלל אביו ואמו ועדים זוממין שאין בהן מעשה, דאין בהן קרבן'; וה"ה פסח ומילה, דאי מימנע ולא עביד, ליכא מעשה?
Question: Why do we need a Hekesh (to Avodas-Kochavim) to preclude Pesach and Milah (from a Korban)? Why not learn it from the Toras Kohanim, which based on the Pasuk "ve'Asah Achas", to precludes Meisis and Madi'ach (someone who talks an individual or an entire town into serving Avodah-Zarah), Mekalel Aviv ve'Imo, and Eidim Zomemin (all of whom did not perform an act) from binging a Korban? The same should apply to Pesach and Milah, both of which do not entail an act either?
ושמא י"ל, דאצטריך היקשא דהכא, משום דבת"כ איכא דרשא אחריתי, דמפרש מסית ומדיח דלאו בני קרבן נינהו, משום דבעינן דומיא דעבודת כוכבים דיש בו כרת; ופסח ומילה הוו בכרת, והוה אמינא דהויין בקרבן.
Answer: Perhaps one can answer that we nevertheless require the Hekesh to Avodas-Kochavim, on account of another D'rashah cited by the Toras Kohanim, which precludes Meisis and Madi'ach from a Korban, because, unlike Avodas-Kochavim, they are not subject to Kareis - which Pesach and Milah are, in which case we would have thought that they are Chayav a Korban.
מיהו ממילה קשה, למה לי קרא, דהא לא הויא בכרת דומיא דעבודת כוכבים; דהא לעולם לא יתברר שיהא בכרת עד שימות; דלעולם יכול למול עצמו וליפטר מכרת?
Question: Regarding Milah however, the question reemains, seeing as, in any event, it is not comparable to Avodas-Kochavim, inasmuch as (unlike the latter, which is subject to Kareis immediately), Kareis hangs in abeyance until he dies, seeing as one always has the opportunity to become Patur from Kareis by performing the Milah during one's life-time?
וי"ל, דלעולם כל זמן שלא מל עונש כרת עליו.
Answer: The fact is that as long as one has not done so, one remains Chayav Kareis.