מנחות דף צו. א
מה הן הנפקא מינות בין ר"מ לר"י שנחלקו באמת כלים אם היה בת ו' טפחים או בת ה'?
| לר' מאיר - אמה בת ו' | לר' יהודה - אמה בת ה' | |
| אורך השולחן | י"ב טפחים | י' טפחים |
| רוחב השולחן | ו' טפחים | ה' טפחים |
| כמה כופל בלחם הפנים | ב' טפחים | ב' טפחים וחצי |
| האם היה אויר בין המערכות | היה ב' טפחים | לא היה בכלל |
| לאיזה גובה השולחן מקדש | י"ב טפחים | ט"ו טפחים |
מנחות דף צו: א
לשיטות דלהלן מה דין כלי עץ דלהלן שאינם ראויים למדרס [1], לענין לקבל טומאה?[תוד"ה לדברי].
| למ"ד שולחן מסגרתו למטה ברגליו | למ"ד שולחן מסגרתו למעלה | |
| בטבלא רחבה המתהפכת | טמא מדאורייתא | איבעיא אי טמא מדאורייתא |
| בטבלה רחבה שאינה מתהפכת | טמאה רק מדרבנן | טמאה רק מדרבנן |
| בדף של נחתומים | לתי' א' וב' בתוס': טמא מדאורייתא לתי' ג' בתוס': טמא מדרבנן [2] |
טמא מדרבנן [3] |
| בפשוטי כלי עץ קטנים [4] | אינם מקבלים טומאה כלל | אינם מקבלים טומאה כלל |
-------------------------------------------------
[1] דאם הם ראויים למדרס לכו"ע מטמאים מדאורייתא.
[2] בתירוץ השלישי אמרו התוס' שטבלא המתהפכת שאיבעיא לן אם היא גם טמאה מדאורייתא הו לטעם שמשמשת גם את האדם וגם את משמשי אדם דומיא דשולחן, משא"כ דף של נחתומים שאינה משמשת גם לאדם וגם למשמשי אדם.
[3] כך אמרו בב"ב (דף סו.). אכן, אם נפשוט את האיבעיא כאן בטבלא המתהפכת שטמאה מה"ת איה"נ דגם בדף של נחתומים טמא מדאורייתא, אלא שאמרה הגמ' בב"ב שעכ"פ ודאי שטמא מדרבנן מיהא.
[4] כגון קרומית של קנה שהתקינה לשחיטה, או חיצים זכרים מעץ, וכן קנה של זיתים, בכל אלה מוכח שאינם מקבלים טומאה אפי' מדרבן. והטעם כתבו תוס', שאינם דומים לטבלאות דלעיל שהם רחבים - "דרוחבה הוא בית קיבולה".