TOSFOS DH KI'METZUDAH SHE'EIN BAH DAGAN
תוס' ד"ה כמצודה שאין בה דגן
(Summary: Tosfos clarifies the connection with the source.)
דרך ציידי עופות להשים דגן במצודה ...
Clarification: It is the way of bird-hunters to place kernels of wheat in the trap ...
ודריש "וינצלו" - 'וינצדו', כי למ"ד מתחלפת בדל"ת במקומות הרבה.
Conclusion: And the Gemara now Darshens "Vayenatzlu" - 'Vayenatzdu', since a 'Lamed' and a 'Daled' are commonly interchanged.
119b----------------------------------------119b
TOSFOS DH AVAL L'FANAV MITZVAH L'VARECH
תוס' ד"ה אבל לפניו מצוה לברך
(SUMMARY: Tosfos queries his own explanation earlier from here.)
לפי מה שפירשנו לעיל דהפסוקים לא הוו הפסק וברכה אחרונה היא חתימת הראשונה לא יתכן כאן, דאיך יברך לפניו ולא יחתום אחריו מהר"י.
Clarification: Tosfos explanation earlier (Daf 104: DH 'Chutz') that the Pesukim are not considered a Hefsek and the B'rachah at the end is the conclusion of the first B'rachah, does not go well with Abaye's statement, because how can one recite a B'rachah before Hallel, and not conclude with a B'rachah afterwards, asks the Mahari.
TOSFOS DH AMAR RA SHE'LO YE'AKRU ME'CHABURAH LA'CHABURAH
תוס' ד"ה אמר רב שלא יעקרו מחבורה לחבורה
(SUMMARY: Tosfos explains that, on the one hand, this is the generally accepted opinion, but on the other, that it does not extend to Matzah.)
רב מוקי למתניתין כדר' יהודה, דסבר דאין הפסח נאכל בשני מקומות.
Clarification: Rav establishes the Mishnah like Rebbi Yehudah, who holds that the Pesach cannot be eaten in two locations.
והכי אוקימנא סתמא פרק כיצד צולין (לעיל ד' פו.) 'שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד, אלו הופכין פניהם ואוכלין ואלו הופכין פניהם ואוכלין, והשמש באמצע' ...
Support: And this is how we establish the S'tam Mishnah in perek Keitzad Tzolin (Daf 86.) 'If two groups are eating in one room, the one group turn their faces in one direction and eat, and the other group, in the opposite direction and eat, and the Shamash sits in the middle ...
פירוש, משום היכרא.
Support (cont.): As a reminder.
וכשהשמש עומד למזוג, קופץ את פיו עד שמגיע אצל חבורתו, ומוקי לה בגמרא כרבי יהודה.
Support (cont.): When the Shamash gets up to pour out the wine, he shuts his mouth tight until he arrives at his group. And the Gemara establishes that Mishnah like Rebbi Yehudah.
והיינו דוקא בפסח, אבל מצה לא אשכחן בשום דוכתא דליתסר בשתי מקומות.
Halachah: And this ruling is confined to Pesach; But as far as Matzah is concerned, nowhere do we find that one may not eat Matzah in two locations.
ואי משום דאתקש לפסח ...
Implied Question: And if it is because it is compared to the Korban Pesach ...
להא על כרחיך לא איתקש ...
Answer: It is clearly not compared in this regard ...
דאי לא תימא הכי, ליפרך ממתני' לרב, ד'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן', הא אחר מצה מפטירין?
Proof: Because if it was, one could query Rav from our Mishnah, which states 'Ein Maftirin Achar ha'Pesach Afikoman', implying that after Matzah, one may (See Maharsha)?
ולא מצי לשנויי כדמשני לשמואל - דלגבי שני מקומות לא הוי רבותא פסח טפי ממצה.
Proof (cont.): Nor can one answer like we answer Shmuel - that with regard to two locations, Pesach is not a bigger Chidush than Matzah.
אלא ודאי רב לא איירי אלא בפסח.
Conclusion: One must therefore say that Rav is speaking exclusively about the Pesach.
והא דקאמרינן לקמן 'אביי הוה יתיב קמיה דרבה, והוה קא מנמנם', פי' הקונטרס לקמן - 'אע"ג דלא הוי בזמן הפסח, הא איתקש מצה לפסח'.
Explanation #1: And when the Gemara says later (Daf 120:) that 'Abaye was sitting in front of Rabah, dozing', Rashi explains there that even though there was no Korban Pesach, nevertheless Matzah is compared to Pesach.
ולא נהירא.
Refutation: That is not correct.
ובירושלמי מפרש לה גבי תענית, דאמרינן פ"ק דתענית 'ישן, אסור לאכול. ולא שנו אלא ישן ממש, אבל מתנמנם לא.
Explanation #2: The Yerushalmi in fact, establishes it with regard to a Ta'anis, in keeping with the Gemara in the first Perek of Ta'anis, which explains that one is not permitted to eat, once one has actually slept, but not if one merely dozed.
ורבה הוה מתנמנם, ובעי למיסר בתר הכי.
Explanation #2 (cont.): Rabah had been dozing, and Abaye now wanted to inform him that he was forbidden to eat.
וקמייתי ראיה מפסח, דכי היכי דפסח לא חשיב נמנום בעלמא כשינה מעליא לענין שני מקומות, ה"נ לא חשיב נמנום לענין תענית, דלמחר לאיתסורי באכילה בתר הכי.
Explanation #2 (concl.): Until Rabah proved from Pesach, that just as there, dozing does not have the Din of sleeping with regard to change of location, so too, was dozing not considered sleeping with regard to the next day's Ta'anis, to be forbidden to eat when one wakes up.