1) TOSFOS DH v'Oseh Revach mil'Ma'alah v'Revach mil'Matah
תוספות ד"ה ועושה ריוח מלמעלה וריוח מלמטה
(SUMMARY: Tosfos explains why it did not teach the margin on the side.)
מן הצדדים לא פירש
(a) Implied question: Why didn't it explain [the Shi'ur] from the side?
ושמא כיון דכורך מאחד כלפי שמע צריך )לכתחילה) [צ"ל בתחילה - שיטה מקובצת] כדי לגול בהיקף כעין ס''ת. מ''ר
(b) Answer: Since he rolled from "Echad' towards Shma, at the beginning he needs enough [blank parchment] to roll around [the writing], like a Sefer Torah. This is from my Rebbi. (Tosfos did not mention a margin on the side at the end. Presumably, he holds that none is required, like Rema YD 288:1.)
2) TOSFOS DH v'Ha'idna Nahug Alma bi'Stumos
תוספות ד"ה והאידנא נהוג עלמא בסתומות
(SUMMARY: Tosfos discusses what is called Stumah and what is Petuchah.)
פירש בקונטרס (דכשיש כתוב) [צ"ל דכשכותבים - צאן קדשים] בתחילת שיטה ובסוף שיטה והריוח באמצע זו היא סתומה
(a) Explanation #1 (Rashi): When they write at the beginning of a line and at the end of a line and there is room in the middle, this is Stumah;
ואנו נוהגין להניח חלק מעט בתחילת שיטה ואחר כך מתחיל והיה אם שמוע
(b) Implied question: Our custom is to leave a little blank at the beginning of a line, and afterwards he begins "v'Hayah Im Shamo'a"!
ושמא גם זה קרוי סתומה
(c) Answer: Perhaps also this is called Stumah.
ור''ת מפרש דכשמסיים מסיים פסוק באמצע שיטה ומניח עד סוף שיטה כשיעור למשפחותיכם זו היא פתוחה
(d) Explanation #2 (R. Tam): When he finishes, he finishes the verse in the middle of a line and leaves until the end of the line the amount to write l'Mishpechoseichem (10 letters). This is Petuchah;
ואם לא נשתייר בסוף שיטה (כשיעור חלק) [צ"ל חלק כשיעור - הרש"ש] למשפחותיכם מניח שיטה שניה ומתחיל וכותב בשלישית וזו היא פתוחה
1. If there does not remain at the end of a line blank parchment like the amount for l'Mishpechoseichem, he leaves the second line [blank] and writes in the third line, and this is Petuchah;
וסתומה כל שכותב בתחילת שיטה וסוף שיטה ומניח חלק באמצע כדי לכתוב בו שם שתי אותיות או יותר וזו היא סתומה
2. Stumah is when he writes at the beginning of a line and at the end of a line and leaves blank in the middle in order to write two letters or more. This is Stumah.
סדורה כל שכותב והולך השיטה עד חציה או עד שלישיתה ומניחה ומתחיל לכתוב בשיטה שתחתיה כנגד הנחה של שיטה העליונה וזו היא סדורה זה מצא ר''ת בסידור קדמונים
3. Sedurah is when he writes in the line until half or a third, and leaves it and begins to write in the line below, even with where he ceased in the line above. This is Sedurah. R. Tam found like this in the Sidur of early [Chachamim].
ובמסכת סופרים מצא איזו היא פתוחה כל שלא התחיל בראש השיטה ואיזו היא סתומה כל שהניח באמצע שיטה וכמה יניח בראש שיטה ויהא נקראת פתוחה כדי לכתוב שם של ג' אותיות
(e) Explanation #3: In Maseches Seforim (1:14, R. Tam) found "what is Petuchah? Whenever he did not begin at the beginning of a line. What is Stumah? Whenever he left [blank] in the middle of a line. How much must he leave at the beginning of a line and it is called Petuchah? It is in order to write a name of three letters;
גמר כל הפרשה בסוף הדף (ושייר) [צ"ל ישייר - הרש"ש] שיטה אחת מלמעלה ואם שייר מלמטה כדי לכתוב שם של ג' אותיות מתחיל מלמעלה
1. If he finished the entire Parshah at the end of a Daf, he leaves one line above [blank at the top of the next Daf], and if he left below in order to write a name of three letters he begins [the next Daf] from above.
ועוד בירושלמי בפ''ק דמגילה קאמר בהדיא דפתוחה מראשה פתוחה
2. Also in the Yerushalmi in Megilah it says explicitly that Petuchah from its beginning is Petuchah.
מתוך כל הני קשה אמנהג דידן דשבקינן חלק בראש שיטה ואח''כ מתחילין והיה אם שמוע והש''ס קאמר דהאידנא נהוג עלמא בסתומות
(f) Question: From all these, our custom is difficult. We leave blank at the beginning of a line and afterwards we begin "v'Hayah Im Shamo'a", and the Gemara says that nowadays everyone's custom is to make Stumos!
ושמא סמכינן אההיא דירושלמי דפליג אש''ס דידן דמסקינן הכא כי אמר רב אריוח ולא אפתוחות והתם פסיק רב בהדיא כמ''ד פתוחות
(g) Answer: Perhaps we rely on the Yerushalmi which argues with our Talmud (Bavli), for we conclude here that Rav said [that the Halachah follows R. Shimon ben Elazar only] about the spaces, but not about Petuchos, and there Rav explicitly ruled like the opinion that says Petuchos;
והכי איתא התם מזוזה אית תנא תני פתוחות ואית תנא תני סתומות שמואל בר שילת בשם רב הלכה כדברי מי שאומר פתוחה שאין זה מקומה
1. It says there as follows. Some teach Petuchos, and some teach Stumos. Shmuel bar Shilas in the name of Rav said that the Halachah follows the one who says Petuchah, for this is not its place (the second Parshah of a Mezuzah is not right after the first in a Sefer Torah).
פתוחה מראשה פתוחה פתוחה מסופה פתוחה פתוחה מכאן ומכאן סתומה
2. If it is Petuchah at the beginning, it is Petuchah. If it is Petuchah at the end, it is Petuchah. If it is Petuchah in both places, it is Stumah.
ודבר תימה הוא דלפי הירושל' משמע לכאורה דאם מסיים פרשה באמצע שיטה ואחר כך מתחיל לכתוב באמצע שיטה שתחתיה שזו היא נקראת סתומה
(h) Question: This is astounding! According to the Yerushalmi, it connotes that if he finishes a Parshah in the middle of a line, and afterwards begins writing in the middle of the line under it, this is called Stumah;
ואיך יתכן זה מי גרע מפתוחה מראשה לחוד או פתוחה מסופה לחוד
1. How is this possible? Is this worse than if it was open only at the beginning (the first line) or only at the end (the second line)?!
ונראה לפרש דקאי לפרושי מילתיה דרב דהא דאמר הלכה כדברי מי שאמר פתוחה כגון שיעשה פתוחה מראשה או פתוחה מסופה או פתוחה באמצע ומכאן ומכאן סתומה
(i) Answer: It seems that this explains Rav's teaching. He said that the Halachah follows the one who says Petuchah, e.g. he makes it Petuchah at the beginning or Petuchah at the end or Petuchah in the middle, and from here and here (the beginning of the line and the end of the line) it is Stumah.
והאי מכאן ומכאן דקאמר
(j) Implied question: Why does it say "from here and here"? (This implies that it is Petuchah in both places!)
אסתומה דבתר הכי קאי ולא אפתוחה דקמיה דההיא פתוחה באמצע איקרי
(k) Answer: This refers to Stumah written afterwards (it is Stumah in both places), and not to Petuchah beforehand, for this is called Petuchah in the middle.
ואע''ג דבעלמא מקרי סתומה
(l) Implied question: Normally, [such a case] is called Stumah!
כי ה''ג לא חיישינן גבי מזוזה דכיון דטעם משום דאין זה מקומה
(m) Answer: Regarding a Mezuzah we are not concerned, since the reason is "this is not its place."
ומתיישב בכך דלא קשיא ההיא דירושלמי אש''ס שלנו אליבא דרב. מ''ר
(n) Support: This resolves that the Yerushalmi does not contradict the Bavli according to Rav. This is from my Rebbi.
3) TOSFOS DH Min'al l'Chatchilah Ika Beinaihu
תוספות ד"ה מנעל לכתחילה איכא בינייהו
(SUMMARY: Tosfos resolves our custom to use a shoe.)
אע''ג דקי''ל (ב''ב דף קיד:) רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר משדה ענין ומחצה ולרבה אין חולצין במנעל לכתחילה עכשיו נוהגין לחלוץ במנעל
(a) Implied question: We hold (Bava Basra 114b) that when Rabah and Rav Yosef argue, the Halachah follows Rabah, except for [three Halachos, about] a field, [engaging in] a matter, and half. Rabah holds that we do not do Chalitzah with a shoe, and the custom now is with a shoe!
לפי שאין אנו בקיאין בסנדל
(b) Answer #1: This is because we are not experts about [what is called] a Sandal [which is l'Chatchilah].
אי נמי במילתא דקאמרי משמיה דאחריני אפשר דהלכה כרב יוסף. מ''ר
(c) Answer #2: Regarding matters that they said in the name of others, it is possible that the Halachah follows Rav Yosef [in other Halachos]. This is from my Rebbi.
4) TOSFOS DH Dilma Lehashlim
תוספות ד"ה דילמא להשלים
(SUMMARY: Tosfos discusses the Havah Amina to complete a Mezuzah from a Sefer Torah.)
פירש בקונטרס שאם חסרה מזוזה שיטה אחת אי לאו דאין מורידין היו נוטלין שיטה אחת מס''ת ותופרין במזוזה
(a) Explanation #1 (Rashi): If a Mezuzah was missing one line, if not that one may not lower [Kedushah], one could take one line from a Sefer Torah and sew it into the Mezuzah.
והא דאמרינן בירושלמי בפ''ק דמגילה דתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא על עור אחד
1. Implied question: We say in the Yerushalmi in Megilah that Tefilin and Mezuzos may be written only on one hide!
ההיא בשלא תפר העורות זה בזה
2. Answer: That is when he did not sew the hides to each other.
ויש עוד לפרש להשלים כגון (דפרשת) [צ"ל אם גמר פרשת - שיטה מקובצת] שמע בסוף עמוד והוסיף פרשת והיה אם שמוע בגליון שלמטה
(b) Explanation #2: "To complete" is in a case that he finished Parshas Shma at the end of a column, and he added "v'Hayah Im Shamo'a" in the margin below;
או פרשת והיה אם שמוע בתחלת עמוד והוסיף שמע בגיליון שלמעלה מ''ר
1. Or, "v'Hayah Im Shamo'a" was at the beginning of a column, and he added Shma in the margin above. This is from my Rebbi.
5) TOSFOS DH Ha Moridin Osin
תוספות ד"ה הא מורידין עושין
(SUMMARY: Tosfos defends the Havah Amina to use a Tefilin parchment for a Mezuzah.)
אע''ג דנוהגין בתפילין של יד (ד' שיטין ובשל ראש ז') [צ"ל ז' שיטין ובשל ראש ד' - צאן קדשים] שיטין ובמזוזה (כ''ה) [צ"ל כ"ב - שיטה מקובצת כתב יד] שיטין
(a) Implied question: Our custom is to write hand Tefilin in seven lines, and head Tefilin in four lines, and a Mezuzah in 22 lines! (How could one use a Tefilin parchment for a Mezuzah?)
אם שינה לא פסול. מ''ר
(b) Answer: If he deviated, it is not Pasul. This is from my Rebbi.
6) TOSFOS DH Tefilin Al Klaf Mezuzah Al Duchsustus
תוספות ד"ה תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס
(SUMMARY: Tosfos explains that only a Sefer Torah is Kosher on Gevil.)
ושניהן פסולין אגויל וס''ת כשירה אגויל כדמוכח בפרק המוציא יין (שבת דף עט:)
(a) Explanation: Both of them are Pasul on Gevil (both layers of the hide left intact) and a Sefer Torah is Kosher on Gevil, like is proven in Shabbos (79b).
ותימה דלא חשיב ליה בהדי אין בין ספרים לתפילין ומזוזות בפ''ק דמגילה (דף ח:)
(b) Question: Why doesn't it list this along with "the only difference between Seforim, Tefilin and Mezuzos" taught in Megilah (8b)?
ויש לפרש דלא איירי בדבר שכתובין בו כדאשכחן (שם דף ז:) גבי אין בין שבת ליום הכיפורים דלא חשיב אכילה וגבי אין בין יום טוב לשבת דלא חשיב סקילה
(c) Answer #1: [There] it does not discuss the matter on which we write, like we find there (7b) regarding "the only difference between Shabbos and Yom Kipur", it does not count eating, and regarding "the only difference between Yom Tov and Shabbos", it does not count stoning (is only for Chilul Shabbos).
אי נמי משום דתפילין ומזוזות לאו מחד טעמא מיפסלן אגויל ולא דמו לאשורית דהוי מחד טעמא משום דכתיב והיו. מ''ר
(d) Answer #2: Tefilin and Mezuzos on Gevil are not disqualified for the same reason. This is unlike Ashuris, for which there is one reason (why it is required for Tefilin and Mezuzah), because it is written "v'Hayu".
7) TOSFOS DH Idi v'Idi bi'Tefilin...
תוספות ד"ה אידי ואידי בתפילין...
(SUMMARY: Tosfos explains why we could not say that both refer to Mezuzah.)
פירוש אף במקום בשר וה''ה במקום שיער דלא הכשיר תפילין אלא על הקלף
(a) Explanation: [On Duchsustus one may not write] even on the place of the meat, and the same applies to the place of the hair. Only Klaf is Kosher for Tefilin.
וקשה דלא משני אלא אידי ואידי במזוזה והוי השתא שינה בזה ובזה מענין אחד דמזוזה כשירה אשניהם ולא מיפסל כלל אלא מחמת שינוי מקום
(b) Question #1: Why didn't [the Gemara] answer "rather, both of them refer to Mezuzah", and now "if he deviated in either" would be in one way? Both are Kosher for a Mezuzah. It is disqualified only due to changing the place;
דלמאי דמוקי לה אתפילין מיפסלי אדוכסוסטוס מתרי טעמי חדא דדינם אקלף וחדא דדין דוכסוסטוס אשיער והוא שינה וכתב במקום בשר
1. Based on how we establish it for Tefilin, it is disqualified on Duchsustus for two reasons - first, [Tefilin] must be written on Klaf, and also, he deviated and wrote in the place of the meat!
וכענין זה קשה בפרק המוציא יין (שבת דף עט:) דמשני התם איפכא אידי ואידי אמזוזה גבי הא דאמר (רבא) [צ"ל רב] התם דוכסוסטוס הרי הוא כקלף וכותבין עליו תפילין
(c) Question #2: It is difficult like this in Shabbos (79b). It answers there oppositely, that both refer to a Mezuzah, regarding Rav's teaching there "Duchsustus is like Klaf, and we write Tefilin on it;
והא תניא תפילין על הקלף ומזוזה על דוכסוסטוס למצוה והא תניא שינה בזה ובזה פסול אידי ואידי אמזוזה הא דכתב אקלף במקום שיער והא דכתב אדוכסוסטוס במקום בשר
1. Citation (79b): A Beraisa teaches that Tefilin are written on Klaf, and Mezuzah on Duchsustus! That is l'Chatchilah. A Beraisa teaches that if one deviated in this or this, it is Pasul! "This or this" both refer to a Mezuzah - here he wrote on Klaf in the place of the meat, and here he wrote on Duchsustus in the place of the hair.
והשתא קשיא דה''ל לשנויי אידי ואידי אתפילין דכשירין אשניהם והוי שינוייא מענין אחד כענין (שפירש) [צ"ל שפירשתי - ישר וטוב] כאן
2. This is difficult. It should have answered that both refer to Tefilin, which are Kosher on both (Klaf and Duchsustus, and both are Pasul when he wrote in the wrong side)! This answer would be from one reason, like I explained here!
ופירש שם הר''ר יוסף דמדלא תירץ כן נראה דתפילין אם שינה לכתוב בקלף במקום שיער לא פסל כמו שלא פסל אם שינה ממצותן וכתב אדוכסוסטוס
(d) Answer #1 (to Question #2 - R. Yosef, there): Since it did not answer so, it seems that if one deviated in Tefilin, to write on Klaf in place of hair, it is not Pasul, just like it is not Pasul if he deviated from the Mitzvah and wrote on Duchsustus.
ובענין זה נוכל לתרץ בשמעתין דלכך לא תירץ אידי ואידי אמזוזה דכיון דכשירה כששינה מצוותה וכתבה אקלף ה''ה דכשירה כשכתבה אדוכסוסטוס במקום בשר
(e) Answer #1 (to Question #1): We can answer similarly here. The reason it did not answer "both of them refer to Mezuzah" is since it is Kosher when he deviated from its Mitzvah (l'Chatchilah) and wrote on Klaf, likewise it is Kosher when he wrote on Duchsustus in the place of the meat.
ועוד יש לתרץ דלא הוי מצי לשנויי הכא אידי ואידי אמזוזה דכל כמה דלא אשמעינן דמזוזה כשירה משניהם לא שייך למיתני שינה בזה ובזה פסול אבל כל דין תפילין כבר אשמעינן
(f) Answer #2 (to Question #1): We could not answer here "both of them refer to Mezuzah", for as long as we did not learn that Mezuzah is Kosher from either [Klaf or Duchsustus], it is not appropriate to teach "if he deviated in either it is Pasul." However, we already taught the entire law of Tefilin (it is Kosher only on Klaf).
ובענין זה יש לתרץ בפרק המוציא יין (שם). מ''ר:
(g) Answer #2 (to Question #2): We can answer like this in Shabbos. This is from my Rebbi.
32b----------------------------------------32b
8) TOSFOS DH Ha Moridin Osin v'Ha Ba'i Sirtut
תוספות ד"ה הא מורידין עושין והא בעיא שרטוט
(SUMMARY: Tosfos discusses what requires Sirtut.)
וא''ת דילמא במשרטטי
(a) Question: Perhaps Sirtut was done!
וי''ל דלא היו רגילין לשרטט ספר תורה ותפילין כיון דלא בעו שרטוט כדאמרינן בירושלמי בפ''ק דשבת כל הפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט ובסדר רב עמרם מביאו
(b) Answer #1: It is not common to do Sirtut for a Sefer Torah or Tefilin, since it does not require Sirtut, like we say in the Yerushalmi that anyone who is exempt from something and does it is called a Hedyot (not a Chacham). Seder Rav Amram brings it.
והא דאמרינן בספ''ק דמגילה (דף טז:) דברי שלום ואמת מלמד שצריכה שרטוט כאמיתה של תורה
(c) Implied question: We say in Megilah (16b) "Divrei Shalom v'Emes" teaches that [a Megilah] requires Sirtut like the Emes of Torah!
לא כמו שפירש שם בקונטרס דמיירי בס''ת ממש אלא במזוזה קאמר שהיא אמיתה של תורה שיש בה [צ"ל קבלת עול - צאן קדשים] מלכות שמים וכדמוכח הכא דמזוזה בעיא שירטוט
(d) Answer: This is not like Rashi explained there, that it refers to an actual Sefer Torah. Rather, it refers to a Mezuzah, which is the Emes of Torah, for it has Kabalas Ol Malchus Shamayim, and like is proven here that a Mezuzah requires Sirtut.
ותדע דאי בספר תורה כפירוש הקונטרס היה לו לדרוש מדנקראת ספר כדדרשינן התם דרשא אחריתי מדנקראת ספר
(e) Proof: If it refers to a Sefer Torah, like Rashi explained, it should have expounded from this that it is called Sefer, like we expounded there another Drashah from this that it is called Sefer.
ומיהו י''ל דאי מדנקראת ספר הוה ליה לאשכוחי חד עניינא דלא ליבעי שרטוט כיון דנקראת כמו כן איגרת כדאמרינן נמי (מגילה דף יט.) לענין תפירה דלא צריך לתופרה כולה בגידין
(f) Rebuttal: If it was from this that it is called Sefer, it should have found a way in which it does not require Sirtut, since it is also called Igeres (a letter), like we say also (Megilah 19a) about sewing, that one need not sew all of it with sinews.
ובירושלמי משמע כפירוש הקונטרס דמספר תורה עצמה יליף דקאמר התם נאמר כאן דברי שלום ואמת ונאמר להלן אמת קנה ואל תמכור מה להלן צריך שרטוט אף כאן צריך שרטוט
1. The Yerushalmi connotes like Rashi explained, that we learn from the Sefer Torah itself. It says there 'it says here "Divrei Shalom v'Emes", and it says there "Emes Kenei v'Al Timkor" - just like there it requires Sirtut, also here [Megilah] requires Sirtut.
משמע דאיירי בכל התורה כולה דאכל התורה כולה כתיבא קרא
2. Inference: It refers to the entire Torah, for the verse "Emes Kenei..." is written about the entire Torah.
ואמר רבינו תם דס''ת בעי שרטוט משום (שמות טו) זה אלי ואנוהו אבל תפילין דמכוסין בעור לא בעו שרטוט דלא שייך בהו נוי
(g) Answer #2 (R. Tam): A Sefer Torah requires Sirtut due to Zeh Keli v'Anvehu. But Tefilin, which are covered with hide, do not require Sirtut, for beauty does not apply to them.
וקצת תימה דבסמוך ילפינן מזוזה מס''ת בג''ש כתיבה כתיבה לענין כתיבת אגרת ואמאי לא ילפינן מינה ס''ת ממזוזה לענין שירטוט
(h) Question: Below, we learn Mezuzah from Sefer Torah through a Gezeirah Shavah "Kesivah-Kesivah" regarding writing an Igeres. Why don't we learn Sefer Torah from Mezuzah regarding Sirtut?
וכ''ת לענין כתיבה לא ילפינן
1. Suggestion: We do not learn regarding writing.
הא לקמן בעי למילף לענין כתיבה על האבנים
2. Rejection: Below (34a), we wanted to learn regarding writing on the rocks!
ומהא דאמרינן במסכת סופרים (פ''א) מסרגלין בקנים וכותבין בדיו עוד נמי אמרינן התם דכל יריעה שאינה מסורגלת פסולה
(i) Implied suggestion: We say in Maseches Sofrim (1:1, regarding Seforim) "we are Mesargel (scratch Sirtut lines) with reeds, and we write with ink", and also we say there that any parchment that is not Mesurgeles is Pasul! (This shows that all Seforim require Sirtut!)
משם אין ראיה דדילמא בשרטוט עליון איירי (דאי אפשר) [צ"ל דאסור - צאן קדשים] לכתוב שלש תיבות או ארבע בלא שרטוט כדתניא בפ''ק דגיטין (דף ו:) אבל שרטוט בין שיטה לשיטה אפשר דלא בעיא
(j) Rejection: There is no proof from there. Perhaps it refers to the top Sirtut, for one may not write three or four words [from a verse] without Sirtut, like a Beraisa in Gitin (6b) teaches. However, perhaps Sirtut between each line and the next is not needed.
(ומהא אמר) [צ"ל ומה - שיטה מקובצת, צאן קדשים] שנוהגין לכתוב באגרות שלומים ארבע וחמש תיבות מן הפסוק בלא שרטוט
(k) Implied question: The custom is to write in friendly letters four or five words from a verse without Sirtut!
משום דלא אסרו אלא דוקא שכותב הפסוק לדרשא כי ההוא עובדא דרבי אביתר דגיטין אבל מה שאדם כותב באגרת מן הפסוק לדבר צחות שרי בלא שרטוט
(l) Answer: This is because [Chachamim] forbade [writing without Sirtut] only when he writes the verse for a Drashah, like the case with Rav Evyasar in Gitin. However, what one writes in a letter from a verse to speak in a clear language, it does not need Sirtut.
ומיהו משמע בירושלמי דאסור בכל ענין שאפי' באגרת שלומים היו מהפכים הפסוק ולא היו כותבים אותו ככתבו
(m) Implied question: The Yerushalmi connotes that it is forbidden in every case! Even in friendly letters they used to change the order of words in a verse, and they did not write it properly!
דקאמרינן בפ''ג דמגילה מהו (מיכתב) [צ"ל למיכתב - צאן קדשים] תרתין תלת מילין מן הפסוק מר עוקבא שלח לריש גלותא דהוה דמיך וקאי בזימרי ישראל אל תשמח (ישראל אל) בעמים [אל] גיל
1. It says in Megilah "may one write two or three words from a verse [without Sirtut]? Mar Ukva sent to the Reish Galusa, who used to go to sleep and wake up with music "Yisrael Al Tismach ba'Amim El Gil" (the verse says "Al Tismach Yisrael El Gil ka'Amim". He deviated, in order to write it without Sirtut.)
וחולק על הש''ס שלנו דקאמר בגיטין (דף ז.) דשירטט וכתב ליה
i. Observation: It argues with the Bavli, which says that he did Sirtut and wrote to him.
רבי זעירא כתב ולא זכר (יואש המלך ולא כתב כדכתיב המלך יואש) [צ"ל המלך יואש ולא כתב כדכתיב יואש המלך - הרש"ש]
2. [The Yerushalmi says also that] R. Ze'ira wrote 'v'Lo Zachar ha'Melech Yo'ash', and did not write like it is written "Yo'ash ha'Melech." (In our texts of the Yerushalmi, he wrote the verse properly.)
רבי ירמיה שלח כתב לרבי יודן לשנוא את אהוביך ולאהוב את שונאיך
3. R. Yirmeyah sent to R. Yudan 'Lisno Es Ohavecha v'Le'ehov Es Son'echa' [in place of "Le'ahavah Es Son'echa v'Lisno Es Ohavecha"]
שלח רבי אבהו אבל תמר תמרורים בתמרוריה היא עומדת ובקשנו למתקה ולשוא (צרף צרוף) [צ"ל צרוף צרף - מהרש"א] (ירמיה ו)
4. R. Avahu sent 'Evel Tamar Tamrurim b'Tamruriya Hi Omedes u'Vikashnu Lemaskah ul'Shav Tzaruf Tzaraf' [in place of "Evel Yachid... Misped Tamrurim...; La'Shav Tzaraf Tzaruf";
רבי מנא שלח כתב לרבי אושעיא בר שמאי ראשיתך מצער (היה ואחריתך מאד תשגיא) [צ"ל מאד תשגיא ואחריתך] (איוב ח) מ''ר
5. R. Mana sent writing to R. Oshaya bar Shamai 'Reishischa Mitz'ar Me'od Tasgi v'Acharischa' [in place of "v'Hayah Reishischa Mitz'ar v'Acharischa Yisgeh Me'od." This is from my Rebbi.
9) TOSFOS DH Asur Leishev Al Gabei Mitah she'Sefer Torah Munach Aleha
תוספות ד"ה אסור לישב על גבי מטה שספר תורה מונח עליה
(SUMMARY: Tosfos discusses related laws.)
בירושלמי בפרק מי שמתו אמרינן תיבה שהיא מליאה ספרים נותנה לראש המטה ואינו נותנה למרגלות המטה
(a) Citation (Yerushalmi): A box that is full of Seforim, one may put it [under] the head of the bed. One may not put it [under] the foot of the bed;
רבי אבין בשם רב הונא והוא שתהא מטה גבוהה עשרה טפחים ולא יהו (רגלי) [צ"ל חבלי] המטה נוגעין בתיבה
1. R. Avin in the name of Rav Huna said "this is if the bed is 10 Tefachim tall, and the ropes of the bed do not touch the box." (If not, even under the head is forbidden.)
עוד קאמר לא ישב אדם על גבי ספסל שס''ת מונח עליה ומעשה ברבי אליעזר כו' אם היה נתון על גבי דבר אחר מותר עד כמה רבי אבא בשם רב הונא טפח רבי ירמיה בשם רבי זירא כל שהוא
(b) Citation (cont.): One may not sit on a bench on which a Sefer Torah rests. An episode occurred with R. Eliezer... if [the Sefer Torah] was on something else, it is permitted. How [tall] must [what it is on] be? R. Aba in the name of Rav Huna said, a Tefach. R. Yirmeyah in the name of R. Zeira said, any amount.
10) TOSFOS DH d'Amar Rabah bar bar Chanah Amar R. Yochanan Mutar Leshev...
תוספות ד"ה דאמר רבה בר בר חנה א''ר יוחנן מותר לישב...
(SUMMARY: Tosfos rules like this.)
נראה דהלכה כר' יוחנן לגבי רב הונא דאפי' לגביה רב רביה הלכה כמותו כדאמר )ביצה) [צ"ל בביצה - צאן קדשים] (ד.)
(a) Pesak: It seems that the Halachah follows R. Yochanan against Rav Huna, for even against Rav, [Rav Huna's] Rebbi, the Halachah follows [R. Yochanan], like it says in Beitzah (4a).
(ותלמידי( [צ"ל ועוד דאף תלמידי - צאן קדשים] דרב הונא לא סברי כוותיה דבעי לאותובי ס''ת אפורייה בפ' בתרא דמועד קטן (דף כה.) מ''ר
(b) Support: Even Rav Huna's Talmidim do not hold like him, for they wanted to set a Sefer Torah on his bier, in Mo'ed Katan (25a). This is from my Rebbi.
11) TOSFOS DH Kasvah Igeres Pesulah Mai Taima Asya Kesivah Kesivah mi'Sefer
תוספות ד"ה כתבה אגרת פסולה מ''ט אתיא כתיבה כתיבה מספר
(SUMMARY: Tosfos discusses what is like an Igeres, and where we learn from.)
פירש בקונטרס איגרת בלא שרטוט
(a) Explanation #1 (Rashi): Igeres is without Sirtut.
וקשה דלעיל אמרינן שרטוט של מזוזה הלכה למשה מסיני והכא יליף כתיבה כתיבה
(b) Question: Above, we said that Sirtut of a Mezuzah is a tradition from Moshe from Sinai, and here we learn from Kesivah-Kesivah!
ומפרש ר''ת אגרת מקרא ולא מסורת שלא דקדק בחסירות ויתירות אלא כאגרת בעלמא
(c) Explanation #2 (R. Tam): Igeres is [accurate for] Mikra (how words are pronounced), but not for Mesores (the tradition how they are written). He was not meticulous about Chaseros and Yeseiros (missing or extra Vovim and Yudim), rather, like a mere letter;
והא דיליף כתיבה כתיבה לא כמו שפירש בקונטרס מוכתב לה ספר כריתות
(d) Opinion #1 (Rashi): We learn from Kesivah-Kesivah, i.e. from "v'Chasav Lah Sefer Kerisus."
דכמה חסירות ויתירות יש בגט דיתיהווייין דיתיצבייין חמשה חמשה יודין וגם חסירות כגון למהך
(e) Rejection #1: There are several Chaseros and Yeseiros in a Get - d'Yisyahaviyein and d'Yisyatzviyein have five Yudim each, and there are also Chaseros, e.g. Limehach (and one must be precise about them - Gitin 85b);
ושרטוט נמי [צ"ל לא - צאן קדשים] אשכחן דבעי בגט
(f) Rejection #2: Also, we do not find that Sirtut is needed in a Get.
ועוד מספר הכתוב בגט לאו למעוטי אגרת דלספירת דברים הוא דאתא כדאמרינן בגיטין (דף כא:)
(g) Rejection #3: "Sefer" written regarding a Get does not exclude an Igeres, for it comes to teach Sefiras Devarim (the Get relates that Ploni came and said to his wife...), like we say in Gitin (21b).
ומיהו בפרק שני דגיטין (דף כ:) דאמרינן דספר דגט אתא למעוטי שנים וג' ספרים וה''ה דנמעט נמי כתבו אגרת כמו בפרק שני דסוטה (דף יז:) דדרשינן תרווייהו מספר
(h) Rebuttal (of Rejection #3): However, in Gitin (20b) we say that "Sefer" of Get comes to exclude two or three Seforim. Likewise, we can exclude also Igeres, like in Sotah (17b) that we expound both from Sefer.
1. Note: Sefer Kerisus is written twice in the Torah. However, we also expound that only a Sefer divorces, so you are forced to say that we expound more than one law from one occurrence of the word.
ועוד יש לפרש דיליף הכא מסוטה דממעטינן בפרק שני דסוטה כתבה איגרת מדכתיב בספר
(i) Opinion #2: We can say that here we learn from Sotah. We exclude in Sotah when he wrote an Igeres, since it is written "Sefer".
ובפירוש הקונטרס לשון אחר דיליף מכתוב זאת זכרון
(j) Opinion #3 (Rashi's second Perush): He learns from "Kesov Zos Zikaron".
וצ''ע אמאי לא ילפינן ליה גט כתיבה כתיבה דליפסול בהכי (או) מדכתיב ביה ספר
(k) Question: This requires investigation, why don't we learn Get from Kesivah-Kesivah to be disqualified through this (writing it like an Igeres), or since it is written about it "Sefer"? (Olas Shlomo - do not say that "Sefer" regarding Get teaches Sefiras Devarim, for we exclude from it two or three Seforim.)
ואין לפרש אגרת ר''ל בעמודים קצרים שאינם רחבים כג' פעמים למשפחותיכם כדאמר לעיל (דף ל.) ולא ירבה בדפין שנראה כאגרת
(l) Implied suggestion: Igeres means that the columns are narrow. They are not wide like three times l'Mishpechoseichem (30 letters), like it says above (30a) "he may not make too many Dapim, for it looks like an Igeres."
דהא אמרינן לעיל מזוזה שעשאה שתים שלש ואחת כשירה
(m) Rejection: We said above (31b) that if one made a Mezuzah [and the number of words written on three consecutive lines were] two, three one, it is Kosher!
ואע''פ שפירשתי שצריך לדקדק בחסירות ויתירות
(n) Implied question: I explained that one must be meticulous about Chaseros and Yeseiros. (If so, an expert must write it);
אין להקשות מהא דתנן בפרק השואל (ב''מ דף קא:) דמשכיר חייב בכל דבר שהוא מעשה אומן ומשמע בגמרא דשוכר חייב במזוזה דחובת הדר היא
1. A Mishnah in Bava Metzi'a (101b) teaches that a landlord is liable in everything [needed in the house] that requires an expert craftsman, and the Gemara connotes that the tenant is obligated [to affix] a Mezuzah, for it is an obligation on the one who lives there!
דהתם לא מיירי אלא בבנייני הבית ומקום מזוזה נמי דהוי על השוכר כדאמר התם משום דלא מעשה אומן הוא דאיפשר בגובתא דקניא היינו מעשה שהוא בגוף הבית עצמו. מ''ר
(o) Answer: There we discuss only the building of the house, and also the place of the Mezuzah is incumbent on the tenant, like it says there because it does not need an expert, for it is possible through a reed case. This is an action which is in the house itself. (What needs an expert is not in the house itself.) This is from my Rebbi.
12) TOSFOS DH Sakanah v'Ein Bah Mitzvah
תוספות ד"ה סכנה ואין בה מצוה
(SUMMARY: Tosfos concludes that the danger is lest he bang his head on it.)
פי' בקונטרס כיון דעשאה שלא כהילכתה אין הבית משתמר מפני המזיקין
(a) Explanation #1 (Rashi): Since he made it improperly, the house is not guarded from Mazikim (damaging spirits).
וקשה לרבינו תם דא''כ הו''ל למימר הכי (אבל) [צ"ל בכל] העשויה שלא כהילכתה
(b) Question (R. Tam): If so, it should have said as follows - "anything made improperly..."! (Why did it mention danger regarding hanging from a stick or in back of the door, more than for other Pesulim?)
ונראה דתלאה במקל נוקף בה ראשו דלאו אדעתיה וכן אחורי הדלת רגילה להיות בולטת ומכה בה ראשו
(c) Explanation #2 (R. Tam): If it is hanging from a stick, he can bang his head on it, unaware. Similarly, in back of the door it is common to stick out and he hits his head on it (since it is not fixed in the doorway).
והא דאמר בפ' השואל (ב''מ ד' קב.) אפשר בגובתא דקניא ופירש שם בקונטרס דתלי ליה בגובתא דקניא חלול
(d) Implied question: It says in Bava Metzi'a (102a) that it is possible through a reed case, and Rashi explained that he hangs it in a hollow tube of a reed!
לא תלי ממש קאמר. מ''ר:
(e) Answer: He does not literally mean that it hangs. This is from my Rebbi.