פסחים דף קיג. א
מה הן הדברים שצוה רב, לרב אסי, ולרב כהנא, ולבנו ר' חייא, ומדוע?
מה הן הדברים שציוה רב? | ומדוע? | ||
לרב |
א. | אל תגור בעיר שלא נשמע בה צהלת הסוס ונביחת הכלב |
דהם שומרים על העיר [1] |
ב. | ולא בעיר שהראש שלה רופא | דעסוק הוא לרפא אנשים ולא בצרכי העיר | |
ג. | ולא תשא שתי נשים, ואם נשאת תשא שלישית |
כי שתים יכולות להתייעץ להזיקך [2] | |
לרב |
א. | תהפוך בנבילה ולא תהפוך בדבורך [3] | דיש לאדם לדקדק בכל היוצא מפיו |
ב. | פשוט נבלה בשוק ותרויח, ולא תיחס עצמך [4] |
דצריך אדם לדחוק עצמו להרויח את לחמו | |
ג. | אפי' כשאתה יוצא לדרך קצרה - טול מזונות אתך |
דלא ידע מה יהיו מקרה הדרכים | |
ד. | אפי' שמחירי המזונות זולים - טול מזונות אתך [5] |
דיכולים המזונות להתייקר ולא תוכל לקנות | |
לרבי |
א. | לא תשתה סם [6] | כדי שלא תפסיד מעותיך בגללו |
ב. | לא תפסע פסיעה גסה, לא תקפוץ על אמת המים |
משום שפסיעה גסה נוטלת מאור עיניו | |
ג. | לא תעקור שן כואבת | כי סופה להרפא ולמה תפסיד השן | |
ד. | אל תתגרה בנחש | כדי שלא יזיקך לבסוף | |
ה. | אל תתגרה בגוי | כדי שלא יזיקך לבסוף |
[1] הכלב נובח כשבאים גנבים, ואילו הסוס משמש לרדיפה אחרי הגנבים ולתופסן.
[2] אולם כשתהיה שלישית, ודאי היא תאמר לך מה שמייעצים עליך ותוכל להנצל. דאין דרך לעשות בעצה, אלא שתים ולא שלש.
[3] כלומר, תתעסק אפי' בעסק מבוזה כמו קניית ומכירת נבילות, ולא תהפוך בדיבורך שאמרת והתחייבת - אפי' שהדבר לרעתך.
[4] כלומר, אם אתה זקוק לפרנסה ואין לך מה להתפרנס תעסוק אפי' במלאכה בזויה ביותר, כגון לפשוט את הנבילה מעורה בשוק כדי להשתכר בעבודה זו, ולא תאמר שאתה כהן ואדם גדול - וגנאי הדבר שאתעסק בזה בשוק. אכן הרמב"ם (פ"י מהלכות מתנונת עניים הי"ח) מפרש, שלא יאמר "אדם גדול אני וכהן אני ומוטל עליכם לפרנסני".
[5] כלומר, אפי' אם העיר שאתה הולך אליה יש שם מזונות בזול מאד, עד שמאה דלועים נמכרים שם בזוז, בכל אופן על תסתמך על זה ותיקח את מזונותיך עמך.
[6] אל תשתה שום דבר הממכר - שקובע לו וסת של זמן שצריך לשתותו שוב, ויהיה לבך שואל עליו ותפסיד מעותיך לקנותו. ואפי' לרפואה לא תשתה רפואה כזו - אם תוכל להתרפא בדרך אחרת.