1)

PISCHEI NEDARIM (Yerushalmi Perek 9 Halachah 1 Daf 28b)

מתני' רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו ואמו

(a)

(Mishnah - R. Eliezer): We are Pose'ach (suggest that a vow was mistaken, which is grounds to permit it) with the honor of his father and mother (it is disgraceful for them that their son vowed);

וחכמים אוסרין

(b)

Chachamim forbid;

אמר ר' צדוק עד שפותחין לו בכבוד אביו ואמו יפתחו לו בכבוד המקום

1.

R. Tzadok: Rather than being Pose'ach with the honor of his father and mother, we should be Pose'ach with the honor of Hash-m!

אם כן אין נדרים

2.

Chachamim: If so, there are no vows! (Kevod Hash-m is a Pesach to permit every vow.)

מודין חכמים לר' אליעזר בדבר שבין אדם לבין אביו ואמו שפותחין לו בכבוד אביו ואמו:

(c)

Chachamim agree with R. Eliezer about a matter (vow) between a person and his father and mother, that we are Pose'ach with the honor of his father and mother.

גמ' רבנין אמרין חזקה [דף כט עמוד א] (שאדם) [צ"ל שאין אדם - פני משה] מעמיד בכבוד אביו ואמו. רבי ליעזר אומר פעמים מעמיד ופעמים אינו מעמיד.

(d)

(Gemara): Rabanan hold that there is a Chazakah that a person is not Ma'amid (will never say that he would have vowed in spite of the disgrace to his parents, even if he would have). R. Eliezer says that sometimes a person is Ma'amid, and sometimes he is not Ma'amid (he would not lie).

מודה ר' ליעזר לאחר מיתה שאינו מעמיד.

(e)

R. Eliezer agrees that after death [of a parent], he is not Ma'amid (for the parent cannot forgive him - MESHECH CHACHMAH Devarim 27:17. Therefore, we may not be Pose'ach with honor of the parent.)

הכל מודין בכבוד רבו שאינו מעמיד דתנינן ומורא רבך כמורא שמים.

(f)

All agree that one is not Ma'amid regarding the honor of his Rebbi, for a Mishnah teaches that the awe of your Rebbi should be like the awe of Shamayim.

א"כ אין נדרים.

(g)

(Mishnah): If so, there are no vows!

לא יהו נדרים.

(h)

Question: Let it be that there are no vows! (What is Chachamim's objection?)

והכתיב [במדבר ל ב] וידבר משה אל ראשי המטות תלה הפרשה בראשי המטות. שיהו מתירין את נדריהן. אם אומר את כן נמצאת עוקר פרשת נדרים מן התורה

(i)

Answer: It says "Va'Ydaber Moshe El Roshei ha'Matos" - Parshas [Nedarim] was made dependent on Roshei ha'Matos (Chachamim), that they will permit vows. If you say so (we are Pose'ach with Kevod Hash-m), it turns out that you uproot Parshas Nedarim (i.e. that only a Chacham can permit them) from the Torah. (We explained this like PNEI MOSHE.)

רבי ירמיה בעי את אומר [צ"ל אין - קרבן העדה] פותחין לו בכבוד אביו ואמו דברים שבינו לבין (המקום אל יפתחו לו בכבוד המקום מעתה דברים שבינו לבין - קרבן העדה מוחקו) אביו ואמו פותחין לו בכבוד אביו ואמו. [צ"ל מעתה אין פותחין בכבוד המקום - קרבן העדה] ודכוותה יפתחו לו בכבוד [צ"ל המקום - קרבן העדה] דברים שבינו לבין המקום.

(j)

Question (R. Yirmeyah): You say that we are not Pose'ach with the honor of his father and mother, but matters between a person and his father and mother, we are Pose'ach with the honor of his father and mother. If so, we are not Pose'ach with Kevod Hash-m - and similarly, matters between a person and Hash-m, we should be Pose'ach with Kevod Hash-m!

אי זהו כבוד המקום כגון סוכה שאיני עושה. לולב שאיני נוטל. תפילין שאיני נותן.

1.

What are [matters between a person and Hash-m, for which we should be Pose'ach with] Kevod Hash-m? E.g. I will not make a Sukah, I will not take a Lulav, I will not put Tefilin [on my arm and head].

והיינו כבוד המקום. משמע ליה דלנפשיה הוא מהני

(k)

Answer: [Is doing Mitzvos] Kevod Hash-m?! [A verse] connotes that [Mitzvos] help [only] the person himself! (I.e. Kevod Hash-m is not a reason to permit matters between a person and Hash-m.)

כהדא [איוב לה ז ו] אם צדקת מה תתן לו. אם חטאת מה תפעל בו

1.

"Im Tzadakta Mah Titen Lo...; Im Chatasa Mah Tif'al Bo."

אמר ר' ינאי כל השומע ליצרו כאילו עובד ע"ז.

(l)

(R. Yanai): Anyone who heeds his Yetzer [ha'Ra], it is as if he serves idolatry. (He would be Pose'ach - 'had you known that one who heeds his Yetzer ha'Ra and vows amidst anger, it is as if... would you have vowed?' - PNEI MOSHE)

מה טעמא [תהילים פא י] לא יהיה בך אל זר ולא תשתחוה לאל נכר. זר שבקרבך אל תמליכהו עליך.

1.

What is the source? "Lo Yihyeh Vecha El Zar v'Lo Sishtachaveh l'El Nechar" - the stranger inside you, do not coronate it over you. (If you do, in the end you will bow to idolatry.)

רשב"ל פתח אילו היית יודע שהנודר כאילו נותן קולר על צוארו נודר היית.

(m)

Reish Lakish would be Pose'ach 'had you known that one who vows puts a noose on his neck (he cannot remove it by himself), would you have vowed?'

לקסטוריי' שהיתה עוברת וראה קולר פנוי והכניסה את ראשה לתוכו.

1.

[A parable for this] is a jail warden's wife who was passing, and saw an empty noose, and put her head in it. (She pains herself for no reason.)

[במדבר ל ג] לאסור אסר על נפשו. כמה דאת אמר [ירמי' מ א] והוא אסור בזיקים.

2.

"Le'esor Isar Al Nafsho" - this is like you say "v'Hu Asur ba'Zikim" (one who vows, he fetters himself).

רבי יונתן פתח אילו היית יודע שהנודר כבונה במה והמקיימו כמקריב עליו נודר היית.

(n)

R. Yochanan would be Pose'ach 'had you known that one who vows is like one who builds a Bamah (to offer to idolatry), and one who [does not ask a Chachamim to permit it, rather, he] fulfills it, is like one who offers on it, would you have vowed?'

וקשיא ע"ז בסקילה והנדרים בלא תעשה ואת אמר אכן.

1.

Question: Idolatry is [punished with] stoning, and Nedarim (even if he transgresses, is only) a Lo Sa'aseh, and you say so?

לית לך אלא כיי דמר ר' ינאי כל השומע ליצרו כאילו עובד ע"ז.

2.

Retraction: We are not Pose'ach with this,] rather, like R. Yanai said - anyone who heeds his Yetzer, it is as if he serves idolatry.

רבי יצחק פתח אילו היית יודע שהנודר כאילו נוטל חרב ודוקרה בלבו נודר היית. [משלי יב יח] יש בוטה כמדקרו' חרב.

(o)

R. Yitzchak would be Pose'ach 'had you known that one who vows is like one who takes a sword and stabs it in his heart, would you have vowed? "Yesh Boteh k'Madkeros Charev."

ר' חנינ' דציפורין בשם ר' פינחס כמדקר אין כתיב אלא כמדקרות חרב לאחר שנדר מן הככר ווי דייכול ווי דלא ייכול.

(p)

(R. Chanina of Tziporin citing R. Pinchas): It is not written k'Madker, rather, "k'Madkeros Charev" - after he vowed from [eating] a loaf (two matters prick him) - woe if he will eat, and woe if he will not eat;

אין אכיל עבר על נידריה. אין לא אכיל חטי על נפשיה

1.

If he will eat, he transgresses his vow. If he will not eat, he sinned against his soul (by denying himself, like it says about a Nazir);

כיצד הוא עושה הולך אצל חכם והוא מתיר נדרו. [משלי יב יח] ולשון חכמים מרפא.

2.

How should he do? He goes to a Chacham, and he permits his vow - "u'Leshon Chachamim Marpei" (this is the end of the above verse).

רב דימי בשם רבי יצחק לא דייך מה שאסרה לך התורה אלא שאתה מבקש לאסור עליך דברים אחרים. לאסור אסר.

(q)

(Rav Dimi citing R. Yitzchak): Is it not enough what the Torah forbade to you, rather, you seek to forbid to yourself other matters?! [About this it says] "Le'esor Isar."

ר' יוחנן פתח ותהי ואילולי דו תהא הוא אתי

(r)

R. Yochanan would be Pose'ach 'do you regret [your vow? If so, this suffices to permit it.] If not that this [person] regrets, would he come [to permit it]?!

ותהות לא [דף כט עמוד ב] כנולד הוא.

1.

Question: Is regret not like Nolad (an unexpected development that caused him to regret it?! We are not Pose'ach with Nolad!)

אמר ר' הילא התהות מצויה

2.

Answer (R. Heila): It is common to [be appeased - RITVA 21b DH Amar R. Ila, and] regret [the vow].

כהדא ר"ש לא מצא פתח לנדרו עד שבא אחד מזקני גליל אית דאמרין ר' שמעון בן אלעזר הוה

(s)

This is like the case of R. Shimon. He did not find a Pesach for his vow, until one of the Chachamim of Galil came. Some say that it was R. Shimon ben Elazar;

נסיב ליה מכא ומוקים ליה הכא. נסיב ליה מכא ומוקים ליה הכא עד דאוקמיה גו שמשא מפלי מנוהי.

1.

He took [R. Shimon] from here and positioned him here (elsewhere). He took him from here and positioned him here, until he positioned him in the sun;

אמרין ליה אילו היית יודע דההן סבא עבד לך כן נודר היית אמר לון לא ושרא ליה.

2.

They said [to R. Shimon] - had you known that this Chacham would do so to you, would you have vowed? He said 'no'. [R. Shimon ben Elazar] permitted him.

אמרון מנא לך הדא אמר להן משרת ר' מאיר הייתי בברחו שניה.

3.

They asked [R. Shimon ben Elazar] what is your source [to do so]? He said, I served R. Meir the second time he fled.

ואית דאמרי מקלו של ר' מאיר היתה בידי והיא מלמדת לי דעה.

i.

Some say, [he said] 'R. Meir's staff was in my hand, and it teaches me Da'as.

ר' ירמיה שרי נדרא ומקיים ליה

(t)

R. Yirmeyah [asked a Chacham and] permitted [his] vow and fulfilled it;

אין משום דהוא חשש להוא דשרי ליה לא ידעין אין משום שאין היצר תאב אלא דבר שאסור לו ולא ידעין.

1.

If it was because he suspected the one who permitted it (was not qualified to permit by himself), we do not know, or if it is because the Yetzer desires only something forbidden to it (and R. Yirmeyah wanted to fulfill it, just it was too difficult when it was forbidden), we do not know.

ר' ירמיה כד לא הוה בעי מידון אמר עיני כהייא

(u)

When R. Yirmeyah did not want to judge (because a litigant was powerful, or he would need to reveal a secret), he said 'my eye hurts';

[דברים כא ה] ועל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע. הקיש ריבים לנגעים מה נגעים לכל מראה עיני הכהן אף ריבים לכל מראה עיני הכהן.

1.

"V'Al Pihem Yihyeh Kol Riv v'Chol Naga" equates Rivim (Dinim) to Nega'im (Tzara'as). Just like Tzara'as must be "l'Chol Mar'e Einei ha'Kohen" (the Kohen can see properly), also Rivim must be "l'Chol Mar'e Einei ha'Kohen."

ר' מנא נדר מן חמרא דאבוהי אתא אבוהי סלק לגביה א"ל אילו היית יודע דאנא מצטער נודר היית א"ל לא ושרא ליה.

(v)

R. Mana vowed from his father's wine. His father descended to him, and said 'had you know that I would be pained, would you have vowed?' He said no, and he permitted him.

מה אנן קיימין

(w)

Question: What is the case?

אם באומ' הנייתי על אבא הדא היא דמר רבי יעקב בר אחא רבי שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן כופין את הבן שיזון את האב.

1.

If he said 'benefit from me is forbidden to father [if I drink his wine', the vow does not take effect, for] R. Yakov bar Acha cited R. Shmuel bar Nachman citing R. Yochanan to say that we force a son to feed his father!

אלא כינן קיימין באומ' הניית אבא עלי.

(x)

Answer: Rather, the case is, he said 'benefit from father is forbidden to me.'

ר' מנא נדר וסלק לגבי ר' שמי א"ל אילו היית יודע שהבריות רחקין מינך דאת נדרן נדר הויתה. א"ל לא ושרא ליה:

(y)

R. Mana vowed and went to R. Shamai. He said to him, 'had you know that people will distance from you, for you vow habitually, would you have vowed?' He said no, and he permitted him.

2)

ARE WE POSE'ACH WITH NOLAD? (Yerushalmi Perek 9 Halachah 2 Daf 29b)

מתני' ועוד א"ר אליעזר פותחין בנולד

(a)

(Mishnah): R. Eliezer said further, we are Pose'ach with Nolad (subsequent unexpected developments);

וחכמים אוסרין

(b)

Chachamim forbid.

כיצד אמר קונם שאיני נהנה לאיש פלוני ונעשה סופר או שהיה משיא את בנו בקרוב אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה סופר או שהיה משיא את בנו בקרוב לא הייתי נודר

(c)

How is [Nolad]? If one vowed not to benefit from Ploni, and [Ploni] became the scribe [of the town], or [Ploni] was about to marry off his son (and the Noder wants to attend, and) he says, had I known that he would become the scribe, or would marry off his son soon (the vow was for a short time), I would not have vowed;

קונם לבית זה שאיני נכנס ונעשה בית הכנסת אמר אילו הייתי יודע שהוא נעשה בית הכנסת לא הייתי נודר ר' אליעזר מתיר וחכמים אוסרין:

1.

If one said 'Konam this house that I will not enter it', and it became a Beis ha'Keneses. He said 'had I known that it would become a Beis ha'Keneses, I would not have vowed' - [in such cases] R. Eliezer permits, and Chachamim forbid.

גמ' רבי סימון בשם ר' יהושע בן לוי ממשה למד רבי אליעזר שפתח לו הקדוש ברוך הוא בנולד.

(d)

(Gemara - R. Simon citing R. Yehoshua ben Levi): R. Eliezer learned from Moshe. Hash-m was Pose'ach for him with Nolad;

אמר לו הקדוש ברוך הוא אילו היית יודע [שמות ד יט] כי מתו כל האנשים המבקשים את נפשך נודר היית.

1.

Hash-m said to him 'had you known that "Ki Mesu Kol ha'Anashim ha'Mevakshim Es Nafshecha", would you have vowed?

וכי מתים היו והלא דתן ואבירם היו

2.

Question: Had Dasan and Aviram [who informed on Moshe to Paro] died?! They were alive!

אלא שירדו מנכסיהם.

3.

Answer: Rather, they lost their wealth (and influence. An Oni is considered as if he is dead.)

א"ר ירמיה הדא דאת אמר עד שלא נשאו ונתנו בדברים בכנולד הם.

(e)

(R. Yirmeyah): This (Chachamim are not Pose'ach with Nolad) is if they did not deliberate the matter; it is like Nolad;

[צ"ל ורבי יוסי אומר אפי' נשאו ונתנו בדבר בכנולד הם - קרבן העדה]

(f)

(R. Yosi): Even if they deliberated the matter; it is like Nolad;

[דף ל עמוד א] חיליה דרבי יוסי מן הדא זו טעות טעה נחום המדי. מה טעה שפתח להן בנולד.

(g)

Source (for R. Yosi - Mishnah): Nachum the Mede erred about this [when Nezirim ascended from Bavel and heard that the second Mikdash had been destroyed]. Why [was it a mistake]? He was Pose'ach for them with Nolad.

אמר להן נחום המדי אילו הייתם יודעין שבית המקדש עתיד ליחרב נודרין הייתם להיות נזירין.

1.

Nachum the Mede: Had you known that the Mikdash will be destroyed, would you have vowed?

אמר רבי (זעורה) [צ"ל זעירא] הכין הוה צריך מימר לון לא הייתם יודעין שניבאו לכם נביאים הראשונים בזמן שבית המקדש קיים שעתיד ליחרב. לא הוה כנולד

(h)

(R. Ze'ira): He should have told them 'did you not know that early prophets already prophesized for you while the Beis ha'Mikdash stood, that it will be destroyed?' Then, it would not be like Nolad.

אמר ר' הילא עוד הוא כנולד. יכלין הוון מימר ידעין הוינן אלא דהוינן סברין דמילייא רחוקין [יחזקאל יב כז] החזון אשר הוא חוזה לימים רבים ולעתים רחוקות הוא ניבא

(i)

Rebuttal (R. Heila): It would still be like Nolad. They could say, we knew, but we thought that it will be much later - "he'Chazon Asher Hu Chozeh l'Yamim Rabim ul'Itim Rechokos Hu Niba."

ואתייא דר' ירמיה כרבי זעירא ודר' יוסי כר' אילא.

(j)

R. Yirmeyah holds like R. Ze'ira (if he deliberated the matter, it is not Nolad), and R. Yosi holds like R. Ila (even if he deliberated the matter, it is Nolad).

דתנינן תמן אין מוכרין בית הכנסת אלא על תנאי

1.

(Mishnah): We may sell a Beis ha'Keneses only with a stipulation [that when they want, they may buy it back].

עד כדון שבנייה לשם כנסת. בנייה לשם חצר והקדישה מהו.

2.

Question: This is when he built it to be a Beis ha'Keneses. If he built it to be a Chatzer (i.e. for Chulin), and afterwards was Makdish it [to be a Beis ha'Keneses], what is the law?

נישמעינה מן הדא קונם לבית זה שאיני נכנס ונעשה לבית הכנסת.

3.

Answer: We learn from [our Mishnah]. 'Konam this house that I will not enter it', and it became a Beis ha'Keneses.

הדא אמרה בנייה לשם חצר והקדישה קדשה

4.

[PNEI MOSHE - since it is called a Beis ha'Keneses, this shows that] if he built it for a Chatzer, and [afterwards] was Makdish it, it is Kadosh.

אימתי היא קדושה מיד או בשעת תשמיש.

(k)

Question: When is it Kadosh - immediately (once he was Makdish it), or when they use (pray in) it?

נישמעינה מן הדא העושה תיבה לשם ספר ומטפחות לשם ספר עד שלא נשתמש בהן ספר מותר להשתמש בהן הדיוט משנשתמש בהן ספר אסור להשתמש בהן הדיוט

(l)

Answer: We learn from the following If one made a box to be [an Aron Kodesh] for a Sefer, or a cloth for a Sefer - until they were used for a Sefer, a person may use them. Once they were used for a Sefer, a person may not use them.

ומה אילו שנעשו לשם ספר אינן קדושות אלא בשעת תשמיש. זו שבנייה לשם חצר לא כל שכן.

1.

These were made for a Sefer, and they are not Kadosh until they are used. This that was built for a Chatzer, all the more so!

אילו עשאן לשם חולין והקדישן קדשו:

(m)

If [a box or a cloth] was made for Chulin, and he was Makdish them, they are Kadosh (just like a house built for a Chatzer, and afterwards he was Makdish it).