[1] יש שני סוגי צרעת, יש צרעת שעולה בעור רגיל, ויש צרעת שעולה במקום שהיתה בו כויה והיא נקראת "מכות אש" ודיניה שונים מצרעת רגילה. ונתבאר בסוגיא שיש רבוי לכל הסוגים שנעשית מהם הכוויה שיש להם דין "מכות אש", ולא נקראים שחין. [והגם שדין שחין ודין מכות אש הוא אותו דבר, מ"מ יש נפ"מ לענין שאין מצטרף חצי גריס מכות אש עם חצי גריס שחין].

[2] ומשום דילפינן בגז"ש "שריפה" "שריפה" מבני אהרן, מה שם היתה שריפה פנימית והגוף היה קיים, כך בשריפת בת כהן, ולכן לא שורפים אותה באש ממש. ולשרוף אותה בחמי האור לא עושים, משום שצריך לברור לה מיתה יפה שתמות מהר ולא תצטער.

[3] באופן שמושח כלי בשמן ומדליק בו אש שאז האש דולקת על הכלי.

[4] לשון הפסוק (ויקרא טז:יב) "ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח" וגו'.