ראש השנה דף כט. א
המשמיע תקיעת שופר כפי דרכו [1], האם מוציא אחרים ידי חובה?
| בתלשו קודם זריקה | בתלשו אחר זריקה | |
| לתנא קמא | מוציא [2] | מוציא |
| לר' יוסי | אינו מוציא | אינו מוציא |
מה החילוק בין ישראלים לכהנים במצות יובל? [רש"י]
| בישראל | בכהן | |
| בבית בבתי ערי חומה | אם לא גאלה תוך שנה - לא גואל יותר | גואל לעולם |
| במוכר שדה אחוזה | לא יכול לגאול אותה תוך ב' שנים | גואל מיד |
| במקדיש שדה אחוזה ומכרה גזבר | אינה נגאלת, ויוצאת לכהנים ביובל | גואל לעולם |
ראש השנה דף כט: א
אחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעים בכל מקום שיש בו ב"ד, איזה ב"ד צריך?
| אליבא דת"ק | אליבא דר' אלעזר | אליבא דאמרו לו | |
| לרש"י (כהבנת הרמב"ן ותוס' הרא"ש) | בסנהדרין קטנה [3] אפי' אינה קבועה [4] |
בסנהדרין גדולה וקבועה | בסנהדרין קטנה וקבועה |
האם המצות דלהלן דוחים שבת ויו"ט? [תוד"ה רדיית]
| בודאי מצוה | בספק מצוה | |
| מילה | דוחה שבת וי"ט (כגון ביום השמיני) |
אין דוחה שבת וי"ט (כגון שנולד בביה"ש) |
| כיסוי הדם | כששחט חיה לחולה דוחה יו"ט ולא שבת |
כששחט כוי לחולה אין דוחה יו"ט ושבת |
| תקיעת שופר | דוחה יו"ט ואינו דוחה שבת | דוחה יו"ט (בטומטום ואנדרוגינוס) ולא שבת |
[1] פי', שלא מכוון בכוונה מיוחדת להוציא את האחרים ידי חובה.
[2] וזה שאמר ת"ק "שומע - שומע לעצמו, ומשמיע - משמיע כפי דרכו", והכוונה שאפי' שלא מתכוון להוציא אחרים אלא תוקע כדרכו להוציא את עצמו, ג"כ מועיל להוציא את האחרים. (ובאמת שיטה זו שלא כדברי ר' זירא שהצריך את התוקע לכוון להוציאו. ור' זירא ס"ל כר' יוסי).
[3] דהיינו סנהדרין של כ"ג שיש בכל עיר ועיר, כן דייק התוס' הרא"ש בדברי רש"י, שרק אליבא דר' אלעזר בעינן סנהדרין גדולה של שבעים ואחד אבל לשאר השיטות סגי בסנהדרין קטנה, וכמפורש ברמב"ן בדרשתו (ע' רמ"ה).
[4] בגמ' מבואר דאיכא בינייהו (בין ת"ק ובין אמרו לו דר"א) ב"ד דאקראי, ופירש"י דלת"ק תקעינן אם נזדמנו סנהדרין קטנה לאותו מקום אפי' שאינם קבועים שם, ולאמרו לו שאמרו "אחד יבנה ואחד כל מקום שיש בו ב"ד" - מצרכינן ב"ד קבוע דומיא דיבנה.