[1] כגון אם נפל חתיכת בשר חמה לתוך חלב חם לכו"ע נאסרו שניהם, וה"ה בנפל דבר איסור לדבר היתר ושניהם חמים הכל אסור.

[2] פי', וכיון שהעליון חם והוא גובר על התחתון ומחממו, הרי שנחשב שנתערב כאן דבר חם בדבר חם אחר ונאסר. ואילו שמואל ס"ל שהתחתון גובר, וכיון שכאן התחתון הוא קר, חשוב כצונן לתוך צונן. אולם בעינן קליפה (ולא סגי בהדחה כצונן לתוך צונן), ומטעם "דאדמיקר ליה אי אפשר דלא בלע פורתא" (פי', עד שמתקרר העליון החם מחמת התחתון הקר - הוא בולע מעט). ואם היה הדבר נוזל שאי אפשר לקלפו, ר"ת מיקל ומתיר, ואילו ריב"א מצריך ביטול בששים כנגד ה"כדי קליפה".

[3] ורק ישטפם כדי שלא יהיו מעורבים. וזה דוקא בבשר שאינו צלי, אבל אם צלי צריך קליפה. ובבשר שיש בו חתכים לא מועיל לו קליפה. וכן בשר שמתובל הרבה עד שהוא רך ג"כ נאסר.

[4] פירש"י (בד"ה כעין), דמיירי בשפוד מכאן ושפוד מכאן ותל גדול של גחלים או אפר באמצע.

[5] ואפי' שאינם נוגעים זה בזה, בכל אופן ס"ל דריחא מילתא הוי, והם מפטמים זה את זה, ואפי' אחד שמן ואחד כחוש, השומן עובר לכחוש וחוזר, ולכן אפי' אם הבשר שחוטה שמן והנבילה כחוש ג"כ אסור.

[6] כן כתבו התוס' (בד"ה נימא), דבשניהם כחושים אין תערובת טעמים.