[1] כלומר, האם מתחילים את התפלה מוקדם או מאוחר, וכן האם מאריכים בתפלה ומאחרין לצאת, או מקצרים וממהרין לצאת.

[2] דיש מן המלאכות שהיו מוטלות על הגברים כגון שחיטה וכו', והיו צריכים לטרוח במלאכות אלו קודם התפלה כדי שכשיחזרו מהתפלה יהיה הכל מוכן לסעודת יו"ט.

[3] סברה הגמ' בתחילה דמה שביוה"כ ארוכה התפלה יותר משאר ימים הוא כדעת ר"ע שביוה"כ יש בו שבעה עולים - עולה נוסף יותר אפי' משבת (לשיטתו), ודחתה, דהברייתא הזו לכו"ע ומה שממהרין ומאחרין משום שאומרים בתפלה את כל סדר העבודה והוידויים והתפלה ארוכה.

[4] פסוק הוא במלכים (ב', כה:יח) "ויקח רב טבחים, את שריה כוהן הראש, ואת צפניהו, כהן משנה ואת שלושת שומרי הסף".

[5] גם זה פסוק שם (שם:יט) "מן העיר לקח סריס אחד אשר הוא פקיד על אנשי המלחמה וחמישה אנשים מרואי פני המלך אשר נמצאו בעיר".

[6] לרש"י הכוונה לאלו המוזכרים אצל אחשורוש (אסתר א:יד) "שבעת שרי פרס ומדיי רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות". ותוס' הקשו על זה שלא נראה שתקנו חכמים כנגד ענינו של אותו רשע, ולכן פירש ר"ת שהכוונה לאותן הכתובים בירמיה (נב:כה) "ושבעה אנשים מראי פני המלך".

[7] פי', אנשים שהתפללו בבתיהם ואח"כ נתקבצו לבית הכנסת ורוצים לשמוע קדיש וברכו, מעמידים חזן עליהם שיאמר קדיש וברכו וברכה ראשונה של יוצר. ולשון פרוסה - היינו חצי, שעושים חצי מהדבר שלא אומרים שתי ברכות של ק"ש אלא רק ברכה אחת.

[8] פסוק הוא בשירת דבורה (שופטים ה:ב) שנזכר בו ענין "ברכו" ויש בו ז' תיבות, ומזה יש ללמוד שסגי בשבעה שלא שמעו.

[9] וה"פ הפסוק: "בפרע פרעות בישראל" - מפני מה, מפני שלא עשו את המוטל עליהם לעשות, ואז התנדב עם לעשות מה שצריך - לברך את ה', ולכך מונים את הג' תיבות עד תיבת בהתנדב.

[10] כלומר, אפי' הוא עצמו שלא שמע יכול להצטרף לט' אנשים ששמעו, ויכול אחד מאותם הט' להוציא אותו, דכך מצאנו שגם מי שיצא מוציא, דהרי שליח ציבור שהתפלל כבר י"ח חוזר ומוציא את הרבים.