1) TOSFOS DH Zil Tfei
תוספות ד"ה זיל טפי
(SUMMARY: Tosfos explains why we do not bless 'that You did not make me a Bor.')
אבל אבור לא מברכינן
(a) Implied question: [If we bless also 'that You did not make me a slave', because a slave is lower than a woman,] we should bless also 'that You did not make me a Bor'!
דאינו מצוי דהוי כל שאינו לא במקרא ולא במשנה ולא בדרך ארץ
(b) Answer #1: [A Bor] is not common, for it is anyone who does not know Mikra, and not Mishnah, and does not act with Derech Eretz (properly).
ונראה יותר שמברך אעבד ואשה שאינן (מצויין) [צ"ל מצווין - צאן קדשים] כמותו
(c) Answer #2: It is more proper to bless on a slave and woman, who are not commanded [in Mitzvas Aseh sheha'Zman Gerama] like him (a man).
2) TOSFOS DH l'Beis Midrasho Shel R. Chiya
תוספות ד"ה לבית מדרשו של רבי חייא
(SUMMARY: Tosfos rejects our text.)
אינו רבי חייא שר' נתן שהיה חשוב מרבי כדאמרינן (ב''ב קלא.) ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי לא היה מביא ראיה מרבי חייא
(a) Objection: This is not R. Chiya [the Talmid of Rebbi], for R. Nasan, who was greater than Rebbi, like [Rebbi] said in Bava Basra (131a) "I was immature, and I was brazen with Nasan ha'Bavli", would not bring a proof from R. Chiya!
1. Note: I do not understand why R. Nasan would not bring a proof from an episode involving a smaller Chacham. He learns from the miracle!
ובתוספתא גרסינן לבית מדרשו של רבי מאיר
(b) Alternative text: In the Tosefta, the text says "to the Beis Midrash of R. Meir."
3) TOSFOS DH Talis She'ulah Kol Lamed Yom
תוספות ד"ה טלית שאולה כל ל' יום
(SUMMARY: Tosfos discusses whether Tzitzis and Mezuzah apply to what was borrowed.)
אין לדקדק מכאן דסתם שאלה ל' יום כמו הלואה בפ''ק דמכות (דף ג:)
(a) Implied suggestion: We can infer from here that Stam She'elah (lending an object that it itself will be returned) is for 30 days, just like Halva'ah (lending money or food to be spent or consumed, and the borrower will return its equivalent, Stam Halva'ah is 30 days, like it says) in Makos (3b).
חדא דדילמא שאלה דטלית דוקא
(b) Rejection #1: Perhaps this is only for She'elah of a Talis.
ועוד הכא (לא מיפטר אלא) [צ"ל דלא מיפטר אלא עד ל' יום משום - צאן קדשים] דעד ל' יום סברי אינשי דשאולה היא (דאין דרך שאלה יותר דמדאורייתא) [צ"ל אבל אחר ל' יום נראית כשלו דאין דרך שאלה יותר אבל מדאורייתא - צאן קדשים] פטורה לעולם
(c) Rejection #2: Here that he is exempt only until 30 days, people think that it is borrowed, but after 30 days it looks like his, for it is not common to lend for longer, but Mid'Oraisa it is always exempt;
כדדרשינן (חולין דף קלה.) ראשית גז צאנך ולא של אחרים הכי נמי כסותך ולא של אחרים
1. This is like we expound (Chulin 135a) "Reishis Gez Tzoncha", and not of others (we learn from the suffix "Cha"). Also here, [we should expound] "Kesuscha", and not of others!
אע''ג דבמזוזה חייב השוכר כדמסיק התם (שם:)
(d) Implied question: A tenant is obligated in Mezuzah, like we conclude there (135b, even though it says "Beischa")!
דביתך לא אתא לאפוקי בית אחרים אלא לכדרבא דאמר דרך ביאתך (לעיל דף לד.) ופ''ק דיומא (דף יא:) נמי איכא הכי
(e) Answer #1: "Beischa" does not come to exclude another's house, rather, like Rava taught - Derech Bi'asecha (the way you enter, to teach that the Mezuzah is put on the right side). It says so also in Yoma (11b);
וה''ט דלא מסתבר קרא למעוטי בית אחרים דכיון דלשימור עביד ל''ש
1. The reason is because it is unreasonable that the verse excludes another's house. Since Mezuzah is to guard [the residents], it makes no difference [who owns the house].
מיהו כל ל' יום פטור דלאו בית דירה דידיה הוא כדאמרינן פ''ק דבבא בתרא (דף ח.) גבי נשתהה שם ל' יום הרי הוא כאנשי העיר
2. Limitation: However, for 30 days [in a rented house] he is exempt, since it is not his residence, like we say in Bava Basra (8a) regarding "if one stayed [in a city for] 30 days, he is like people of the city."
והא דמייתי הכא [צ"ל ממזוזה - שיטה מקובצת] סיוע לרב יהודה להא דטלית שאולה
3. Implied question: Why do we bring a support [from Mezuzah] to Rav Yehudah [who taught] about a borrowed Talis? (Mezuzah is different, like Tosfos explained!)
דמסתבר ליה לדמות טלית מדרבנן למזוזה דאורייתא
4. Answer #1: [The Gemara] holds that it is reasonable to compare the law of a Talis mid'Rabanan (it is obligated after 30 days) to Mezuzah mid'Oraisa.
וצ''ע אי מצינן למימר דלענין לפטור עד ל' יום הוא דמייתי
5. Answer #2: This requires investigation, whether we can say that [the Gemara] brings [a support] to exempt until 30 days.
ומיהו י''ל דמזוזה נמי מדרבנן דתרי ביתך כתיבי
(f) Answer #2 (to Question (d)): Also Mezuzah is mid'Rabanan, for it says twice "Beischa". (One teaches Derech Bi'asecha, and one excludes another's house.)
והא דבעי בסוף השואל (ב''מ קא:) מזוזה על מי ופריך הא אמר רב משרשיא חובת הדר היא
(g) Implied question: In Bava Metzi'a (101b), the Gemara asks who must put the Mezuzah, and asks that [this is obvious, for] Rav Mesharshiya taught it is Chovas ha'Dar (obligatory on the resident)!
לאו לחיובי שוכר מייתי לה אלא ה''ק פשיטא שהמשכיר אינו חייב כיון שאינו דר שם
(h) Answer: He does not come to obligate the tenant. Rather, he says as follows. Obviously, the landlord is not obligated, since he does not live there.
וכן פ''ק דמסכת ע''ז (דף כא. ושם) דפריך בית נמי מפקע ליה ממזוזה ומשני חובת הדר היא פי' שאם ירצה לא ידור בו אלא ישתמש בו לתבן וקש ולא מיחייב
(i) Support: Similarly in Avodah Zarah (21a) it asks that also [if one sells to a Nochri] a house, he uproots it from Mezuzah, and answers that it is Chovas ha'Dar. I.e. if [the owner] wanted, he would not live there, rather, he would use it for straw and stubble and it would not be obligated.
והא דאמרינן ריש ר''א דמילה (שבת קלא:) לא לכל אמר ר''א מכשירי מצוה דוחין את השבת דמודה ר''א שאם צייץ טליתו ועשה מזוזה לפתחו חייב הואיל ובידו להפקירן
(j) Implied question: It says in Shabbos (131b) that R. Eliezer did not say in every case that Machshirei Mitzvah are Docheh Shabbos, for R. Eliezer agrees that if he put Tzitzis on his Talis or made a Mezuzah for his door he is liable, since he can make it Hefker. (Why must it discuss Hefker? It suffices to live elsewhere to exempt it!)
ה''מ למימר הואיל ובידו (שלא להניחה) [צ"ל להניחן - צאן קדשים] אלא הטעם השוה בכל לכ''ע ולמ''ד חובת טלית בלא לבישה חייב
(k) Answer: [The Gemara] could have said that [it is exempt] since he can abandon them (not wear the garment and not live in the house). Rather, it gives a reason that applies to all of them according to everyone, and according to the opinion that [Tzitzis] is Chovas Talis, he is liable without wearing.
4) TOSFOS DH Kol Kohen she'Eino Oleh l'Duchan
תוספות ד"ה כל כהן שאינו עולה לדוכן וכו'
(SUMMARY: Tosfos discusses when Kohanim transgress for not ascending.)
דוקא כשאומר לו עלה כדאיתא )בסוטה דף לט.) [צ"ל בספרי - צאן קדשים] צריך שיאמר להם חזן הכנסת שאו ידיכם קודש ובתרגום בבלי נמי מתרגמינן [אמור להם] כד תימרון להון
(a) Explanation: This is only when [someone] says to him "ascend", like it says in the Sifri that the Chazan of the Beis ha'Keneses must say to them "lift your hands Kodesh", and also in the Targum Bavli of "Emor Lahem" is "Kad Teimrun Lehon."
ואע''ג דדרשי' מיניה עשה מפיק ליה פ' ואלו נאמרין (סוטה לח.) שנים נקראו כהנים ולא כהן אחד
(b) Implied question: how can we learn from this verse an Aseh? We learn from it in Sotah (38a) that two [Kohanim] are called Kohanim, but one is not!
ותרתי שמעינן מינה
(c) Answer: We learn from two matters from it.
ומ''מ אומר ר''ת שאפי' כהן אחד עולה לכל הפחות מדרבנן ודייק מלישנא דלא קאמר שני כהנים עולים ולא אחד משמע אפי' אחד
(d) Pesak: R. Tam said that in any case, even one Kohen ascends, at least mid'Rabanan. He deduced from the wording [there]. It does not say that two Kohanim ascend, but one does not. This implies that even one ascends.
ועוד פי' שש''צ אין לו להקרות לפי שהוא מפסיק ואין להפסיק אפי' ליהא שמיה רבה ואפי' נחש כרוך על עקיבו
(e) Pesak: [R. Tam] also explained that a Shali'ach Tzibur should not call [Kohanim to ascend], for he interrupts [Chazaras ha'Shatz], and one may not interrupt (Shemoneh Esre) even for Amen Yehei Shmei Raba, and even if a snake is wrapped around his heel.
וכן פר''ח דש''צ המפסיק עבירה היא בידו
(f) Support #1: Also R. Chananel explained that a Shali'ach Tzibur who interrupts [to call Kohanim], this is an Aveirah.
ותניא בספרי אמור להם (מכאן מעמוד ב) מלמד שחזן הכנסת אומר להם אמרו
(g) Support #2 (Sifri): "Emor Lahem" teaches that the Chazan of the Beis ha'Keneses says to them "say [Birkas Kohanim]."
44b----------------------------------------44b
ובירושלמי אמרינן ובלבד שיהא החזן ישראל וחזן לאו היינו ש''ץ שחזן הוא שמש הכנסת כדאיתא פ''ק דסנהדרין (דף יז:) וב' חזנים ופ''ז דבבא מציעא (דף צג:) חזני מתא
1. And in the Yerushalmi we say "the Chazan must be a Yisrael." Chazan is not the Shali'ach Tzibur, for Chazan is the Shamash (Gabai) of the Beis ha'Keneses, like it says in Sanhedrin (17b) "and two Chazanim...", and in Bava Metzi'a (93b) it says "Chazanim of the city..."
אבל ש''צ הוא הקורא
2. However, the Shali'ach Tzibur is the Korei (says the words for the Kohanim to repeat).
ואומר ר''ת שש''צ הוא פותח בברכנו ומסיים ואין הכהנים רשאין להתחיל עד שיכלה הדבור מפי הקורא
(h) Pesak (R. Tam): The Shali'ach Tzibur begins with "Borcheinu" and finishes, and the Kohanim may not begin until the word finishes from the mouth of the Korei. (This is not an interruption, for it is a Tefilah.)
ודווקא כשעומד בבית הכנסת ואומר לו עובר אבל אם עומד בחוץ אינו עובר
(i) Limitation: This is only when [a Kohen] stands in the Beis ha'Keneses and [a Yisrael] says to him, he transgresses [if he does not bless], but if he stands outside, he does not transgress.
דאמרינן בירושלמי רבי שמעון בן פזי כד הוה תשיש [הוה] קאי אחורי עמודי ר' אלעזר נפיק לבראי
1. Source: We say in the Yerushalmi that R. Shimon ben Pazi, when he was weak (and could not Duchan), he stood in back of the pillars. R. Elazar went outside.
5) TOSFOS DH ha'Soles veha'Shemen Ein Me'akvin Es ha'Yayin
תוספות ד"ה הסולת והשמן אין מעכבין את היין
(SUMMARY: Tosfos infers that Soles and flour are Me'akev each other.)
משמע הא סולת ושמן מעכבין אהדדי
(a) Inference: Soles and flour are Me'akev each other.
ותימה דהא לא כתיב שום קרא במנחת נסכים
(b) Question: There is no verse about Minchas Nesachim!
ושמא ילפינן ממנחת נדבה דכתיב בה עיכובא לעיל (דף כז.) וגלויי מילתא בעלמא הוי
(c) Answer: Perhaps we learn from Minchas Nedavah, for which an Ikuv is written above (27a), and it is a mere Giluy Milsa (that they are always Me'akev each other. Therefore, one cannot ask that we cannot learn one from the other).
דגבי מיעוטו מעכב את רובו כתיב קרא גם במנחת נסכים והתם גלי לן קרא
1. Source: Regarding that the minority is Me'akev the majority, a verse is written also regarding Minchas Nesachim, and there the Torah revealed (that they are the same).
6) TOSFOS DH Minchasam v'Niskeihem ba'Laylah Minchasam v'Niskeihem...
תוספות ד"ה מנחתם ונסכיהם (אפי') בלילה מנחתם ונסכיהם...
(SUMMARY: Tosfos points out that often the Gemara does not cite the true source.)
בפ''ב דתמורה (דף יד.) מוכח דלמחר נפקא לן (דבר) [צ"ל מדבר - שיטה מקובצת, צאן קדשים] יום ביומו מלבד שבתות ה'
(a) Reference: In Temurah (14a) it is proven that we learn [that they may be offered the next day] from "Davar Yom b'Yomo Milvad Shabsos Hash-m";
ודרך הש''ס להביא (על - ישר וטוב מוחקו) פסוק הרהוט בשני דרשות אע''ג דנפקי מקראי אחריני
1. The Gemara is wont to bring a verse fluent (in people's mouths) for two Drashos, even though we learn from other verses.
כי ההיא דשבח נעורים לאביה (קדושין דף ג.) וכן מוהתעלמת (ב''מ דף ל.) וכן ספר כורתה ואין דבר אחר כורתה (גיטין דף כא:) וכן מותר הפסח ושלמים הבאין מחמת הפסח פ''ק דזבחים (דף ט.) ופ''ד דזבחים (דף לז.) ופרק התודה (לקמן פג:) ופ' מי שהיה טמא (פסחים דף צו:)
2. Examples: We find this regarding Shevach Ne'urim l'Aviha (all money that comes to a Na'arah, her father receives it - Kidushin 3b), and "v'His'alamta" (sometimes one may ignore an Aveidah - Bava Metzi'a 30a), and a Sefer divorces, and nothing else divorces (Gitin 21b), and Mosar Pesach and Shelamim that come due to Pesach in Zevachim (9a, 37a) and below (83b) and in Pesachim (96b).
ופ''ב דבכורות (דף טו.) דדריש אך ולא חלבו ומסיק רבא דאך לאותו ואת בנו הוא דאתא וחלבו מדמו נפקא
3. In Bechoros (15a) [the Gemara] expounds "Ach", and not its Chelev, and Rava concludes that "Ach" teaches about Oso v'Es Beno, and we learn its Chelev from "Damo".
וכן בשמעתין דתניא בבריית' זבח ונסכים ומסקינן דבסברא פליגי
4. Similarly in our Sugya, a Beraisa teaches [that Rebbi learns from] "Zevach u'Nesachim", and we conclude that they argue about reasoning.
7) TOSFOS DH Minchasam v'Niskeihem
תוספות ד"ה מנחתם ונסכיהם
(SUMMARY: Tosfos discusses which occurrence of these words we expound.)
פי' בקונט' פ''ק דזבחים (דף ח.) ופרק המזבח מקדש (שם פד.) ופ''ב דתמורה (דף יד.) דמנחתם ונסכיהם דפרי החג קדריש
(a) Explanation #1 (Rashi in Zevachim 8a, 84a, Temurah 14a): He expounds Minchasam v'Niskeihem of bulls of Sukos.
וקשה לר''ת היכי משמע מיניה לילה
(b) Question #1 (R. Tam): How do we learn night from it?
ועוד היכי דרשינן מיניה מנחה ואח''כ נסכים הא קרא דבתריה כתיב לפרים ולאילים ואינם כתובים על הסדר דפרים ואילים קדמי
(c) Question #2: How do we expound from it "Minchah, and afterwards Nesachim"? The verse continues after this "la'Parim vela'Eilim", and they are not written in order, for the bulls and rams are before (the Minchah and Nesachim)!
ותו דפריך ורבנן נמי הא בעי ליה ומנחתם וכו' ומאי (צריך) [צ"ל פריך - שיטה מקובצת, צאן קדשים] הא טובא כתיב
(d) Question #3: [The Gemara] asks that also Rabanan need [the verse] for [bringing] Menachos [and Nesachim at night or on a later day]. What was the question? There are many verses (one for each day of the Chag)!
אלא על כרחין כיון שכולם משונים זה מזה כולהו צריכי
1. Rather, you are forced to say that since all of them (the Musaf of each day) are different from each other, all of them are needed. (If so, none are free for these Drashos! Taharas ha'Kodesh points out that on six days of Sukos, the verse begins with a Vov (u'Minchasam v'Niskeihem...), to show that the Minchah and Nesachim depend on the Korban. We expound only what is written on days four and eight, Minchasam v'Niskeihem without the Vov, which connote that they are independent.0
לכך נראה לר''ת דדריש מקרא דעצרת פרשת אמור אל הכהנים ואילים שנים יהיו עולה לה' ומנחתם ונסכיהם אשה ריח ניחוח לה'
(e) Explanation #2 (R. Tam): We expound the verse about Shavu'os in Parshas Emor "v"Eilim Shenayim Yihyu Olah la'Shem u'Minchasam v'Niskeihem Isheh Re'ach Nicho'ach la'Shem";
מדכתב נסכים בין עולה לאשה ש''מ דבאים בלילה כי אשה דהיינו הקטרה ולא מייתורא
1. Since it wrote Nesachim between Olah and Isheh, this teaches that they may come at night, for Isheh is Haktarah. We do not learn from something extra.
ונקט מנחה ברישא דדמי לעולה טפי בהקטרה
2. It mentioned Minchah first, for it resembles Olah more [than Nesachim do]; Haktarah (applies to it, like to Olah).
והא דפ''ק דזבחים (דף ח.) דריש מנחתו (ונסכים) [צ"ל ונסכו - חק נתן] אפי' בלילה ומשמע התם דמייתורא (דווקא) [צ"ל דוא"ו - ישר וטוב] קדריש
(f) Implied question: In Zevachim (8a) it expounds "Minchaso v'Nisko", even at night, and it connotes there that it expounds the extra Vov!
(והתם) [צ"ל התם - שיטה מקובצת] גבי נזיר דרש מדכתי' מנחתו ונסכו וכתיב נמי ומנחתם ונסכיהם
(g) Answer: There regarding Nazir it expounds, since it is written "Minchaso v'Nisko", and it is written also "u'Minchasam v'Niskeihem";
למחר נמי שמעינן כיון דגלי גבי עצרת תו אין לחלק
1. We learn [that they may be brought] also the next day, since the Torah revealed regarding Shavu'os, now we do not distinguish.
ותימה והא הני קראי בבאין עם הזבח כתיבי והנהו לא אתו אלא ביום כדאיתא בפ''ב דתמורה (דף יד.)
(h) Question: These verses discuss what comes with a Zevach, and they come only during the day, like it says in Temurah (14a)!
וי''ל דאם אינו ענין בבאין עם הזבח תנהו ענין בבאין לאחר הזבח
(i) Answer: Im Eino Inyan (if it need not teach about) what comes with a Zevach, we use it to teach about what comes after a Zevach. (Chemdas Daniel - if Minchas Nesachim was not in the Azarah when the Korban was slaughtered, one may bring it at night or on a later day.)
והא דאמרינן בריש תענית (דף ב:) מה ניסוך המים בלילה דאמר מר ונסכיהם אפי' בלילה משמע דמקרא דפרי החג מייתי שאין ניסוך המים אלא בחג
(j) Implied question: We say in Ta'anis (2b) just like Nisuch ha'Mayim may be at night, for it was taught "v'Niskeihem" - even at night... This implies that we learn from bulls of Sukos, for Nisuch ha'Mayim is only during Sukos!
לאו מילתא היא דכיון דגלי לן קרא בעצרת דהוי נסכי צבור ה''ה לכל נסכי צבור וקרא דאיצטריך בנזיר דהוי נסכי יחיד
(k) Answer: This is wrong. Since the Torah revealed about Shavu'os, which is Niskei Tzibur, the same applies to all Niskei Tzibur, and a verse is needed for Nazir, which is Niskei Yachid.
8) TOSFOS DH Kivan d'Mis'amra Shirah Alaihu
תוספות ד"ה כיון דמתאמרא שירה עלייהו
(SUMMARY: Tosfos points out that perhaps this is only when they come with a Zevach.)
פי' (להביאם) [צ"ל להבאים - צאן קדשים] עם הזבח אבל בפני עצמו בעיא היא פ' אין נערכין (ערכין יב.)
(a) Explanation: [Shirah is said over] Nesachim that come with a Zevach, but those that come by themselves, this was a question in Erchin (12a).
ומ''מ אף בלאו זבח עדיפי כיון שהיו ראויין לשירה ולבא עם הזבח
(b) Remark: In any case, even without a Zevach they are preferable, since they are proper for Shirah and to come with a Zevach.
9) TOSFOS DH v'Dam Zevachecha Yishafech
תוספות ד"ה ודם זבחיך ישפך
(SUMMARY: Tosfos points out that elsewhere we retract from this Drashah.)
פ' בית שמאי (זבחים דף לו:) מעיקרא דריש מהאי קרא ולא קאי לבסוף
(a) Reference: In Zevachim (36b) initially [the Gemara] expounds from this verse, but at the end it is not sustained.
10) TOSFOS DH ka'Mishpat ka'Mishpatam
תוספות ד"ה כמשפט כמשפטם
(SUMMARY: Tosfos gives the source for Ikuv on the first day.)
וביום ראשון דלא כתיב כמשפט כתיב ביה יהיו
(a) Explanation: And on the first day that it is not written ka'Mishpat, it is written Yihyu.
11) TOSFOS DH Ela d'Rosh Chodesh v'Atzeres di'Chsiv b'Chumash ha'Pekudim
תוספות ד"ה אלא דר''ח ועצרת דכתיב בחומש הפקודים
(SUMMARY: Tosfos discusses why we did not ask from Pesach.)
ואע''ג דכתיב יהיו לכם
(a) Implied question: It is written "Yihyu Lachem"! (They should be Me'akev each other!)
לאו עלייהו קאי
(b) Answer: This does not refer to them (rather, to the Nesachim).
והא דלא פריך מפסח כי היכי דפריך מהני דהא כתיב ביה יהיו
(c) Implied question: We could have asked from Pesach, just like we asked from these, for it is written "Yihyu" (Bamidbar 28:19)!
ורש''י פי' ביחזקאל דהא דכתיב גבי פסח ז' פרים וז' אילים ליום דלז' ימי פסח קאמר פר ואיל ליום דאם לא מצא שנים בכל יום מביא אחד
(d) Answer: Rashi on Yechezkel (45:23) explained that it is written [there] regarding Pesach seven bulls and seven rams a day - this is [in all] for the seven days of Pesach, a bull and a ram each day. If he cannot find two, each day he brings one.
והשתא ניחא שפיר דהא לא מעכבי אהדדי
1. Now it is fine (that we did not ask from Pesach), for [the verse proves that the two bulls of Musaf each day] are not Me'akev each other.
ותימה דהא כתיב ביה יהיו
(e) Question: It is written Yihyu (regarding Musaf of Pesach)!
ואין לומר דקאי אכבשים ולא אפרים ואילים
1. Implied suggestion: It refers to lambs (written Lifnei (before) Yihyu), and not to bulls and rams (Lifnei Fanav, i.e. before what is before Yihyu).
דגבי עצרת לא קאמרינן הכי
2. Rejection: We do not say so regarding Shavu'os! (On 45a, we say that Yihyu written in Emor applies even Lifnei Fanav, to the rams.)
והא דנקט בסמוך אילים דהכא והכא לא מעכבי הא אינהו מעכבי ה''נ מצי למינקט כבשים
3. Observation: Below (45a), it says that the rams [of Shavu'os] here (brought with Shtei ha'Lechem, in Parshas Emor) and here (of Musaf, in Parshas Pinchas) are not Me'akev (each other, i.e. we can bring those written in one place, even if we cannot bring those written in the other place) - but they (the rams in Emor) are Me'akev each other. [The Gemara] could have said likewise about the lambs.
ולא דמי לקודש יהיו דגבי לחם דפליגי ר''ע ובן ננס (לקמן דף מה:) אהייא קאי אי אכבשים אי אלחם אבל אתרוייהו פשיטא להו דלא קאי אע''ג דכתיב בחד קרא
4. Distinction: This is unlike "Kodesh Yihyu" regarding [Shtei] ha'Lechem. R. Akiva and Ben Nanas argue about whether it refers to the lambs [Zivchei Shalmei Tzibur brought with it] or the bread, but it is obvious to them that it does not apply to both, even though they are written in one verse;
היינו כבשים ללחם אבל כבשים אהדדי ה''נ דמעכבי כדתנן בהקומץ רבה (לעיל כז.) ב' כבשי עצרת מעכבין זה את זה וכן ב' חלות
i. I.e. the lambs [are not Me'akev] the bread, but indeed the lambs are Me'akev each other, like a Mishnah above (27a) teaches that the two lambs of Shavu'os are Me'akev each other, and similarly the two loaves.
ולא מסתברא נמי למימר דהוייה דפסח לא קיימא אלא אתמימים
(f) Poor Answer #1: Perhaps Havayah ("Yihyu", which teaches Ikuv) of Pesach refers only to Temimim.
דלהא לא איצטריך קרא דבעלי מומין פשיטא דפסולין
(g) Rejection: We do not need a verse for this. Obviously, Ba'alei Mumim are Pasul!
ונ''ל דלשום דרשא אתא דלא מסתבר לדורשו בעיכוב כיון דלא מישתמיט הש''ס [צ"ל לשאמועינן - בארות המים]
(h) Answer #2: It seems that [Yihyu] comes for some Drashah, for it is not reasonable to expound it for Ikuv, since we do not find anywhere that the Gemara teaches this [that the bulls of Pesach are Me'akev each other].
ובספרי דורש גבי פסח הרי שמצא פרים ולא מצא אילים אילים ולא מצא כבשים שומע אני שלא יקריב עד שימצא כולן ת''ל שבעת ימים תקריבו אשה אפילו אחד מהן
(i) Implied question: The Sifri expounds about Pesach 'if he found bulls (proper to offer) but did not find rams, [or he found] rams but did not find lambs, one might have thought that he may not offer until he finds all of them! It says "Shiv'as Yamim Takrivu Isheh" - even one of them.'
יכול אפי' כולן מצויין ת''ל פרים בני בקר שנים ואיל אחד
1. Citation (Sifri): Perhaps this is even if all are available! It says "Parim Bnei Bakar Shenayim v'Ayil Echad." (Yashar v'Tov - the Havah Amina was that Yihyu teaches Ikuv even when they are not available. "Shiv'as Yamim..." refutes this.)
ומיהו הא דקאמר שומע אני שלא יקריב עד שימצא כולן על כרחין לאו משום דסמיך איהיו
(j) Answer: However, what it says "one might have thought that he may not offer until he finds all of them", you are forced to say that it is not because he relies on Yihyu (for if so, one species should be Me'akev another. Granted, regarding Pesach we could say that Shiv'as Yamim teaches that this is not so. However, even when there is an Ikuv and no Ribuy, one species is not Me'akev another, like Tosfos brings immediately.)
דגבי עצרת דריש נמי הכי התם וכן בחג אע''ג דכתיב ביה כמשפט וכו' ואכל חד מייתי קרא דשבעת ימים ואע''ג דלא כתיב לא בעצרת ולא בחג:
1. Source: Also regarding Shavu'os [the Sifri] expounds like this there (even though it says Yihyu in Emor), and also regarding Sukos, even though it says "ka'Mishpat"...! For each, [the Sifri] brings the verse Shiv'as Yamim, even though it is not written regarding Shavu'os or Sukos. (Rather, the Havah Amina was that "Parim... Shenayim..." teaches Ikuv even when they are not available. Shiv'as Yamim is a Giluy Milsa that it applies only when they are available, and similarly for the verses listing the number of Korbanos on Shavu'os and Sukos. However, if we learned Ikuv from Yihyu and ka'Mishpat, we could not say such a Giluy Milsa.)