-------------------------------------------------

[1] והוכיחו תוס' ממה שאמרו בגמ' ששיעור דם לטמא הוא ברביעית "הואיל ויכול לקרוש ולעמוד על כזית" - משמע שדם טמא מחמת שחשוב כבשר.

[2] בסוף דבריהם חזרו בהם ממה שביארו שבדם נבילות ל"צ ריבוי, ורק בשרץ ומת צריך ריבוי כי יש בהם חידוש מסויים, דהוקשה להם אם דם כבשר מדוע לא אמרינן גבי היתר נבילה שכשהותרה נבלה הותר גם דמה, כמו שאמרו גבי חלב וגיד שכשהותרה נבלה הותרה היא וחלבה וגידה. אלא ע"כ שדם אינו כבשר, וא"כ מה שס"ל לר' יהודה שדם נבילות טמא - הוא משום איזה ריבוי, ומסברא אמרינן שהוא ברביעית שיכול לעמוד על כזית.

[3] הקשו תוס', דלעיל גבי מנחות (דף קג.) אמרינן דאם אמר חצי עשרון יביא שלם, עשרון ומחצה יביא שנים, וא"כ ה"נ יצטרך להשלים לשיעור כמו במנחות. ותירצו דשמא באמר "הרי עלי" ה"נ דצריך להשלים, והיינו כדעת חכמים במשנה לעיל. ולפי"ז לדעת ר"ש דס"ל שהיכא שלא התנדב כדרך המתנדבים פטור - ה"נ פטור.

[4] כן מבואר בלשון רש"י בד"ה יש קבע, שהספק של הגמ' מיירי באמר "הרי עלי", ולפי"ז מבואר שכבר בתחילה הבינה הגמ' שיש הבדל בין שנים לחמשה האמורים במשנה, דבשנים לא קדשי בכלל וחמשה בדיעבד קדשי, ורק יש נדון האם ארבעה מתוכם קרבים והחמישי לנדבת ציבור, או צריך להשלימו לששה. [ומה שרב אשי השוה לקמן שנים לחמשה, הכוונה מה שנים לא ראויים להקרבה גם חמשה לא ראויים להקרבה עד שישלים, וע' באורך ביד בנימין].

[5] פשט רבא מזה שהוצרכנו לריבוי ד"יהיה" שאם רצה להוסיף על שלשה יוסיף, וע"כ קאי על חמש דהא על ארבע ושש ויותר משש פשיטא שקרבים כמות שהם, (דשבע ראוי לפר ואיל, ושמונה לשני אלים, ותשע לפר וכבש, ועשר לפר ואיל וכו'), אלא ע"כ שבא לרבות לחמש שקרבים כמות שהן גם בלי שיוסיף לשש, והיינו שיקריב ד' והחמישי יהיה מותר לנדבת ציבור.

[6] פי' דכיון דס"ל דאין קבע לנסכים א"כ אין צד להסתפק שמא הכוונה דוקא לשני פרים ועד שלא מביא לי"ב לוג לא יקרבו, ומטעם שאולי א"א להביא שני אלים וכבש (שלזה צריך י"א לוג) "דתרי מחד מינא וחד מחד מינא לא אמרינן", דאפי' לא אמרינן יכול להביא ששה לפר וארבה לאיל ואחד לנדבת ציבור ואין לך תרי מחד מינא וחד מחד מינא.

[7] ס"ל לר"ע ששונה שמן מיין, דיין גם כשבא עם סולת ושמן הוא בא בכלי בפנ"ע ולא מערבין אותו איתם, משא"כ שמן שבא מעורב עם הסולת ולא בפנ"ע לכך אינו מתנדב לו לבד.

[8] והם: סולת, מחבת, מרחשת, חלות ורקיקין. אולם רבוכה - לא יביא בנדבה, דלא באה אלא לחובה בקרבן תודה עם הזבח.

[9] כלומר, דדוקא במפרש מביא מנחת נסכים, אבל בלא פירש יביא דוקא לאחת מחמש המנחות דלעיל.

[10] סך הכל הוא 1830 עשרונות.

[11] כתב בחק נתן, שדברי ר' יוחנן שאמר שמביא ששים עשרונים בששים כלים, זה דוקא אליבא דרבי, אבל לרבנן מביא מנחה גדולה של ששים עשרונות ויוצא בזה ידי נדרו.