-------------------------------------------------

[1] רב חסדא ס"ל דעקירה בטעות הויא עקירה, ואם באמת שחטן לשום אלים בזה גם רב מודה, ומה שאמר רב שעלו - מיירי באופן שהיה סבור שהם אלים - אולם לבסוף שחטן לשם כבשים, שבאופן זה הם באמת כבשים ושחטן לשם כבשים - ולכן עלו.

[2] ס"ל דעקירה בטעות לא הויא עקירה, ולכך גם אם סבר שהם אלים ושחטן לשם אלים, כיון שבאמת הם כבשים וכל עקירתו היא בטעות - לא הוי עקירה - ועלו לבעלים לשם חובה.

[3] באופן זה הוא תלוי במחלות הנ"ל אי עקירה בטעות הוי עקירה או לא, דלרב חסדא הוי עקירה ולא הוי פיגול בחטאת - דהא אינו חטאת דעיקרו לשלמים. ולרבה לא הוי עקירה ונשאר בדין קרבן חטאת והוי פיגול - דהא חשב לאוכלה חוץ לזמנה.

[4] ומבואר בסוגיא שמ"מ פטורים מתשלומים בשוגג, ורק כשהזידו חייבים.

[5] ס"ל שאפי' שמעשיה מוכחים שהיא מחבת, מ"מ כיון שידע שהיא מחבת ובכו"א עוקר לה לשם מרחשת - מהניא עקירתו לפוסלה.

[6] ס"ל כשמעשיה מוכיחים הרי ניכר במחשבתו שהוא מכזב - ובזה לא פסל רחמנא לשיטתו, ורק כשלא ניכר ממעשיה אם הוא מכזב בזה פסל רחמנא.

[7] מבואר בגמ' שבאופן זה ודאי תמידים קודמים - היות שהם תדירים ומקודשים. ופירש רש"י ב' לשונות מהו קדושתן, בלשון ראשון פירש; דכיון דמיירי ביום טוב או בשבת, הרי שקדושת היום חלה גם על התמיד. ובלשון שני פירש; דכיון שזמן תמיד להקרב הוא קודם למוסף - לכן תמיד הוא מקודש יותר. והעירו בתד"ה תדיר, דזה דוקא בתמיד של שחר, אבל בתמיד של בין הערבים לכאורה הוא להיפך, דהמוספין צריכים להקרב ברישא. ולכך ביארו דאיה"נ בתמיד של בין הערבים הוא קדוש מטעם אחר, דהכי קאמר רחמנא; כל היכא דאיכא אחד בבוקר - תעשה לשני בבין הערבים - ולכך הוא מקודש יותר ממוסף.

[8] וזה היתה בעייתו של ר' חייא בר אבין מרב חסדא, ופשט לו ממתניתין שאמרה שהתמידין אינם מעכבים את המוספין, ועל כרחך שמיירי באופן זה, דאי מיירי בשל אותו יום איזה יקריב, זה אינו, דהרי הדין שתמידים קודמים וכנ"ל. ואי מיירי ביש גם לתמיד וגם למוסף ולענין הקדמה, כלומר לענין מי יקרב ברישא, גם זה אינו, דהא דרש רבא העולה וכו' שהתמיד קרב ברישא. אלא ע"כ שמיירי בתמידים דהיום ומוספים דמחר, ולומר שאין מעכבים אחד את השני - ומה שירצה יעשה.

[9] אביי דחה לפשיטות רב חסדא, וס"ל שלעולם מיירי מתניתין באופן שיש מספיק כבשים לתמיד ולמוסף, ומיירי לענין הקדמה, ואמר; שדין העולה ראשונה הוא למצוה בעלמא, ומשנתנו באה לומר שאם היפך והקדים מוסף לתמיד שאינו מעכב וכשר