[1] ע' ערוך לנר, שגם לפי המסקנא צריכים אנו לב' הלימודים.

[2] כן נראה בפשטות הסוגיא, אכן ע' בפנים הספר שכתבנו דרך נוספת ע"פ הברייתא שבספרי.

[3] ת"ק ס"ל דשנים מדברי תורה ואחת מד"ס, וכמו שמבואר להלן דיש שני פסוקים המלמדים אותנו למנין התרועות, והפסוק השלישי הוצרך לדרשא אחרת. ולכן את התרועה השלישית למדנו מדברי סופרים דוקא.

[4] ר' שמואל בר נחמני ס"ל דאחת מד"ת ושתים מד"ס, וכמו שמבואר להלן דרק פסוק אחד מלמד אותנו למנין התרועות, ואילו הפסוק השני והשלישי צריכים אותם לדרשות אחרות, ולכן את התרועה השניה והשלישית אנחנו לומדים מדברי סופרים דוקא.

[5] ומגז"ש זו למדו שצריך לתקוע "פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה". ובזה נחלקה ברייתא זו עם הברייתא הקודמת הסוברת שילפינן פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה מיוה"כ.

[6] ולענין פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, ע' בטבלאות לקמן.

[7] ותנא קמא יליף להאי דינא מ"ביום הכפורים" וכדלהלן.

[8] וכ"כ בטורי אבן, ע"ש. ובענין זה יש עוד חילוק בין האי ת"ק לתנא דברייתא דלעיל (ברייתא הראשונה), דהאי ת"ק יליף גז"ש "שביעי" "שביעי" מר"ה ליוה"כ, דאחר שלמדנו ר"ה ממדבר חוזר ומלמד על יוה"כ, ואילו תנא דברייתא הראשונה יליף גז"ש ד"שביעי" "שביעי" מיוה"כ לר"ה.

[9] פי', ומזה אני יודע את התרועות שמד"ת בין בר"ה ובין ביוה"כ.

[10] לר' שמואל בר נחמני לא לומדים תרועה מה"ת מקרא ד"שבתון" (כיון שלתלמודו הוא בא), רק מקרא ד"והעברת" הכתוב ביוה"כ. ולשיטתו יש רק תרועה אחת מד"ת.

[11] פירש רבינו חננאל: דהיה לתורה לכתוב "ותתקע" שופר תרועה, ומדכתב "והעברת" שופר תרועה, שמע מינה למדרש הכי. והאי תנא יליף מ"והעברת" ב' לימודים: חדא, דיש לתקוע דוקא דרך העברתו. והשני, לפשוטה לפניה וכו'.

[12] ביאר היום תרועה דילפינן מ"תעבירו" שגם אחר תקיעתו יכול להצניעו במקומו אף שצריך להעבירו מרשות לרשות, ולא חשיב הוצאה שלא לצורך.

[13] פי', דכתיב אצל משה "ויעבירו קול במחנה", ומזה ילפינן דגם כאן העברה היא ע"י תקיעה, ולא להעביר את השופר ביד במחנה בלא תקיעה.