-------------------------------------------------

[1] רש"י מפרש שטעמם של ב"ש הוא משום שהם אינם דורשים סמוכים, ואין כלאים מותרים בציצית, ולפי"ז פירש בתשובה שאיה"נ כל מה שהוא פטור הוא מתכלת אולם בלבן הוא חייב.

[2] תוס' הרבו להקשות על רש"י, דהרי לכו"ע דרשינן סמוכין במשנה תורה, ועוד דבכל דוכתא אמרינן שכלאים מותרים בציצית, ועוד שדוחק לומר שהמלאך שאמר לרב קטינא סדינא בקייטא וכו' ציצית מה תהא עליה, שהכוונה רק על תכלת ולא על ציצית ממש. ולכן פירש ר"ת שגם ב"ש מודים שמדאורייתא חייב בתכלת דדרשינן סמוכים להתיר כלאים בציצית, אלא רק רבנן גזרו בסדין לגמרי אפי' בלבן מכל הטעמים המבוארים בסוגיא. ולפי"ז לשון פטור הוא בדוקא [ולא צריך לדוחק רש"י למה לא נקט אוסרים]. וכן נקט בדוקא סדין. [ומובן גם למה לא נקט גם בטלית של צמר לומר שלא יעשה בה ציצית של פשתן].

[3] כן פירש רש"י להדיא בד"ה ל"א, וז"ל: אמר רבי א"כ דליכא איסורא מפני מה אסרוה ב"ש וכו', והיינו שמתוך קושיית ר"א ב"ר צדוק פירש רבי שאין הטעם משום איסור כלאים אלא משום גזירה אטו בני אדם שאינם בקיאים. והעירו בתד"ה אמר, שזה מתאים יותר עם פירוש רבינו תם הנ"ל, ורש"י לשיטתו היה צריך לפרש שרבי בא לישב למה העולם מתמיה על המטיל תכלת בסדין, ומיישב שמשום הגזרה דרבנן הוא מתמיה, אולם לעולם ב"ש ס"ל שאסור מדאורייתא.

[4] התוס' לפנינו קצרו בדבריהם, אמנם האריכו בכתובות דף מ' ע"א ד"ה כגון, ועי' גם ביבמות דף ד' ע"ב ד"ה דאפי', ולפי"ז פירשנו כאן.

[5] שתי', שמה שחוטי צמר מותרים בטלית של פשתן הוא בהדי תכלת, דכיון שבין כה נדחה בשביל תכלת יכול לתת גם חוטי לבן מצמר. ומגו שהותר ב' חוטי לבן של צמר בתוך טלית של פשתן (משום שהם בהדי תכלת) ה"נ ב' חוטי לבן של פשתן פוטרים בטלית צמר.

[6] וכתבו תוס' בכתובות, שלומר שילבש דוקא טלית של צמר ויתן תכלת ולבן מצמר ולא יהיה כלאים, זה לא נקרא אפשר לקיים העשה בלי לדחות הלא תעשה, כיון שבסדין פשתן א"א לקיים.

[7] ס"ל שרבנן גוזרים כיון שאפשר לקיים שניהם, אבל מדאורייתא הותר כלאים בציצית לגמרי גם באופן שאין תכלת [ששם הוא מותר משום עשה דוחה לא תעשה, ועי' קרן אורה].

[8] אמר ר"ת: דאע"ג דכסות יום בלילה חייב בכסות לילה פטורה אפי' ביום, בכו"א חשוב ציצית מצות עשה שהזמן גרמא, היות שסו"ס שהיום הוא גורם לחיוב המלבוש בציצית.

[9] תוס' הקשו על דבריו ממשמעות הירושלמי, שר"ש שאמר שציצית היא מ"ע שהזמן גרמא, שהרי כסות לילה פטורה, ואמר ר' אילא שטעמם של רבנן שאם היתה טלית המיוחדת ליום וללילה חייבת, ע"כ. ומבואר מזה שר"ש ס"ל שאינה חייבת, וע"כ הטעם משום דס"ל שזמן הלילה פטור מציצית אפי' בכסות יום, וזה דלא כר"ת. וכן שיטת הרמב"ם ג"כ דלא כר"ת, וכמבואר בשו"ע או"ח סי' י"ח.

[10] ולשיטת הירושלמי צריך להיות שיהיה חייב, והכי ס"ל לרמב"ם - דכסות לילה ביום חייבת.

[11] ומיירי שלבסוף פסק את הראשונות ונשארו רק האחרונות, דכל זמן שיש בה 8 ציציות לכו"ע היא פסולה.

[12] ס"ל שתעשה ולא מן העשוי פסול, אולם אם בתחילה כשהטילם נתכוין להוסיף הרי הוא עומד בהוספתו באיסור בל תוסיף, וא"א לחשוב את מעשהו כמעשה כלל בגלל איסור בל תוסיף, ונמצא שהמעשה נעשה רק כשיטול את הראשונות ולא קודם.

[13] לכאורה ס"ל שאין חסרון של תעשה ולא מן העשוי [והאריכו בזה הראשונים], ולכן אפי' אם מתחילה היה דעתו לבטל את הראשונות ולא לעבור על בל תוסיף [והיינו שאינו רוצה ללובשם עד שיבטל את הראשונות - שטמ"ק אות ז'], שאז המעשה של הטלת האחרונות נעשה מיד בעשייתו, בכו"א ס"ל שכשרה.