1)

TOSFOS DH ha'Korei Es ha'Megilah (pertains to Amud B)

תוספות ד"ה הקורא את המגילה

(SUMMARY: Tosfos rules like Chachamim.)

ורבנן מאי טעמייהו אמר קרא שמע (הגהת מנחת יהודה)

(a)

Hagahah: (Minchas Yehudah explains that these words (Mai Taima...) are the Dibur ha'Maschil of this Tosfos. It pertains to the very top of Amud B.)

נראה דהלכה כחכמים

(b)

Pesak: It seems that the Halachah follows Chachamim.

חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים

(c)

Reason #1: When an individual argues with a Rabim, the Halachah follows the Rabim.

ועוד דקאמר ורבנן סברי כמאן דאמר הקורא את שמע ולא השמיע לאזנו יצא

(d)

Reason #2: We say that Rabanan hold like the opinion that if one read Shema and was not audible to his ears, he was Yotzei;

ובפרק שני דברכות (דף טו:) מסקינן כתנא קמא דרבי יוסי דאמר כן התם.

1.

In Berachos (15b) we conclude like the first Tana of R. Yosi, who says so there.

17b----------------------------------------17b

2)

TOSFOS DH Kol ha'Torah b'Chol Lashon Ne'emrah

תוספות ד"ה כל התורה בכל לשון נאמרה

(SUMMARY: Tosfos explains this unlike Rashi.)

פירש הקונטרס שנתנה לקרות בכל לשון שרוצה לקרות בספר תורה

(a)

Explanation #1 (Rashi): One may read in a Sefer Torah in any language that he wants.

וקשה שהרי קריאת התורה אינה מן התורה אלא מדרבנן לבד מפרשת זכור דהוי דאורייתא

(b)

Objection: Keri'as ha'Torah is not mid'Oraisa. It is only mid'Rabanan, except for Parshas Zachor, which is mid'Oraisa!

ונראה דהכי פירושא כל קריאה שבתורה כגון מצות חליצה ופרשת עגלה ערופה וידוי מעשר ובכורים וכל אלו השנויין פרק אלו נאמרין בסוטה (דף לב. ושם).

(c)

Explanation #2: Every [Parshah] that must be read in Torah, e.g. the Mitzvah of Chalitzah, Eglah Arufah, Viduy Ma'aser and [Viduy] Bikurim, and all those listed in the Mishnah in Sotah (32a, may be said in any language).

3)

TOSFOS DH d'Iy b'Lashon ha'Kodesh Ne'emrah Lamah Li Lemichtav v'Chulei

תוספות ד"ה דאי בלשון הקודש נאמרה למה לי למיכתב וכו'

(SUMMARY: Tosfos resolves a difficulty from Sotah.)

קשיא דהא בפרק אלו נאמרים בסוטה (דף לג. ושם) מצריך קרא בין למאן דאמר בכל לשון נאמרה בין למאן דאמר בלשון הקודש נאמרה

(a)

Question: in Sotah (33a) [regarding matters that must be said in Lashon ha'Kodesh, and those said in any language] we require a verse both according to the opinion that Torah was given in every language, and according to the opinion that it was given in Lashon ha'Kodesh! (We should ask like here, that the one who holds that the entire Torah was said in Lashon ha'Kodesh needs no inclusion for matters that require Lashon ha'Kodesh, and the one who holds that the Torah is in any language, needs no inclusion for matters that are in any language! - Maharsha)

ויש לומר דהתם בעי לאוקמי רבוי אליבא דכולי עלמא

(b)

Answer: There, we want to establish the inclusion according to all opinions;

למאן דאמר בכל לשון נאמרה צריך קרא לרבויי לשון הקדש

1.

According to the opinion that [Torah] was said in every language, we need a verse to "include" Lashon ha'Kodesh [for Keri'as Shema, and every other matter that must be in Lashon ha'Kodesh];

ולמאן דאמר בלשון הקודש נאמרה צריך לרבויי בכל לשון.

2.

According to the opinion that [Torah] was said in Lashon ha'Kodesh, we need a verse to include every language.

4)

TOSFOS DH Hisdir Shemoneh Esre Berachos Al ha'Seder

תוספות ד"ה הסדיר שמונה עשרה ברכות על הסדר

(SUMMARY: Tosfos explains this unlike Rashi.)

מכאן קשיא למה שפרש"י בברכות (דף לד. ושם) גבי אמצעיות אין להן סדר

(a)

Question: This is difficult for Rashi's opinion (Berachos 34a) about "there is no Seder for the middle Berachos."

דפירש דאם טעה באחת מן הברכות ושכח אחת מהן שצריך לחזור שאומר אותה ברכה ששכח במקום שנזכר וגומר תפלתו

1.

Explanation (Rashi): If one erred in one of the middle Berachos and omitted it, so he must return [to say it], he says it where he remembered, and finishes his Tefilah.

וקשיא דאם כן הוא אומר השמונה עשרה ברכות למפרע והכא חזינא דשמעון הפקולי התקין אותן על הסדר

2.

If so, he says the 18 Berachos out of order. Here we find that Shimon ha'Pekuli arranged them in order!

אלא נראה לפרש התם אין להן סדר דלא הוו כשלש ראשונות ושלש אחרונות דחוזר לראש השלשה כשטעה באחת מהן

(b)

Answer: There, "they have no Seder" means that they are unlike the first three and last three. There, one returns to the beginning of the three if he erred in one of them;

אלא חוזר לאותה ששכח וגומר ממנה ולמטה הכל כסדר

1.

Rather, [if he erred in one of the middle Berachos] he returns to say the one he forgot, and finishes from it and below, [and says] everything in order.

אבל בענינו אין חוזר כיון שעבר מקומו

2.

Distinction: However, [if on a Ta'anis he forgot to say in Shome'a Tefilah] Aneinu, he does not return, since he passed its place. (He already finished the middle Berachos.)

והכי נמי אמרינן לקמן (דף יח:) גבי מגילה שאם השמיט פסוק אחד שמתחיל וקורא מאותו פסוק ולמטה.

(c)

Support: We say similarly below (18a) about Megilah. If he omitted one verse, he begins (returns) and reads from that verse and onwards.

5)

TOSFOS DH v'David Ki Amrah b'Parshas Teshi'is Amrah

תוספות ד"ה ודוד כי אמרה בפרשת תשיעית אמרה

(SUMMARY: Tosfos discusses how this is considered the ninth Tehilim.)

פירש הקונטרס ואף על גב דליכא אלא ח' מזמורים עד התם אשרי האיש ולמה רגשו גוים תרתי נינהו

(a)

Rashi's opinion: Even though there are only eight Tehilim until it [and including it], "Ashrei ha'Ish" (Tehilim 1) and [the end of that Psalm, i.e.] "Lamah Ragshu Goyim" really count like two.

1.

Note: Nowadays, in all Tehilim they are considered two, and "Shevor Rasha..." is in Tehilim 10.

וקשיא דהא פרק קמא דברכות (דף י.) אמר דחדא פרשה היא

(b)

Question: In Berachos (10a) we say that they are one Parshah!

ומסיק התם דכל פרשה שהיתה חביבה לדוד התחיל בה באשרי וסיים בה באשרי כגון זו שמתחלת באשרי האיש ומסיימת באשרי כל חוסי בו והיינו סוף דלמה רגשו

1.

We conclude there that every Parshah that was beloved to David, he began it and ended it with "Ashrei", e.g. this one, which begins with "Ashrei ha'Ish..." and ends with "Ashrei Kol Chosei Vo", which is the end of Lamah Ragshu Goyim.

אלמא דחדא פרשה היא

2.

Inference: They are one Parshah!

וצריך לומר דלמנצח על מות ולמה ה' תעמוד ברחוק תרתי נינהו.

(c)

Answer: We must say that "la'Menatze'ach Al Mus" (Tehilim 9) and [the end of that Psalm, i.e.] "Lamah Hash-m Ta'amod b'Rachok" are two.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF