TOSFOS DH v'Haidna Nahug Alma Lemikrei Mashach Tura v'Chulei
תוספות ד"ה והאידנא נהוג עלמא למקרי משך תורא וכו'
(SUMMARY: Tosfos explains when we do not follow this.)
אומר ר"י דזה הסדר לא ישתנה רק כשחל פסח ביום חמישי שא' ב' קורין משך תורא וביום שלישי שהוא שבת של חול המועד קורין ראה אתה אומר אלי ובכללה הוי פסל לך
Assertion (Ri): This order changes only when Pesach falls on Thursday. Then, the first two days we read Mashach Tura ("..Mishchu u'Kchu Lachem...." and "Shor Oh Chesev"). The third day, which is Shabbos Chol ha'Mo'ed, we read "Re'eh Atah Omer Elai", which includes "Pesal Lecha";
כדאמרינן לקמן דשבת של חול המועד בין בניסן בין בתשרי קורין ראה אתה אומר אלי
We say below that on Shabbos Chol ha'Mo'ed, both in Nisan and Tishrei, we read "Re'eh Atah Omer Elai."
וביום ד' וחמישי וששי של פסח שהוא אב"ג דשבת לא יקראו פסל לך בחמישי של פסח כמו שרגילין בשאר שנים
On the fourth, fifth and sixth days of Pesach, which are Sunday, Monday and Tuesday, we do not read Pesal Lecha on the fifth day of Pesach, like we do in other years.
אלא ביום רביעי (הגהת הב"ח) וחמישי וששי יקראו קדש בכספא במדברא.
Rather, On the fourth, fifth and sixth days of Pesach, we read Kadesh b'Kaspa b'Midbara ("Kadesh Li Kol Bechor", "Im Kesef Talveh" and "va'Ydaber... b'Midbar Sinai").
TOSFOS DH b'Minchah Korin b'Arayos
תוספות ד"ה במנחה קורין בעריות
(SUMMARY: Tosfos gives two explanations why we read Parshas Arayos.)
לפי שהנשים מקושטות בשביל כבוד היום לפיכך צריך להזכירם שלא יכשלו בהן
Explanation #1: Because women adorn themselves due to honor of the day, we must remind people not to stumble [with Arayos].
ובמדרש יש שלכך קורין בעריות לפי שישראל עושין רמז להקב"ה שכשם שהזהיר אותם שלא לגלות ערוה כך לא תגלה ערותם בעונותם.
Explanation #2 (Midrash): We read about Arayos because Yisrael hint to Hash-m, just like you commanded us not to reveal Ervah, do not reveal [Yisrael's] "Ervah" of their Aveiros.
TOSFOS DH l'Machar Karinan v'Zos ha'Berachah u'Maftirin va'Ya'amod Shlomo
תוספות ד"ה למחר קרינן וזאת הברכה ומפטירין ויעמוד שלמה
(SUMMARY: Tosfos comments on a custom unlike this.)
ויש מקומות שנהגו להפטיר בויהי אחרי מות משה
Observation: In some places the custom is to read the Haftorah "va'Yhi Acharei Mos Moshe."
ושיבוש הוא שהרי הש"ס אין אומר כן
Rejection: This is totally wrong, for the Gemara does not say so.
ויש אומרים שרב האי גאון תקן לומר ויהי אחרי מות משה אבל אינן יודעין הסברא אמאי שנה סדר הש"ס.
Some say that Rav Hai Gaon enacted to read "va'Yhi Acharei Mos Moshe", but they do not know why he changed from the Gemara's order.
TOSFOS DH Maftir va'Yomer Lo Yehonason Machar Chodesh
תוספות ד"ה מפטיר ויאמר לו יהונתן מחר חדש
(SUMMARY: Tosfos discusses exceptions to this rule.)
קשיא אמאי אין עושין כן כשחל ר"ח אדר וראש חדש ניסן באחד בשבת
Question: Why don't we do so when Rosh Chodesh Adar and Rosh Chodesh Nisan fall on Sunday?
ואמאי מפטירין ביהוידע ובראשון באחד לחדש
Why do we rather read for Maftir in Yehoyada [ha'Kohen, on Erev Rosh Chodesh Adar] and "uv'Rishon b'Echad l'Chodesh" [on Erev Rosh Chodesh Nisan]?
וי"ל משום דהפטרה דיהוידע מדברת בשקלים ומזכרת שראש חדש אדר יהיה באותו שבוע
Answer: The Haftorah of Yehoyada discusses Shekalim and reminds people that Rosh Chodesh Adar will be in that week [and similarly, uv'Rishon... hints that Rosh Chodesh Nisan will be in that week].
31b----------------------------------------31b
TOSFOS DH Rosh Chodesh Av she'Chal Lihyos b'Shabbos Maftirin Chadsheichem u'Mo'adeichem Sanah Nafshi v'Gomer
תוספות ד"ה ראש חדש אב שחל להיות בשבת מפטירין חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי וגו'
(SUMMARY: Tosfos discusses our custom of the Haftoros of punishment and consolation.)
ואין אנו עושין כן אלא מפטיר בירמיה (ב) שמעו דבר ה' ובשבת שלפני ט"ב חזון ישעיהו
Our custom: We do not do so. Rather, the Maftir is in Yirmeyahu (2) "Shim'u Devar Hash-m", and on the Shabbos before Tish'ah b'Av, Chazon Yeshayah.
והטעם לפי שאנו נוהגין על פי הפסיקתא לומר ג' דפורענותא קודם תשעה באב ואלו הן דברי ירמיה שמעו דבר ה' חזון ישעיהו
This is because we conduct according to the Pesikta to say the three Haftoros of punishments (the Churban), i.e. "Divrei Yirmeyahu", Shim'u Devar Hash-m, and Chazon Yeshayah.
ובתר תשעה באב שב דנחמתא ותרתי דתיובתא
Our custom: After Tish'ah b'Av we say seven of consolation and two of Teshuvah.
ואלו הן נחמו נחמו ותאמר ציון עניה סוערה לבדה אנכי אנכי רני עקרה קומי אורי שוש אשיש דרשו שובה
They are Nachamu Nachamu, va'Tomer Tziyon, Aniyah So'arah alone, Anochi Anochi, Rani Akarah, Kumi Ori, Sos Asis, Dirshu and Shuvah.
Note: Our custom is to continue Aniyah So'arah into the next chapter (Hoy Kol Tzamei), so it is longer than Rani Akarah. Perhaps Tosfos says "alone" to teach that even if it falls on Rosh Chodesh or Erev Rosh Chodesh (if Tish'ah b'Av was on Shabbos or Sunday), we says only it, and nothing from the Haftorah for Rosh Chodesh or Erev Rosh Chodesh.
ולפיכך מקדימין עניה סוערה קודם רני עקרה דדרך הנחמות להיות הולכות ומשובחות יותר
Explanation: The reason we read Aniyah So'arah before Rani Akarah (even though the latter precedes Aniyah So'arah in Yeshayah 54) is because it is normal for consolations to progress and improve.
וסדר זה מתחיל בפנחס וסימניך דש"ח נו"ע אר"ק שד"ש
Summary: This order of Haftoros begins with Parshas Pinchas. The Siman of the Haftoros is DaShaCh (Divrei (Yirmeyah), Shim'u, Chazon), NO'A, ARaK, ShaDaSh.
ולעולם שוש אשיש באתם נצבים דהיינו שבת שלפני ר"ה לפי שהוא סוף הנחמות ודרשו בצום גדליה ושובה בשבת שלפני יום הכפורים
We always say Sos Asis in Parshas Netzavim, which is the Shabbos before Rosh Hashanah, since it is the end of the consolations. We say Dirshu [at Minchah] on Tzom Gedalyah and Shuvah on the Shabbos before Yom Kipur.
וכשיש שבת בין יום הכפורים לסוכות אז הוי דרשו בשבת שלפני יום הכפורים משום דכתיב ביה דרשו ה' בהמצאו והיינו בימי תשובה
When there is a Shabbos between Yom Kipur and Sukos, then we say Dirshu on the Shabbos before Yom Kipur, for it says in it "Dirshu Hash-m b'Himatz'o", which is during the [10] days of Teshuvah;
ושובה בין כפור לסוכות דכתיב בה ונתן לכם כו' מורה ומלקוש וכן וה' נתן קולו לפני חילו דמישתעי במים ושייך שפיר לפני סוכות
We say Shuvah between Yom Kipur and Sukos, for it says "v'Nasan Lachem... Moreh u'Malkosh" and "va'Shem Nasan Kolo Lifnei Cheilo", which discuss water, so it is appropriate before Sukos.
Note: Shuvah Yisrael is in Hoshe'a, but the custom is to conclude this Haftorah with Yoel 2:11-27, which contains these two verses.
וזה המנהג לא ישתנה לעולם ע"פ הפסיקתא וכן פירש ר"ת
Support: This custom never changes, according to the Pesikta. Also R. Tam explained like this.
ולא כדברי רב החובל ההופך ומבלבל לומר שובה קודם כפור ושוש אשיש בין כפור לסוכות דאין להפסיק בין השש נחמות לשביעית
Alternative opinion: This is unlike the Rav ha'Chovel, who reverses and mixes up the order to say that Shuvah is before Yom Kipur, and Sos Asis is between Yom Kipur and Sukos. This is wrong, for we do not interrupt between the six Haftoros of consolation and the seventh (Sos Asis. A ship captain is called Rav ha'Chovel. Tosfos uses this euphemism for the one who changes the order, for he is a Rav who mutilates.)
אלא כדברי רבינו תם עם ישרים נחתם שוש אשיש בראשיתו ושובה באחריתו
Rather, it is like R. Tam. Sos Asis is at the beginning (of these two Haftoros), and Shuvah is at the end.
והא שאין אנו מפטירין חזון בשבת שחל בו ר"ח אב
Implied question: Why don't we say the Maftir of Chazon on Shabbos that falls on Rosh Chodesh Av?
משום דקיימא לן דאין אבילות חל אלא בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה
Answer: It is because we hold that Avelus [over the Churban] takes effect only in the week in which Tish'ah b'Av falls;
ורב דאמר דמפטיר חזון סבר דהאבלות חל מיד שנכנס ר"ח ואין הלכה כן וכן פירש הר"ר אליעזר ממיץ ולכך אנו מפטירין שמעו
Rav says that the Maftir is Chazon. (Maharsha - Tosfos had a different text than we do.) He holds that Avelus begins immediately from Rosh Chodesh Av. The Halachah does not follow him. Also R. Eliezer mi'Mitz says so. Therefore, we say the Haftorah Shim'u.
וכן אנו נוהגין ע"פ מסכת סופרים שאנו קורין ויחל בתעניות ובמתניתין אמרינן שקורין ברכות וקללות
Our custom: Similarly, our custom, based on Maseches Sofrim, is to read va'Ychal on fasts. In our Mishnah, we say that we read Berachos and Klalos.
TOSFOS DH Ein Mafsikin bi'Klalos
תוספות ד"ה אין מפסיקין בקללות
(SUMMARY: Tosfos explains why we do not interrupt in the middle.)
וקורין אחד משום דכתיב מוסר ה' בני אל תמאס ואל תקוץ בתוכחתו
Explanation: One person reads all of them, for it says "Musar Hash-m Bni Al Tim'as v'Al Takutz b'Sochachto";
א"ר אחא אל תעש התוכחה קוצים קוצים
Citation (R. Acha): Do not make the rebuke like many thorns (broken into small pieces. Maseches Sofrim, the Yerushalmi and Midrash bring this in the name of R. Chiya bar Gamda.)
וא"ר יהושע דסכנין אני אמרתי עמו אנכי בצרה ואם כן אין דין שיברכוני בני על הצרות שלהם
Citation (cont. - R. Yehoshua of Sichnin): I (Hash-m) said "I am with them in affliction." If so, it is not proper that my children bless me [at the end of an Aliyah, and the beginning of the next] over their afflictions;
Note: The Taz (OC 428:5) asks that at the time of the Mishnah, only the first and last Olim blessed! He answered that only they were obligated to bless. Others could bless if they wanted.
אלא יקרא אחד הכל ויתחיל בדבר אחר ויסיים בדבר אחר ואז יוכל לברך תחילה וסוף.
Rather, one reads everything. He begins with a different matter (before the curses), and ends with a different matter. Then he may bless at the beginning and the end.
TOSFOS DH Maschil b'Pasuk she'Lifneihem
תוספות ד"ה מתחיל בפסוק שלפניהם
(SUMMARY: Tosfos explains that this is not precise.)
לאו דוקא פסוק דהא יש פרשה ואין מתחילין ומשיירין בפחות משלשה פסוקים.
Explanation: "One verse" is not precise, for there is a Parshah [break at the beginning of the curses], and we do not begin less than three verses before a Parshah, or leave [at the end of the reading], less than three verses in a Parshah.
TOSFOS DH Moshe me'Atzmo Amram
תוספות ד"ה משה מעצמו אמרם
(SUMMARY: Tosfos explains that this was with Ru'ach ha'Kodesh.)
וברוח הקדש
Explanation: [He said them] with Ru'ach ha'Kodesh.
TOSFOS DH Klalos shebi'Toras Kohanim Kodem Atzeres vesheb'Mishnah Torah Kodem Rosh Hashanah
תוספות ד"ה קללות שבת"כ קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה
(SUMMARY: Tosfos explains why we always read Nitzavim before Rosh Hashanah.)
שאלו בבית המדרש של רבינו נסים למה מחלקים פרשת נצבים וילך לשנים כשיש ב' שבתות בין ר"ה לסוכות בלא יוה"כ ואין מחלקין מטות ומסעי שארוכות יותר
Question (Talmidim of R. Nisim Ga'on): Why do we divide Parshas Nitzavim and va'Yelach when there are two Shabbosos between Rosh Hashanah and Sukos, without Yom Kipur (i.e. Yom Kipur is not one of them), rather than divide Matos and Mas'ei, which are longer?
והשיב לפי שבאתם נצבים יש קללות שקלל ישראל ורוצה לסיימם קודם ר"ה
Answer #1 (R. Nisim Ga'on): Nitzavim contains Klalos that he (Moshe) cursed Yisrael. We want to finish them before Rosh Hashanah. (If we would divide Matos and Mas'ei, we would read Nitzavim and va'Yelach together after Rosh Hashanah.)
וקשה שאנו לא מחשבינן הקללות שקלל משה ישראל כדמשמע בפרק המוכר את הספינה (ב"ב דף פח: ושם
Question #1: We do not consider [what is Parshas Netzavim to be among] the Klalos that Moshe cursed Yisrael, like it says in Bava Basra (88b)!
א"ר לוי בא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו הקב"ה בירך ישראל בכ"ב וקללן בשמנה
Citation (88b) (R. Levi): See how Hash-m's ways are unlike the ways of people! Hash-m blessed Yisrael with 22 letters (the Berachos in Bechukosai begin with Aleph (Im Bechukosai Telechu) and end with Tov (Komemiyus)), and cursed them with eight (from Vov to Mem, "v'Im Bechukosai Tim'asu... Ga'alah Nafsha*m*");
ומשה ברכם בשמנה וקללם בעשרים ושתים וחשיב מואם לא תשמע (הגהת הרש"ש) עד ואין קונה
Moshe blessed Yisrael with eight letters ("v'Hayah Im Shamo'a... l'Avda*m*"), and cursed them with 22. We count the curse from "v'Hayah Im Lo Sishma..." until "v'Ein Kone*h*."
משמע בהדיא שעד אין קונה הוי מן הקללות ולא יותר
Inference: The curses extend until v'Ein Koneh, but no further.
ועוד קשיא לפי סברתו אמאי אין קורין האזינו קודם ר"ה שהרי גם שם יש קללות מזי רעב ולחומי רשף
Question #2: According to R. Nisim Ga'on, why don't we read also Ha'azinu before Rosh Hashanah? Also Ha'azinu has curses - "Mezei Ra'av u'Lechumei Reshef..."!
לכך נראה לי הטעם שאנו מחלקים אותן לפי שאנו רוצים להפסיק ולקרות שבת אחת קודם ר"ה בפרשה שלא תהא מדברת בקללות כלל שלא להסמיך הקללות לר"ה
Answer #2 (Tosfos): Rather, we divide (Nitzavim and va'Yelach when there are two Shabbosos between Rosh Hashanah and Sukos) because we want to interrupt, and read on one Shabbos before Rosh Hashanah in a Parshah without curses at all, lest the curses be adjacent to Rosh Hashanah.
ומטעם זה אנו קורין במדבר סיני קודם עצרת כדי שלא להסמיך הקללות שבבחוקותי לעצרת
Support: This is why we read Parshas Bamidbar before Shavu'os, to interrupt between the curses in Bechukosai and Shavu'os.
ילמדנו של פרשת יתרו אין אדם רשאי לקרות בתורה עד שיסדיר הפרשה ג' פעמים שנאמר (איוב כח) אז ראה ויספרה הכינה וגם חקרה (הגהת הב"ח) ואחרי כן ויאמר לאדם
Citation (Midrash Yelamdenu on Parshas Yisro): One may not read (have an Aliyah) in the Torah until he arranges (reviews) the Parshah three times - "Az Ra'ah va'Ysaprah Hechinah v'Gam Chakarah", and afterwards "va'Yomer la'Adam."
ואסור לסמוך על הבימה דמה נתינתה מעומד אף קריאתה מעומד.
Citation (cont.): One may not lean on the Bimah. Just like Torah was given standing, also it must be read standing.
Note: One could explain that Yisrael stood at Matan Torah (va'Ya'amod ha'Am me'Rachok - Shmos 20:18), or that Moshe stood when Hash-m taught him (v'Atah Po Amod Imadi - Devarim 5:28).