TOSFOS DH KUSMIN MIYN CHITIN SHIBOLES SHU'AL VE SHIFON MIYN SE'ORIN
תוס' ד"ה כוסמין מין חיטין שיבולת שועל ושיפון מין שעורין
(SUMMARY: Tosfos disagrees with Rashi's interpretation of the context of the Machlokes, and then reconciles our Sugya with the Mishnah in Chalah.)
רש"י פירש לענין דאין תורמין ממין על שאין מינו.
Explanation #1: Rashi establishes it in connection with separating T'rumah from one species on the other.
ור"י אומר דבמנחות בפרק ר' ישמעאל (דף ע.) מוכח בהדיא דברייתא לענין חלה מיתני'.
Explanation #2: The Ri however, cites the Gemara in Menachos (in Perek Rebbi Yishmael Daf 70.) which in turn, cites a beraisa, from which it is evident that it is written in connection with the Mitzvah of Chalah.
יש מקשין, דתנן במסכת חלה (פ"ד מ"ב) 'החיטה אינה מצטרפת עם הכל חוץ מן הכוסמין; והשעורין - מצטרפין עם הכל חוץ מן החיטין ...
Question: Some commentaries ask from the Mishnah in Chalah (Perek 4, Mishnah 2) 'Wheat does not combine with everything, only with spelt; Whereas barley combines with everything except for wheat.
אלמא כוסמין בהדי שעורין שפיר דמי?
Question (Concl.): So we see that spelt combines with wheat?
ואומר ר"י, ד'כוסמין מין חיטין' - כלומר אף מין חיטין, וכל שכן מין שעורין; 'שיבולת שועל ושיפון' - מין שעורין, ולא מין חטין.
Answer: The Ri answers that, when our Gemara says that 'Spelt is a species of wheat' - it means that it is also a species of wheat, but that it is certainly a species of barley; whereas oats and rye are a species of barley exclusively.
והא דתניא התם בריש המסכת 'חמשה דברים חייבין בחלה: החיטין והשעורין והכוסמין ושיבולת שועל ושיפון - הרי אלו חייבין בחלה ומצטרפין זה עם זה'?
Implied Question: When the Beraisa says there (at the beginning of the Maseches) that the five things that are Chayav Chalah: wheat, barley, spelt, oats and rye all combine with each other?
אומר ר"י דמשני בירושלמי 'כאן בנשוך וכאן בבלול'.
Answer: The Ri cites the Yerushalmi which answers - 'One speaks Nashuch, and the other, by Balul ...
פי' 'בנשוך' - שכל אחת ואחת נעשה עיסה בפני עצמה ואחר כן נשכו ונתחברו יחד, התם ודאי אין מצטרפין כולם אלא כמו שמפורשין; 'בבלול' - שכל הקמחים נילושים יחד ועשו מהן עיסה. בההיא כולם מצטרפים, דחשבינן כולם כאחד.
Explanation: 'Nashuch' means - that each one was kneaded into a separate dough, and then joined by 'cliping them together'; There, to be sure, they do not all combine, only in the manner that is described in our Sugya. Whereas 'Balul' means all the various types of flour were kneaded together into one dough. And it is in such a case that they all combine, since we reckon them as one entity.
35b----------------------------------------35b
TOSFOS DH U'MEI PEIROS EIN MACHMITZIN
תוס' ד"ה ומי פירות אין מחמיצין
(SUMMARY: Tosfos first discusses the complexities of Mei Peiros, when it is not Chametz at all, when it is Chametz Nokshah and when it is Machmitz completely, then goes on to discuss the status of egg-water.)
היינו להתחייב כרת, כדאמרינן בהדיא 'אין חייבין על חימוצו כרת, אבל לאו אית ביה'.
Clarification: With regard to being Chayav Kareis, like we say explicitly - 'One is not Chayav Kareis on its Chimutz, but a La'av there is'.
ובסמוך נמי אמרינן 'אין לשין ביין ושמן ודבש; ואם לש, תשרף מיד.
Proof: And likewise we will shortly say that 'One is forbidden to knead with wine oil and honey; and if one did, it must be burned immediately.
וחכמים נמי דאמרי 'תאכל', היינו משום שיכולין לשומרה מן החמץ כשאר עיסה, אבל לכולי עלמא מחמיצין.
Proof (cont.): And even the Chachamim, who allow it to be eaten, that is only because it is possible to guard it against Chimutz; but even they concede that it is subject to Chimutz.
וקשה, דלקמן (דף מ.) מסקינן גבי קימחא דאבישונא 'אבל מי פירות שרי, דמי פירות אין מחמיצין' - משמע דשרינן לגמרי?
Question: Later on (Daf 40.), regarding the case of 'Kimcha de'Avishuna', the Gemara concludes that fruit-juice is permitted, since fruit-juice is not subject to Chimutz.
וכן פי' ר"ת, דאין מחמיצין כל עיקר.
Support: And this is also the opinion of Rabeinu Tam, that fruit-juice is not subject to Chimutz at all.
והא דאמר 'תשרף מיד.
Implied Question: And when it says 'that it must be burned immediately'...
כשעירב עמהן מים, דאז ממהרות יותר להחמיץ; ועל הא אמר ד'אין בהן כרת אבל לאו אית ביה'.
Answer: It is speaking where one mixed in water, in which case it is Machmitz more rapidly. And it is about such a case that the Gemara states that they are not subject to Kareis, only to a La'av.
אבל היכא דלית ביה תערובת מים - כגון יין וחומץ ושאר מי פירות, שרו לגמרי.
Answer (cont.): But there where no water has been added, such as wine, vinegar and other fruit-juice (exclusively), are completely permitted.
וכן מוכח בסוף כל המנחות באות מצה (מנחות דף נז: ושם) דאמר "אשר תקריבו" - 'לרבות מנחת נסכים לחימוץ', דברי רבי יוסי הגלילי.
Proof: And this is evident at the end of 'Kol ha'Menachos Ba'os Matzah' (Menachos Daf 57:) where, citing Rebbi Yossi ha'Gelili, it says "asher takrivu" - 'to include the Minchas Nesachim' in the realm of Chimutz'.
ופריך 'מנחת נסכים מי פירות הן, ואין מחמיצין?' אמר ריש לקיש - 'אומר היה רבי יוסי מנחת נסכים מגבלה במים והיא כשירה'.
Proof (cont.): But surely, the Gemara asks, the Minchas Nesachim is made with fruit-juice, which is not subject to Chimutz?' To which Resh Lakish, citing Rebbi Yossi, replies ''That if the Minchas Nesachim was mixed with water, it would still remain Kasher'.
והשתא אי סלקא דעתיך דריש לקיש ורבי יוחנן מיירי הכא בלא מים כלל, ואפילו הכי כרת ליכא אבל מלקות איכא, דחמץ נוקשה הוי...
Proof (cont.): Now if one would think that Rebbi Yochanan and Resh Lakish here were speaking without water at all, and even then, there is no Kareis, only a La'av, since it is Chametz Nokshah ...
אמאי איצטריך למימר התם 'מגבלה במים', בלא גיבול מים נמי איצטריך קרא ש"לא תאפה חמץ", דהוי חמץ נוקשה, וחמץ נוקשה פסול למנחה?
Proof (cont.): Why does the Gemara there see fit to mention 'Megavlah ba'Mayim', since even without water we need the Pasuk of "she'Lo Te'afeh Chametz", seeing as it Chametz Nokshah, and Chametz Nokshah is Pasul for a Minchah?
כדמשמע התם במנחות (דף נג.) דקאמר התם 'שיאור דר' יהודה לרבי יהודה דפסול למנחות'?
Proof (cont.): As is implied there in Menachos (Daf 53.) where it explains how the Si'ur of Rebbi Yehudah according to Rebbi Yehudah is Pasul for Menachos.
אלא ודאי היכא דליכא מים אינו מחמיץ כלל.
Proof (concl.): We are therefore forced to say that where there is no water it is not Machmitz at all.
וקשה לרשב"א, דחומץ האדומי חשיב ליה בפרק אלו עוברין (לקמן דף מג.) חמץ דגן גמור ע"י תערובת, ואמאי, והא חומץ האדומי מפרש התם דרמו ביה שעורים - פי' משימין השעורים ביין כדי שיחמיץ היטב.
Question: The Rashba asks that, in Perek Eilu Ovrin (Daf 43.) the Gemara considers Chometz ha'Edomi 'a mixture of proper Chametz'. Why is that, seeing as the Gemara there defining 'Chometz ha'Edomi', explains that one throws in barley - meaning that one places barley in wine in order that it should be Machmitz well.
והא מי פירות אין מחמיצין, ואפילו אם משימין מים עמהן, אכתי לא הוי אלא חמץ נוקשה?
Question (cont.): But (as we just explained) fruit-juice is not Machmitz. And even if one were to add water, it would still only be Chametz Nokshah (and not proper Chametz)?
ואומר ר"י, שהשעורים שורין במים קודם שמשימין ביין.
Answer: The Ri answers that they tended tosoak the barley in water before placing it in the wine.
ובמי ביצים נסתפק רש"י אי חשיב מי פירות או לא, לפי שאנו רואים שהעיסה נעשה עבה בהן יותר מבמים.
Rashi's Doubt: Rashi is not sure whether egg-water is considered fruit-juice or not, bearing in mind that, as we see, the dough becomes thicker (when it is used) more than it does when water is used.
אבל ר"ת נהג היתר בדבר.
Rabeinu Tam's Resolution: Rabeinu Tam however, permitted it...
והיה נוהג לאכול בערב הפסח אחר ארבע שעות עוגה שנילושה בביצים.
Ruling: In fact, on Erev Pesach after four hours, he used to eat cake that had been kneaded with egg-water.
והא דקאמרינן בירושלמי 'האוכל מצה בערב פסח קודם זמנה כאילו בועל ארוסתו בבית חמיו'.
Implied Question: And whent the Yerushalmi says that 'Anybody who eats Matzah on Erev Pesach before its time is as if he would have had relations with his betrothed in the house of his in-laws' ...
היינו מצה הראויה לצאת בה ידי חובה ...
Answer: It is referring to Matzah that is eligible to fulfil one's obligation.
וזו מצה עשירה היא.
Answer (concl.): Whereas this is 'Matzah Ashirah' (which cannot be used for Matzos Mitzvah).
TOSFOS DH YOTZ'IN BI'DE'MAI
תוס' ד"ה יוצאין בדמאי
(SUMMARY: Tosfos presents the Ri's doubt as to whether it is permitted Bedi'eved or even Lechatchilah.)
מסופק ר"י אי בעי למימר יוצא דוקא דיעבד - כדאמרינן 'הואיל ומפקיר לנכסיה וחזי ליה, מכל מקום עדיין לא מפקיר להו.
The Doubt (Side #1): The Ri is not sure as to whether the Gemara wants to say that one is Yotzei Bedi'eved - as we say 'Since he is able to declare his property Hefker, in which case it will be fit for him'. Nevertheless, he has not yet done that.
אי נמי, יוצאים אף לכתחלה, הואיל ושרי לעניים
The Doubt (Side #2): Or whether one is Yotzei even Lechatchilah, since the poor are permitted to eat it.
ואכילת מצה נמי נקרא אכילת עניות.
Conclusion: And eating Matzah is also called 'the eating of poverty'.
TOSFOS DH ACHSANYA
תוס' ד"ה אכסניא
(SUMMARY: Tosfos cites the Yerushalmi.)
מפרש בירושלמי 'נכרים'.
Clarification: The Yerushalmi establishes this by Nochrim.)
TOSFOS DH SHE'CHILEL AL-GABEI KARKA D'RACHMANA AMAR VE'NASAN HA'KESEF
תוס' ד"ה שחילל על גב קרקע דרחמנא אמר ונתן הכסף
(SUMMARY: Tosfos explains why we preclude Karka, but not Shaveh Kesef, and elaborates.)
תימה, אי "כסף" משמע ליה דווקא, נימעוט שוה כסף...
Question: If "Kesef" is exclusive, then we ought to preclude anything that is worth money (i.e. anything other than money itself) ...
ואי יליף מ"ישיב" דשוה כסף ככסף, אפילו קרקע נמי.
Question (cont.): Whereas if we learn from "Yashiv" that whatever is worth money is like money, then we ought to include Karka, too?
ונראה לר"י, דילפינן בכלל ופרט וכלל: "ויסף חמישית" כלל, "כסף" פרט "והיה לו" חזר וכולל - מה הפרט מפורש דבר המטלטל וגופו ממון ... ', יצאו קרקעות ועבדים ושטרות.
Answer: The Ri therefore ascribes it to a K'lal u'P'rat u'K'lal: "Veyasaf Chamishis"- K'lal, "Kesef"- P'rat and "Vehayah lo" - K'lal, from which we learn that just as the P'rat is moveable, and is intrinsically Mamon, so too, the K'lal, which precludes Karka'os, Avadim and Sh'taros.
וכן מוכח בפרק יש בכור (בכורות דף נא.) דתנן 'אין פודין לא בעבדים ולא בשטרות ולא בקרקעות ולא בהקדשות' - ומפרש התם בגמרא 'ולא הקדשות בכל אלו'.
Proof: And this explanation is evident in the Mishnah in Bechoros (Daf 51.) which forbids redeeming with Avadim, Sh'taros, Karka'os or Hekdeshos. The Gemara explains there that Hekdeishos does not belong in that group ...
ובכור יליף התם בכלל ופרט וכלל, וכן נמי יש לפרש הקדשות.
Proof (cont.): The Gemara there learns B'chor from a K'lal u'P'rat u'K'lal, and we can say the same for Hekdeishos.
ומיהו תימה, מאי מיבעי ליה בפ' הזהב (ב"מ דף נד.) 'חומש מהו שיתחלל ע"ג קרקע?' והא עיקר המיעוט בחומש כתיב - "ויסף חמישית כסף ערכך" (ויקרא כז).
Question: Why does the Gemara in Perek ha'Zahav (Bava Metzi'a Daf 54.) ask whether the extra fifth (that one pays when redeeming a Hekdesh field) can be redeemed with Karka, considering that the Chief Miy'ut (precluding Karka) is written in connection with the Chomesh - as the Pasuk writes (in Vayikra 27) "And he shall add a fifth of the money of the Erech" (the Pasuk we cited earlier from which we learn the 'K'lal u'P'rat u'Klal)?