TOSFOS DH MAH MO'ADO HA'AMUR B'TAMID DOCHEH ES HA'SHABBOS
תוס' ד"ה מה מועדו האמור בתמיד דוחה את השבת
(SUMMARY: Tosfos discusses the various ways of learning this, and concludes that it is a Machlokes between the various Sugyos.)
ולקמן יליף מ"על עולת התמיד".
Source: Later on, the Gemara will learn it from "Al Olas ha'Tamid".
תימא דבשמעתין לא דריש ממשמעות ד"מועדו" ...
Question #1: Our Sugya does not Darshen it from the implication of the word "Mo'ado" ...
וכן הא דפסח דחי טומאה ילפינן לקמן מ"איש איש" - איש נדחה ואין ציבור נדחין; ובתמיד ילפינן מג"ש ד"מועדו" "מועדו".
Question #2: Similarly, the Halachah that Pesach overrides Tum'ah we will learn later from "Ish" - 'a man is pushed away, but not a Tzibur; and regarding the Tamid, we learn it from the Gezeirah-Shavah of "Mo'ado" "Mo'ado" ...
ובפרק כיצד צולין (לקמן דף עז.) משמע דדריש לה ממשמעות ד"מועדו" ...
Question #3: Whereas in Perek Keitzad Tzolin (later on Daf 77.) the Gemara seems to learn it from the implication of "Mo'ado"
דתניא "וידבר משה את מועדי ה' " מה ת"ל?
Source: As we learned there in a Beraisa - 'Why does the Pasuk say 'And Moshe told them the festivals of Hash-m"?
לפי שלא מצינו בכל התורה שנאמר בהן "מועדו" אלא בפסח ותמיד - "מועדו", אפי' בשבת, "מועדו", אפילו בטומאה. שאר קרבנות מנין?
Question #3 (cont.): Because the only two places in the Torah where the Torah writes "Mo'ado" are by Pesach and by Tamid; "Mo'ado" - 'even on Shabbos', "Mo'ado" - 'even be'Tum'ah'. And how do we know that this applies to other Korbanos?'
משמע דממשמעות' ד"מועדו" דריש?
Question #3 (concl.): Implying that the Gemara learns it from the implication of "Mo'ado"?
ועוד, דקאמר התם 'וצריכי, דאי כתב רחמנא תמיד, שכן תדיר וכליל, אבל פסח לא; ואי כתיב פסח שכן כרת'.
Question #4: Moreover, the Gemara there explains that we need them both - because had the Torah written it only by Tamid, this is because it is more common and it is completely burned, but Pesach not. Whereas had it written it only by Pesach, that is because it is subject to Kareis ...".
ואי מגזירה שוה ילפינן, מה צריך לצריכותא, הא איצטריך "מועדו" דתמיד משום טומאה, ודפסח משום שבת?
Question #4 (cont.): Now if we would learn it from the Gezeirah-Shavah (of "Mo'ado" "Mo'ado"), why would the Tzerichusa be necessary, seeing as we need "Mo'ado" of Tamid because of Tum'ah, and of Pesach, because of Shabbos?
אלא ודאי ממשמעותא ד"מועדו" דריש!
Question #4 (concl.): Clearly, the Gemara learns it from the implication of "Mo'ado".
וע"כ תנאי היא.
Answer: It must therefore be a Machlokes Tana'im.
ועוד בפ' ר' ישמעאל במנחות (דף עב.) דריש שתי הלחם דדחו שבת מ"תקריב" - "תקריב" אפילו בשבת ואפילו בטומאה.
Extension of Answer: Furthermore, in Perek Rebbi Yishmael (Menachos Daf 72.), the Gemara learns that the Sh'tei ha'Lechem (See Hagahos ve'Tziyunim) override Shabbos from "Takriv" - "Takriv", 'even on Shabbos, "Takriv", 'even be'Tum'ah'.
ולפי שמעתין מצי למילף בג"ש ד"מועדו" מפסח ותמיד, או ממשמעותא, כמו בכיצד צולין (לקמן דף עז.).
Extension of Answer (cont.): Whereas according to our Sugya, the Gemara could just as well learn it from "Mo'ado" from Pesach and Tamid, or from the implication, like it does in 'Keitzad Tzolin'.
TOSFOS DH TOCHAVLO B'TZIMRO
תוס' ד"ה תוחב לו בצמרו
(SUMMARY: Tosfos explains why the Isur of R'shus ha'Rabim implied in our Sugya does not clash with the Sugya in Zevachim.)
וא"ת, והא בעי כלי שרת, כדילפינן בפ' דם חטאת (זבחים דף צז:) "ויקח את המאכלת"?
Question: But surely one needs a K'li Shareis, as we learned in Perek Dam Chatas (Zevachim Daf 97:) from "And he took the knife (written by the Akeidah)"?
ויש לומר, 'שהקדישום' השתא.
Answer: It speaks where they declared the knives Hekdesh then.
משמע בשמעתין, דיש איסור רשות הרבים בירושלים.
Observation: The Sugya implies that the Isur of (carrying in the) 'R'shus ha'Rabim applies in Yerushalayim.
וקשה דאמרינן בפ' קמא דעירובין (דף ו:) 'ירושלים, אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה, חייבין עלי' משום רשות הרבים'.
Question: The Gemara in Eruvin however (Daf 6.) states that if the gates of Yerushalayim would not be shut at night, one would be Chayav for carrying in the R'shus ha'Rabim?
ולאו דוקא ננעלות, אלא ראויות לנעול, כדמסיק התם?
Question (cont.): And 'shut' is La'v Davka - If they are fit to be shut it will suffice.
ותירץ ר"י, דהכא לאחר שנפרצו בה פרצות.
Answer: The Ri answers that the Gemara here is speaking after the Greeks breached the walls.
וכי האי גוונא משני בפרק בתרא דעירובין (דף קא.) א'מילתא אחריתי.
Precedent: And the Gemara in the last Perek of Eruvin gives the same answer, though with respect of a different question.
TOSFOS DH MAH L'TAMID SHE'KEIN TADIR
תוס' ד"ה מה לתמיד שכן תדיר
(SUMMARY: Tosfos offers an answer to the Gemara's Kashya.)
ותימה, ונילף מבינייהו דתמיד ומילה, או משתי הלחם (גרידא) דדחו שבת?
Question: Why can we not learn that Pesach overrides Shabbos from Tamid and Milah, or from Sh'tei ha'Lechem and one of the two?
66b----------------------------------------66b
TOSFOS DH V'HA KA'AVID AVODAH B'KODSHIM K'HILLEL
תוס' ד"ה והא קא עביד עבודה בקדשים כהלל
(SUMMARY: Tosfos cites a Yerushalmi, which explains it differently.)
בירושלמי מפרש בענין אחר - 'דכל עבודה של צורך הקרבן אין בו מעילה'.
Yerushalmi: The Yerushalmi explains it differently. The Gemara there says that any Avodah which is for the benefit of the Korban is not subject to Me'ilah.
ויליף מפרה, כי היכי דלא חשיב עבודה מידי דלצרכה לפסלה, ה"נ לא חשיב עבודה להתחייב במעילה.
Source: An he learns it from Parah Adumah - in the same way as there, where any work that is for the benefit of the cow is not considered an Avodah to render it Pasul.
ומייתי הא דתנן במסכת פרה (פ"ב מ"ג) 'רכב עליה ותלה בזנבה ועבר בה את הנהר; קיפל עליה את המוסרה, נתן טליתו עליה, פסולה'.
Source (cont.): And the Gemara cites the Mishnah in Maseches Parah (Perek 2, Mishnah 3) 'that if one rides on it, or holds on to its tail whilst crossing the river, it is Pasul.
אבל קשרה במוסרה, עשה לה סנדל בשביל שלא תחליק, פירס טליתו עליה מפני הזבובים, כשירה. זה הכלל, כל שהוא לצרכה, כשירה'.
Source (concl.): Whereas if one ties it reins on to it, makes a shoe for it so it should not slip or spreads over it a cloak because of the flies, it is Kasher. This is the rule; Whatever is for its needs, it remains Kasher'.
TOSFOS DH MEVI'AH K'SHE'HI CHULIN LA'AZAERAH
תוס' ד"ה מביאה כשהיא חולין לעזרה
(SUMMARY: Tosfos reconciles this Sugya with Sugyos in Bava Basra and Chulin.)
בפ' המוכר את הספינה (ב"ב דף פא:) גבי 'קונה שתי אילנות' פריך 'ליחוש דילמא לאו בכורים נינהו, וקא מעייל חולין לעזרה?'?
Implied Question #1: In Perek ha'Mocher es ha'Sefinah (Bava Basra, Daf 81:) in connection with someone who purchases two trees, the Gemara asks "Let us suspect that perhaps it is not Bikurim, in which case he isbringing Chulin into the Azarah'?
ובהזרוע (חולין דף קל.) נמי דקאמר 'טעמא דכ' רחמנא "זה", הא לאו הכי, ה"א חולין חייבין בחזה ושוק. הא בעי תנופה, והיכי ליעבד - לינפינהו? "לפני ה' " כתיב; ואי מגוואי, קא מעייל חולין לעזרה?'?
) Implied Question #2: And in 'ha'Zero'a' (Chulin Daf 130.),too, the Gemara states that the reason there is 'Because the Torah writes "Zeh"; otherwise, we would have thought that Chulin is subject to the Din of 'Chazeh ve'Shok. What would one then do? Wave it? But the Torah writes 'Lifnei Hash-m?" Whereas if it is inside the Azarah, then one is guilty of bringing Chulin into the Azarah'?
התם ודאי אסור, שעושה בהן תנופה כדרך שעושה בקרבן; אבל הכא שמכניס טלה חולין בעזרה, ואינו עושה שום דבר שעושה בקרבנות, שיראה כמקרי' חולין לגבוה, שרי.
Answer: There it is certainly prohibited, since one waves it like one does a Korban Here on the other hand, where one merely brings a Chulin lamb into the Azarah, without doing to it anything that one would do to Korbanos, that would appear that one is offering Chulin to Hash-m, it is permitted.
כדאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דכ"א:) 'שהיו אוכלי' חולין בעזרה, כדי לאכול מנחות על השבע'.
Precedent: As we find in 'ha'Kometz Rabah' (Menachos, Daf 21:) where the Gemara records how 'They used to eat Chulin in the Azarah, in order to eat Menachos 'al ha'Sova' (as a form of dessert).
TOSFOS DH MECHAMER KI'L'ACHAR YAD HU
תוס' ד"ה מחמר כלאחר יד הוא
(SUMMARY: Tosfos suggests an answer to the Gemara's Kashya.)
ה"מ לשנויי - 'כשהוא מהלך, מניחו עליו, וכשהוא עומד, נוטלו הימנו'.
Alternative Answer: The Gemara may well have answered that 'When the animal is already walking, he places it on it, and when it has stopped, he takes it off.
דכי האי גוונא שרי בריש מי שהחשיך (שבת ד' קנג.).
Source: Which the Gemara at the beginning of' 'Mi she'Hichshich' (Shabbos, Dafn153.) permits.
TOSFOS DH KI'L'ACHAR YAD NAMI ASUR MI'D'RABBANAN
תוס' ד"ה כלאחר יד נמי אסור מדרבנן
(SUMMARY: Tosfos suggests an alternative Kashya.)
הוי מצי למיפרך 'הלא משתמש בבעלי חיים', דאסור מדרבנן?
Alternative Question: The Gemara could have asked from the prohibition of using a living animal, which is also Asur mi'de'Rabbanan.
TOSFOS DH HANACH L'HU L'YISRAEL
תוס' ד"ה הנח להו לישראל
(SUMMARY: Tosfos explains why Chazal did not prohibit being Makdish a Pesach on Shabbos even though he could have done so before Shabbos.)
ואם תאמר, והא במתניתין אסר שבות דרבנן, כיון דאפשר לעשות מערב שבת?
Question: But does our Mishnah not forbid a Sh'vus (an Isur de'Rabbanan, since it could have been done before Shabbos?
ויש לומר, שבות בהמתו קיל משבות עצמו.
Answer: A Sh'vus concerning animals is more lenient than a Sh'vus concerning a person.
TOSFOS DH V'EIN TZIBUR NIDACHIN
תוס' ד"ה ואין ציבור נדחין
(SUMMARY: Tosfos reconciles this with the Gemara in Sanhedrin.)
תימה, דהכא לא ממעטינן מ"איש" אלא רוב ישראל. ובפ"ק דסנהדרין (דף טז:) דרשינן "והוצאת את האיש ההוא" - 'איש ואשה אתה מוציא לשעריך, ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך', ואיכא דממעט התם שבט?
Question: Here the Gemara precludes only the majority of Yisrael from "Ish", whereas in the first Perek of Sanhedrin (Daf 17:) the Gemara Darshens (in connection with Avodah-Zarah) "Vehotzeisa es ha'Ish ha'Hu" - 'Ish ve'Ishah Atah Motzi li'She'arecha, but not the entire city', and others there preclude an entire tribe?
וי"ל, דשאני התם, דמצינו שחלק בעיר הנדחת?
Answer #1: It is different there, seeing as the Torah makes this distinction with regard to Ir ha'Nidachas.
א"נ, טובא "איש" "ואשה" כתיבי התם.
Answer #2: Alternatively, "Ish ve'Ishah" is written a number of times in the Parshah there.
TOSFOS DH ELA AMAR RESH LAKISH VI'SHALCHU MIN HA'MACHANEH
תוס' ד"ה אלא אמר ריש לקיש וישלחו מן המחנה
(SUMMARY: Tosfos queries Resh Lakish's answer from Rebbi Shimon later.)
תימה לרשב"א, לדריש לקיש - הניחא לרבי יהודה, אלא לרבי שמעון דאמר לקמן דלהכי כתב Lרחמנא טמא מת זב ומצורע, לפי שחלוקים בשילוח מחנות, פסח דדחי טומאה מנא ליה?
Question: The Rashba asks that whereas Resh Lakish's answer goes well with Rebbi Yehudah, but according to Rebbi Shimon, who says later (on Daf 67.) that the Torah writes Zav, Tamei Meis and Metzora because their Dinim regarding being sent of the camp differs, from where will he learn that Pesach overrides Tum'ah?