1)

FURTHER CASES OF WRONG INTENTIONS WHEN SLAUGHTERING (Cont'd) (Yerushalmi Halachah 3 Daf 34b)

רבי שמלאי אתי גבי ר' יונתן אמר ליה אלפן אגדה

(a)

R' Simlai came to R' Yonasan and said, "Teach me Agada!''

א''ל מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה ואת נהרדעאי ודר בדרום

(b)

Response: I have a tradition from my forefathers not to teach Agada to someone from Bavel or someone from the South as they are haughty and unknowledgeable in Torah - and you are from Nehardai (in Bavel) and live in the South!

אמר ליה אמור לי חדא מילתה מה בין לשמו ושלא לשמו מה בין לאוכליו ושלא לאוכליו

(c)

(R' Simlai to R' Yonasan): Just tell me one thing - What is the difference between Lishmah and Lo Lishmah and L'Ochlav and Lo L'Ochav?

אמר ליה לשמו ושלא לשמו פסולו מגופו לאוכליו ושלא לאוכליו פסולו מאחרים

(d)

Response: Lishmah and Lo Lishmah is an internal disqualification; L'Ochlav and Lo L'Ochlav is an external disqualification.

לשמו ושלא לשמו אין את יכול לבור פסולו מתוך הכשירו לאוכליו ושלא לאוכליו את יכול לבור פסולו מתוך הכשירו

(e)

A second difference: Lishmah and Lo Lishmah - one could not separate the invalid part from the valid part of the sacrifice. L'Ochlav and Lo L'Ochlav - one could separate the invalid part from the valid part.

לשמו ושלא לשמו נוהג בכל הקדשים לאוכליו ושלא לאוכליו אינו נוהג אלא בפסח

(f)

A third difference: Lishmah and Lo Lishmah applies to all sacrifices (that ideally one must sacrifice it Lishmah). L'Ochlav and Lo L'Ochlav only applies to the Pesach sacrifice.

א''ר יוסי מן הדא דר' לעזר את שמע תרתיי

(g)

(R' Yosi): From the following statement of R' Elazar one can learn that he does not agree with two of the differences just stated by R' Yonasan -

דמר רבי לעזר מתניתא בששחטו לאוכליו (ונתכפר בו לאוכליו) ושלא לאוכליו. אבל אם שחט משעה הראשונה ונתכפ' בו לאוכליו ושלא לאוכליו פסול

1.

The Mishnah refers to when it was slaughtered L'Ochlav and Lo L'Ochlav. But if it was originally slaughtered and atonement achieved L'Ochlav and Lo L'Ochlav, it is invalid. (Note: The words in parentheses were taken out by Rav Chaim Kanievski.)

הרי פסולו מחמת אחרים ואת יכול לבור פסולו מתוך הכשירו ואת אמר הכין

(h)

Question: Its disqualification is external and one is able to separate its invalid part from its valid part, and nevertheless R' Elazar ruled that it is invalid. (This proves the he does not agree with these two differences of R' Yonasan.)

אלא כיני לשמו ושלא לשמו נוהג בכל הקדשים לאוכליו ושלא לאוכליו אינו נוהג אלא בפסח

(i)

Conclusion: Rather, R' Elazar's only difference is that Lishmah and Lo Lishmah applies to all sacrifices (that ideally one must sacrifice it Lishmah); L'Ochlav and Lo L'Ochlav only applies to the Pesach sacrifice.

אמר רבי אבין אית לך חורי [דף מ עמוד א (עוז והדר)] לשמו ושלא לשמו נוהג בכל העבודות לאוכליו ושלא לאוכליו אינו נוהג אלא בשחיטה

(j)

(R' Avin): There is another difference - Lishmah and Lo Lishmah applies to all stages of the sacrifice; L'Ochlav and Lo L'Ochlav only applies to the slaughtering.

[דף לה עמוד א] לאוכליו כזיתין ושלא לאוכליו כזיתין כשר. לאוכליו כזיתין ושלא לאוכליו כחצי זיתין וכל שכן כשר. לאוכליו כחצי זיתין ושלא לאוכליו כחצי זיתין

(k)

If one intended it L'Ochlav, that they should eat a kzayis or one intended it Lo L'Ochlav that they should eat a kzayis, it is valid. If one intended it L'Ochlav, that they should eat a kzayis or one intended it Lo L'Ochlav that they should eat half a kzayis, it is certainly valid. What is the law though, if one intended it L'Ochlav, that they should eat half a kzayis or one intended it Lo L'Ochlav that they should eat half a kzayis?

מה אנן קיימין אם כשהיתה המחשבה לכושר תהא המחשבה לפסול. אם אינה המחשבה לפסול לא תהא המחשבה לכושר

(l)

Question: What is the case? If intention for someone to eat half a kzayis is insignificant, do we view it as if one intended it Lo L'Ochlav or not? (Note: This follows the second explanation of the Korban HaEidah.)

אמר רבי יוסי מתניתא אמרה שהמחשבה לכושר דתנינן תמן לוכל כחצי זית ולהקטיר כחצי זית כשר שאין אכילה והקטרה מצטרפין

(m)

Answer (R' Yosi): From the Mishnah it is clear that intentions do not combine, as the Mishnah (in Zevachim) teaches - "to eat half a Kzayis and burn half a Kzayis, it is valid, as eating and burning do not combine.

שחטו שתתכפר בו חצי חבורתו. רבי יונה פוסל נעשה כמתפיש כפרה אלו לאלו מאחר שלא נתכפר לאלו לא נתכפר לאלו רבי יוסה אמר כשר

(n)

If he slaughtered it for half of the group -

1.

R' Yona says it is invalid - it is as if he has suspended the atonement of these (that he had intended) on those (that he had not intended); since those cannot fulfill their obligation, neither can these.

2.

R' Yosi says that it is valid.

במחזורה תיניינא חזר ביה רבי יוסי

(o)

When R' Yosi reviewed his learning, he decided to retract.

א''ל רבי פינחס לא כן אולפן רבי כשרו

(p)

R' Pinchas to R' Yosi: Did you not teach us that it is valid?

אמר ליה הא קביעה גבך כמסמרא

(q)

R' Yosi: (I commend you that) Your learning is fixed inside you like an nail - (however, I retracted).

שחטו קודם (לפסח)[לחצות] פסול לאחר חצות מיד כשר קודם לתמיד כשר

(r)

If he slaughtered it before midday (of the 14th) it is invalid; immediately after midday it is valid; before the Tamid offering it is valid.

ותני כן יכול אם קדם פסח לתמיד לא יואחר התמיד תלמוד לומר תעשה ריבה.

(s)

Support (Beraisa): I might have thought that if the Pesach preceded the Tamid, the Tamid should not be brought - the pasuk teaches "you shall perform'', (even if the Pesach preceded it).

אמר רבי אבין מתניתא אמרה פסח עצמו כשר אין תימר פסול כמי שלא קדמו

(t)

R' Avin: One may learn from this Beraisa that a Pesach is valid if slaughtered before the Tamid - as if it would be invalid, it should be viewed as if it does not exist.

[דף מ עמוד ב (עוז והדר)] תמן את אמר דם תמיד ואיבריו קודמין לפסח ופסח לקטורת והקטרת להטבת הנרות וכא את אמר הכין

(u)

Question: There you said that the blood of the Tamid and its limbs precede the Pesach, the Pesach precedes the Ketores and the Ketores precedes cleaning out the candles; but here you taught this (in the Mishnah that it is valid as long as someone mixes its blood until the Tamid blood is thrown - but there is no mention of burning the limbs)?!

א''ר לא כאן בחי וכאן בשחוט

(v)

Answer (R' Ila): As long as the Pesach is still alive, one first sacrifices the limbs of the Tamid; once the Pesach has been slaughtered, we only wait to throw the blood until after the blood of the Tamid is thrown.

2)

THE PROHIBITION OF "LO SISHCHAT'' (Yerushalmi Halachah 4 Daf 35b)

[דף לה עמוד ב] משנה השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה

(a)

(Mishnah): One who slaughters the Pesach offering with Chametz in his possession transgresses a negative prohibition (of the pasuk in Shemos 34, 25).

רבי יהודה אומר אף התמיד

(b)

R' Yehudah says that he transgresses this prohibition even when slaughtering the [afternoon] Tamid offering [of Erev Pesach].

רבי שמעון אומר (אף) הפסח בארבעה עשר לשמו חייב ושלא לשמו פטור ושאר כל הזבחים בין לשמן ובין שלא לשמן פטור ובמועד לשמו פטור ושלא לשמו חייב ושאר כל הזבחים בין לשמן ובין שלא לשמן חייב חוץ מן החטאת ששחטה שלא לשמה

(c)

R' Shimon says that if he slaughters the Pesach offering on the 14th Lishmah, he is liable, but if he slaughters it Lo Lishmah, he is exempt. Other sacrifices that he slaughtered (on the afternoon of the 14th), whether Lishmah or Lo Lishmah, he is exempt. A "Pesach offering'' brought during the Moed - Lishmah, he is exempt, Lo Lishmah he is liable.

גמרא מניין לשוחט פסח על החמץ שהוא עובר בלא תעשה

(d)

Question: What is the source for the law that if one slaughters the Pesach offering with Chametz in his possession, he has transgressed a negative commandment?

תלמוד לומר (שמות לד) לא תשחט על חמץ דם זבחי

(e)

Answer: The pasuk states (Shemos 34, 25), "You shall not slaughter upon Chametz the blood of My sacrifices''.

אין לי אלא השוחט הזורק מנין

(f)

Question: What is the source for this law to also apply to throwing the blood?

תלמוד לומר לא תשחט על חמץ דם

(g)

Answer: The (same) pasuk states, "You shall not slaughter upon Chametz the blood''.

אמר רבי שמואל בר רב יצחק ממה שהוא מתחייב על הזריקה הדא אמרת פסח עצמו כשר

(h)

(R' Shmuel bar Rav Yitschak): The fact that he is liable for throwing the blood (even though he had already become liable for the slaughtering) shows that the Pesach offering itself is valid (and his earlier transgression did not invalidate the Korban).

אמר רבי יוסה תיפתר שנתמנה לו חמץ בין שחיטה לזריקה או שהיה זה שוחט וזה זורק

(i)

Rejection (R' Yosa): One could explain that he acquired Chametz between the slaughtering and the throwing. Alternatively, there were two different people, one slaughtered and the other throwed the blood (and the second one owned Chametz).

תני חזקיה לא תשחט על חמץ דם זבחי התורה קראת אותו זבחי

(j)

(Beraisa-Chezkiya): "You shall not slaughter upon Chametz the blood of My sacrifices'' - the Torah refers to it as "My sacrifice'', even after it was slaughtered upon Chametz.

אמר רבי מנא אילולי דתניתה חזקיה מצינו דבר פסול וחייבין עליו חטאת

(k)

(R' Mana): If not for the Beraisa of Chezkiya, we would learn that one could be liable a Chatas offering even for a Korban which is invalid.

[דף מא עמוד א (עוז והדר)] המחמץ את הפסולה אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור

(l)

One who caused an invalid Minchah offering to become Chametz - one Beraisa teaches that he is liable and one Beraisa teaches that he is exempt.

אמר רב חסדא מאן דאמר חייב בשנפסלה מחמת חימוצה

1.

(Rav Chisda) - The Beraisa that teaches that he is liable refers to when it became invalid because it was leaven.

מאן דאמר פטור בשלא נפסלה מחמת חימוצה

2.

The Beraisa that teaches that he is exempt refers to when it did not become invalid because it was leaven (but rather for a different reason).

הקטיר אימורין על החמץ אית תניי תני חייב אית תניי תני פטור

(m)

One who burned the limbs of the Pesach upon Chametz - one Beraisa teaches that he is liable and one Beraisa teaches that he is exempt.

מאן דאמר חייב [שנאמר לא תשחט ולא ילין](דם מכל מקום)

1.

One Beraisa teaches that he is liable, as the pasuk states "You shall not slaughter...and you shall not leave overnight...'' - since one could be liable for "you shall not leave overnight'' with the limbs of the Korban, one could be liable for "you shall not slaughter''. (Note: This understanding follows the text of the Korban HaEidah.)

מאן דאמר פטור זבח. מה זביחה מיוחדת שהיא מעכבה הכפרה יצאו הקטר אימורין שאינן מעכבין את הכפרה

2.

One Beraisa teaches that he exempt as it is referred to as "(My) sacrifice''. Its sacrificing is unique in that it is crucial for gaining atonement. This excludes the burning of the limbs, which is not crucial for gaining atonement.