1)

TOSFOS DH BI'SHELIKTA U'ME'ISTA

תוס' ד"ה בשליקתא ומאיסתא

(SUMMARY: Tosfos proves that one is only permitted to retain the T'rumah if it is already disgusting.)

קצת נראה דוקא שהן כבר מאוסות מותר להשהותן, אבל למאס, אסור, דבתוך כך אתי ביה לידי תקלה.

(a)

Clarification: It seems that it is only if they are already 'disgusting' that one is permitted to retain them; but to make them disgusting (in order to retain them) is forbidden. This is because in the meantime, it will become a stumbling-block (causing one to sin).

כמו בדריכת ענבים דבפרק הלוקח בהמה (בכורות דף כב.) אמרינן 'סאה תרומה טמאה שנפלה לתוך מאה חולין טהורים, ר"א אומר 'תרום ותרקב'.

1.

Proof: Just like by the case of treading grapes, in Perek 'ha'Loke'ach Beheimah (Bechoros Daf 22.) where the Gemara says that 'If a Sa'ah of Tamei T'rumah falls into a hundred Sa'ah of Chulin, Rebbi Eliezer rules that one should separate T'rumah and let it rot'.

ובמס' תרומות בפ"ה גרסינן 'תרום ותשרף'.

2.

Proof (cont.): Whereas in the fifth Perek of T'rumos, the text reads 'separate T'rumah and burn it'.

ואומר ר"ת, דבמאיסתא 'תשרף', ויהנה ממנו בשעת שריפה.

(b)

Conclusion: And Rabeinu Tam explains that if they are disgusting, it should be burned and one is permitted to benefit from it whilst burning it (See Maharsha & Maharam).

2)

TOSFOS DH MECHAMIN LOCHAMION BE'CHITIN SHEL T'RUMAH

תוס' ד"ה מחמין לו חמין בחיטין של תרומה

(SUMMARY: Tosfos explains why they must have used it basically for the Kohanim of Rebbi's household and elaborates.)

אור"ת, דלכהנים של בית רבי היו עושין...

(a)

Clarification: Rabeinu Tam explains that they did this on behalf of the Kohanim of Rebbi's household ...

דלישראל לא שריא אלא הנאה שאינה של כילוי כמו עירוב - דמערבין לישראל בתרומה;

1.

Clarification (cont.): Since a Yisrael is only permitted to benefit from it in a way that does not destroy it, like we find by Eiruv, where one may make an Eiruv consisting of T'rumah for a Yisrael.

אבל הנאה של כילוי כגון להאכיל לבהמתו או להדליק אסור לישראל

2.

Clarification (concl.): But a Hana'ah which does destroy it, such as feeding it to one's animal or to use it as fuel, is forbidden to a Yisrael ...

כדאמרינן בפ"ק דמס' ע"ז (טו.) 'כהן ששכר פרה מישראל, לא יאכילנה כרשיני תרומה.

(b)

Proof #1: As we learned in the firstPerek of Avodah-Zarah (15.) 'A Kohen who rents a cow from a Yisrael, may not feed it oats of T'rumah'.

ובמסכת תרומות (פי"א משנה י') נמי אמרי' 'מדליקין בבתי כנסיות ובבתי מדרשות בשמן של תרומה שנטמא ברשות כהן - פירוש אם יש שם כהן, דנר לאחד נר למאה.

(c)

Proof #2: Likewise, we learned in the Mishnah in T'rumos (Perek 11,Mishnah 10) 'One is permitted to kindle T'rumah oil that became Tamei, in the Shuls and the Batei-Medrash, in the domain of a Kohen' - meaning aslong as there is a Kohen there, based on the principle 'A lamp for one is a lamp for a hundred'.

ור"י אומר טעמא משום דדרשינן "משמרת תרומותי" 'מה תרומה טהורה ... ומה טהורה דוקא לכהן, אף טמאה דוקא לכהן'.

(d)

Reason: The Ri attributes this to the Pasuk "Mishmeres T'rumosai", from which Chazal Darshen 'Just as T'rumah Tehorah ... ', and 'just as Tehorah is permitted specifically to a Kohen, so too T'rumah Teme'ah'.

ובטמאה ליכא אלא הדלקה.

1.

Conclusion: And by T'rumah Teme'ah, the sole use is as fuel for lighting.

3)

TOSFOS DH TAHARO MI'LETAMEI

תוס' ד"ה טהרו מלטמא

(SUMMARY: Tosfos clarifies 'Gidulei T'rumah T'rumah' and its reasons, in order to answer Kashyos from a Gemara in Shabbos, a Tosefta in Taharos and a Mishnah in Bikurim.)

תימה לר"י, דבפ' קמא דשבת (דף טז:) מסקינן דהיינו טעמא דגזרו גידולי תרומה תרומה - משום תרומה טמאה ביד כהן, פי' שלא ישהה אותה לזריעה.

(a)

Question: The Ri asks from the first Perek of Shabbos (Daf 16:) which concludes that the Chachamim decreed that Gidulei T'rumah is T'rumah, on account of T'rumah Teme'ah in the hands of a Kohen - because we are afraid that that he will retain it in order to replant it.

והשתא כיון דטהרו, ישהה אותה לזריעה כדי לטהרה?

1.

Question (concl.): But now that the Chachamim declared it Tahor, he will retain it for replanting in order to render it Tahor.

ואומר ר"י, דמשום ריוח פורתא לא ישהה אותה, מאחר שעדיין היא תרומה ולא נעשית חולין.

(b)

Answer: The Ri explains that he will not retain it for such a minimal profit, seeing as it remains T'rumah and does not become Chulin.

הקשה רבינו נסים גאון, דתניא בתוספתא 'גידולי תרומה ומעשר שני הרי הן כחולין'?

(c)

Question: Rabeinu Nisim Gaon asks from a Tosefta which states that 'Gidulei T'rumah and Ma'aser Sheini are like Chulin' ('Harei hein ke'Chulin')?

ומצא תירוץ בירושלמי דמסכת תרומות ד'הרי הן כחולין' היינו להתחייב בלקט ושכחה ופאה, ועניי ישראל ועניי כהנים מלקטין אותן אלא שאסורין לזרים.

(d)

Answer: And he discovered an answer in the Yerushalmi in Maseches T'rumos, which interprets 'Harei hein ke'Chulin' with regard to being Chayav Leket, Shikchah and Pe'ah, which poor Yisre'elim and poor Kohanim are allowed to pick, though the former are forbidden to eat it.

והיינו דתניא 'עניי ישראל מוכרין את שלהן לכהנים בדמי תרומה.

1.

Proof: And that is why the Beraisa adds that the poor of Yisrael sell theirs to a Kohen cheaply like T'rumah.

וטעמא לפי שמדאורייתא אין תרומה ומעשר חייבין בלקט שכחה ופאה, ולא אתי גזירה דרבנן ומפקע ליה.

(e)

Reason: The reason for this is - because, since min ha'Torah T'rumah and Ma'aser are not Chayav Leket, Shikchah and Pe'ah, a Rabbinical decree cannot remove the Din T'rumah from the crops.

ועוד הקשה הר"ר משה נבריי"ש, דתנן במסכת בכורים (פ"ב מ"ב) 'יש במעשר ובכורים מה שאין כן בתרומה, שהמעשר ובכורים גידולן אסורים מלאכול בירושלים אף לזרים ולבהמה, משא"כ בתרומה'.

(f)

Question: Furthermore R. Moshe from Nivraish asks from the Mishnah in Bikurim (Perek 2, Mishnah 2) which differentiates between Ma'aser and Bikurim, whose Gidulin may not be eaten in Yerushalayim, even to Zarim and to animals, whereas T'rumah is ...

משמע דגידולי תרומה שרו לזרים?

1.

Question (concl.): Implying that T'rumah is permitted to Zarim?

מיהו בלאו הכי לא א"ש לישנא 'אף לזרים', דאדרבה 'אף לכהנים' מיבעי ליה למימר?

(g)

Query: Aside from that however, the expression 'even to Zarim' is a problem, since it ought to have said 'even to Kohanim'?

ונראה ד'זרים' דהתם היינו נכריםץ וכן משמע בירושלמי.

(h)

Answer: It therefore seems that 'Zarim' there refers to Nochrim. And that is alo ow the Yerushalmi seems to explain it.

4)

TOSFOS DH GIDULEI GIDULIN

תוס' ד"ה גידולי גידולין

(SUMMARY: Tosfos differs with Rashi over the definition of Gidulin and Gidulei Gidulin, as well as over which category of plant the Lof falls into.)

פירש ריב"א דגידולים היינו גידולי ראשון מן הזרע, ואח"כ חזר ונטע אותן גידולים, זהו 'גידולי גידולין'.

(a)

Clarification: The Riva explains that 'Gidulin' refers to the first growth of the seeds, whereas if one replants the Gidulin, that is 'Gidulei Gidulin'.

ומביא ראיה מירושלמי, דמסיק התם א'גידולי גידולין - 'משיעשו שני גורנות', דהיינו בכה"ג שנזרע ונלקט שתי פעמים.

(b)

Proof: And he proves this from the Yerushalmi, which concludes that Gidulei Gidulin is when one makes two granaries. This in turn, means that it was planted, picked and planted again.

ולפ"ה הכל הוי גידול ראשון.

(c)

Rashi Disagrees: According to Rashi however, both of the above constitute the first Gidul.

ומה שפ"ה דשומין הוי דבר שזרעו כלה ...

(d)

Explanation #1: And what Rashi explains that garlic falls under the category of 'Davar she'Zar'o Kalah' (something whose roots decay) ...

לא משמע הכי ...

1.

Refutation: Appears to be incorrect ...

דבמסכת תרומות תנן בפ"ט (מ"ו) 'איזהו דבר שאין זרעו כלה, הלוף והשום והבצלים'.

2.

Refutation (cont.): Since the Tana in Maseches T'rumos (Perek 9, Mishnah 6), describing something whose roots do not decay, lists 'Lof (a bean-bearing plant), garlic and onions'.

5)

TOSFOS DH P'SUL HA'GUF HAVI

תוס' ד"ה פסול הגוף הוי

(SUMMARY: Tosfos queries the Gemara on Daf 20: from this statement.)

תימה, דלעיל (דף כ:) אמרינן 'אם היתה במקום המוצנע, יניחנה במקום התורפה. ואמרי' 'גרמא אין, בידים לא!'

(a)

Question: Earlier (on Daf 20:) we learned that 'If it was in a discreet location, one may move to one that is open. And we explained 'causing it to become Tamei yes, but to render it Tamei with one's hands, no!'

ואמאי אין מותר לשורפה מיד כשמסיח דעתו ממנה.

1.

Question (concl.): The question is why, the moment one takes one's mind off it, why can one not burn it straightaway?

6)

TOSFOS DH LAMAH LI IBUR TZURAH

תוס' ד"ה למה לי עיבור צורה

(SUMMARY: Tosfos explains why, it will require Ibur Tzurah, even if the P'sul concerns the blood or the owner.)

קשה לר"י, דילמא האי פסול היינו בדם ובבעלים, דבעי עיבור צורה?

(a)

Question: The Ri asks that perhaps the P'sul under discussion concerns the blood or the owner, which (always) require Ibur Tzurah?

וי"ל, מ"מ אחר שנזרק בלול, יש בו היסח הדעת. הר"ר אלחנן.

(b)

Answer: Even if it did, once it has been sprinkled into the Lul, the Kohen takes his mind off it (and it will no longer require Ibur Tzurah).

34b----------------------------------------34b

7)

TOSFOS DH SHE'IM ZARAK HURTZAH

תוס' ד"ה שאם זרק הורצה

(SUMMARY: Tosfos explains the opinion of Rebbi Yehoshua - with reference to the corollary between atoning and removing from the realm of Me'ilah.)

אף על גב דאין ציץ מרצה על היוצא ...

(a)

Implied Question: Even though the Tzitz does not atone for Yotzei ...

רבי יהושע סבר זריקה מועלת ליוצא ...

(b)

Answer: Rebbi Yehoshua holds that the Zerikah is effective on Yotzei ...

כרבי עקיבא דריש מעילה (דף ו:) דאמר 'זריקה מועלת להוציא בשר מידי מעילה', וכל שכן להרצאה.

1.

Source: Like Rebbi Akiva, who holds at the beginning of Me'ilah (Daf 6:) that 'Zerikah is effective to remove Yotzei from the realm of Me'ilah, and all the more so to atone ...

דהא רבי אליעזר דאמר הכא יזרוק, קאמר התם דלהוצאה ממעילה לא מהניא.

2.

Conclusion: Since we find that Rebbi Eliezer, who says here 'Yizrok', says there that it is not effective to remove it from Me'ilah (See Maharsha).

8)

TOSFOS DH VENASAN ALMA T'LUSHIN VE'HA MECHUBARIN NINHU

תוס' ד"ה ונתן אלמא תלושין והא מחוברין נינהו

(SUMMARY: Tosfos clarifies the Gemara.)

פירוש ד"ונתן" משמע דחשיב להו תלושין, והיינו לענין קבלת טומאה ...

(a)

Clarification: Because "Venasan" implies that the water is considered detached with regard to Kabalas Tum'ah ...

אף על פי שהן מחוברין.

1.

Clarification (cont.): Even though it is actually attached (See Rabeinu Chananel).

והשתא מייתי ראיה דאין השקה להקדש מן התורה.

(b)

Conclusion: And the Gemara is now bringing a proof that there is no Hashakah by Hekdesh min ha'Torah (only mi'de'Rabbanan).

וכן בתרומה נמי עבוד רבנן מעלה.

(c)

Conclusion: And similarly by T'rumah the Rabbanan initiated a Ma'alah.

ופ"ה דחוק.

(d)

Refutation: Rashi's explanation is a Dochek (See Gilyon ha'Shas).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF