1)

TOSFOS DH V'I ATAH MONEH SH'NAS HA'CHAMISHIM ACHAS

תוס' ד"ה ואי אתה מונה שנת החמשים אחת

(Summary: Tosfos proves that the correct text if 'Achas' [and not 've'Achas'].)

בלא וי"ו גרס ...

(a)

Clarifying Text: The text reads ('Achas') without a 'Vav' ...

דאין שנת חמשים ראשונה לשביעית הבאה.

(b)

Reason: Since the fiftieth year is not, in fact, the first year of the incoming cycle.

2)

TOSFOS DH V'L'AFUKEI MI'DE'REBBI YEHUDAH

תוס' ד"ה ולאפוקי מדר"י

(Summary: Tosfos proves that the Halachah is nevertheless like Rebbi Yehudah.)

אומר ר"י אפ"ה הלכה כרבי יהודה דאמר 'שנת החמשים עולה לכאן ולכאן'.

(a)

Halachah: The Ri explains that in spite of this statement, the Halachah is like Rebbi Yehudah who says that the fiftieth year belongs to both cycles.

מדאמרינן בפרק קמא דע"ז (דף ט: ושם) בשמעתא דתנא דבי אליהו גבי 'מאן דלא ידע בכמה שני בשבוע קאי, נשקול מכל מאה תרתי ושדי א'פרטי'.

(b)

Proof #1: Seeing as the Gemara in the first Perek of Avodah-Zarah (Daf 9: & 10.), in the Sugya of Tana de'Bei Eliyahu, in connection with 'Someone who does not know which year of the Sh'mitah-cycle it is', says that should take two years from each hundred and add them to the remaining years'.

וכל הסוגיא כדבריו.

1.

Proof #1 (cont.): In fact, the entire Sugya there goes according to him.

ועוד, דסתם מתניתין דהכא אוקמא כרבי ישמעאל דפליג א'רבנן דפליגי על רבי יהודה.

(c)

Proof #2: Moreover, we establish our S'tam Mishnah like Rebbi Yishmael, who disagrees with the Rabbanan who argue with Rebbi Yehudah.

ועוד, דלר' ישמעאל מקדשין חדשים, ואנן קי"ל בכוליה הש"ס שמקדשין חדשים.

(d)

Proof #3: Furthermore, according to Rebbi Yishmael, one declares the months Kodesh, and this is how we Pasken throughout Shas.

ועוד דר' יוסי נמוקו עמו, קאי כרבי ישמעאל בפ"ק [דקדושין] (דף מ:), דאית ליה ד'יובל בתחילתו משמט' ...

1.

Support for Proof #3: And furthermore we have Rebbi Yossi, like whom we always Pasken (on account of 'Nimuko imo') who concurs with Rebbi Yishmael, in the first Perek of Kidushin (Daf 40.), when he says that 'Yovel is Meshamet from its inception'.

ובערכין בסוף [המקדיש שדהו] (דף כח:) מוכח דמאן דאית ליה 'מתחילתו משמט' סבר לה כרבי ישמעאל דאמר 'מר"ה חיילא יובל'.

2.

Support for Proof #3 (cont.): And in Erchin, at the end of 'ha'Makdish Sadeihu' (Daf 28:) it is evident that whoever holds that 'Yovel is Meshamet from its inception' concurs with Rebbi Yishmael who says that 'Yovel takes effect from Rosh ha'Shanah'.

[אבל לא נראה, דהא אומר התלמוד הכא ובפ' (אין נערכין) (ערכין דף יב ושם) 'לאפוקי מדרבי יהודה]'.

(e)

Refutation: This does not appear to be correct however, since the gemara here and in Erchin, Perek ha'Mocher Sadeihu (Daf 36.) 'to preclude from Rebbi Yehudah'.

ומיהו אין ראיה גמורה מהא דקאמר הכא ובערכין 'לאפוקי מדרבי יהודה', דאשכחן בפרק המגרש (גיטין דף פה:) 'אתקין רב בגיטין "מן יומא דנן ולעלם", לאפוקי מדרבי יוסי דאמר "זמנו של שטר מוכיח עליו" ...

(f)

Rejection #1 of refutation: But what the Gemara says here and in Erchin is not a good proof, since the Gemara in Perek ha'Megaresh (Gitin, Daf 85:) says that 'Rav instituted that one inserts in Gitin "from today and forever" to preclude from Rebbi Yossi, who holds that "the date on a Sh'tar proves when it is valid" ' ...

אע"ג דרבא גופיה פסק כוותיה ביש נוחלין (ב"ב דף קלו.).

1.

Rejection #1 of refutation (cont.): Even though Rav himself Paskens like Rebbi Yossi in Yesh Nochlin (Bava Basra, Daf 136.).

וכן בפ"ב דכתובות (דף ק"י:) 'לאפוקי דרשב"ג, דאמר "כתובה דאורייתא", וקיימא לן "כ"מ ששנה רשב"ג במשנתנו הלכה כמותו" ...

(g)

Rejection #2 of refutation: And similarly the Gemara says in the first Perek of Kesuvos (Daf 10.) 'To preclude from Raban Shimon ben Gamliel who holds that 'Kesubah is d'Oraysa', even though we Pasken that wherever Raban Shimon ben Gamliel appears in a Mishnah, the Halachah is like him ...

והיא משנה בפרק בתרא דכתובות (דף קי:).

1.

Rejection #2 of refutation (concl.): And this is a S'tam Mishnah in the last Perek of Kesuvos (Daf 110:).

3)

TOSFOS DH SHE'HAREI K'VAR NE'EMAR SADCHA LO SIZRA

תוס' ד"ה שהרי כבר נאמר שדך לא תזרע

(Summary: Tosfos reconciles this with the opinion in Mo'ed Katan, which holds 'Choresh ba'Shevi'is Lo Laki'.)

תימה, הא איצטריך למאן דאמר בריש מועד קטן (דף ג.) ד'חורש בשביעית לא לקי',

(a)

Question: But we need it, according to those who hold at the beginning of Mo'ed Katan (Daf 3.) that 'Plowing in the Sh'mitah is not subject to Malkos' (See Hagahos ha'Bach).

דקאמר 'מכדי זמירה בכלל זריעה, ובצירה בכלל קציר; למאי הלכתא כתבינהו רחמנא?

1.

Source: The Gemara says there 'Indeed, pruning is included in planting and harvesting grapes in harvesting crops; so why did the Torah see fit to mention them independently?

למימר דאהני תולדות מחייב, א'אחרנייתא לא מחייב'.

2.

Source (cont.): It must e to teach us that one is only Chayav on these Toldos, but not on others.

אלמא אפי' תולדות דכתיבי אבות דידהו, לא מחייב אלא א'הנך דכתיבי בהדיא.

(b)

Question (con.): So we see that even on Toldos, whose Avos are specifically mentioned, one is only Chayav on those that the Torah inserted.

וא"כ, צריך לכתוב 'חרישה', לאשמועינן דאסירא?

1.

Question (concl.): In that case, the Torah needs to write 'Charishah' to teach us that it is prohibited.

וי"ל, דעיקר דיוקא מ'קציר ומדקצירה לתוספת, חרישה נמי לתוספת.

(c)

Answer: The main inference is from "Katzir", and since "Katzir" comes to teach us Tosefes, so does Charishah.

4)

TOSFOS DH V'KATZIR SHEL SHEVI'IS

תוס' ד"ה וקציר של שביעית

(Summary: Tosfos discusses as to why we do not learn this from "Lo Sizra".)

פי' הריב"א - בקציר ספיחים שהביאו שליש בשביעית.

(a)

Clarification: The Riva explains that it is speaking about harvesting the Sefichim (wild seeds) that produced a third in the Sh'mitah.

דאי דנזרע ביד בשביעית, מ"לא תזרע" נפקא.

1.

Reason: Because as far as what was planted in the Sh'mitah by hand is concerned, we learn it from "Lo Sizra".

ואכתי קשיא, דהאי נמי מ"הן לא נזרע" נפקא לן בפרק מקום שנהגו (פסחים ד' נא: ושם) ולפי' ר"ת, דאסר ספיחים אפילו קודם ביעור כדין נזרע ביד ...

(b)

Question: The question remains however, that this too, we learn from "Hein Lo Nizra", in Perek Makom she'Nahagu (Pesachim, 51: & 52.). And according to Rabeinu Tam, who forbids Sefichim even before the time of Biy'ur, like that what is planted by hand ...

ואף באכילה, תרי קראי בספיחים למה לי?

1.

Question (concl.): And even as regards eating, why do we need two Pesukim?

ולפירוש רש"י דהתם, ניחא.

(c)

According to Rashi: According to Rashi however (who permits Sefichim before the time of Biy'ur), this is not a problem.

וי"ל, דס"ד דספיחים לא אזלינן בתר הבאת שליש, וכי אסרינן ספיחין מ"הן לא נזרע", היינו דנלקטין בשביעית ...

(d)

Answer: We would have thought that with Sefichim, producing a third is not a criterion, and when we forbid them from "Hein Lo Sizra", it refers to the Sefichim that have been picked in the Sh'mitah ...

קמ"ל "בחריש ובקציר".

1.

Answer (cont.): Therefore "be'Charish u'va'Katzir" comes to teach us that it is.

ואי מהכא, לא הייתי אוסר לאכילה אלא לסחורה, קמ"ל "הן לא נזרע".

2.

Answer (concl.): Whereas from here ("be'Charish u'va'Katzir), we would have forbidden doing business with the Sefichim, but not eating them; Therefore the Torah writes "be'Charish u'va'Katzir".

5)

TOSFOS DH V'KATZIR SHEL SHEVI'IS HA'YOTZEI L'MOTZA'EI SHEVI'IS

תוס' ד"ה וקציר של שביעית היוצא למוצאי שביעית

(Summary: Tosfos clarifies that it is permitted to reap in the Sh'mitah in an unusual way and discusses a number of Sugyos connected with that.)

דוקא כי אורחיה אסור לקצור, אבל ע"י שינוי מותר אפילו בשביעית ...

(a)

Halachah: It is specifically in the regular manner that one is forbidden to harvest, but with a Shinuy (a change from the norm.) it is permitted - even in the Sh'mitah-year.

כדאיתא בת"כ (פ'בהר), דדריש "ואת ענבי נזירך לא תבצור" - 'כדרך בוצרין' ...

1.

Source: As we learned in the Toras Kohanim (in B'har), which Darshens from the Pasuk "ve'es Invei Nezirecha Lo Sivtzor" - 'in the normal manner' ...

'מכאן אמרו "תאנה של שביעית, אין קוצין אותה במוקצה, אבל קוצה אותה בחרבה" ~~. וה"נ תנן בפ"ח דשביעית (משנה ו)

2.

Source (cont.): 'From here they said that "One may not cut figs with a Muktzah (an implement that is made to cut figs), but one may do so using a regular knife" '.

והא דתניא בתורת כהנים (פ'בהר), 'מן המשומר אי אתה בוצר, אבל אתה בוצר מן המופקר', מופקר נמי כדרך בצירה אסור, וע"י שינוי שלא כדרך בצירה, מופקר שרי.

(b)

Halachah (cont.): And when the Toras Kohanim (Ibid.) states that 'One is forbidden to harvest what is guarded, but from what is Hefker is permitted' - that latter too is is forbidden in the normal manner, and is only permitted if one cuts it in an unusual manner ...

ומשומר אפילו שלא כדרך בצירה נמי אסור.

(c)

Halachah (cont.): Whereas what is guarded is forbidden even if one cuts it in an unusual manner.

ו'שומרי ספיחים בשביעית' דפרק הבית והעלIיה (ב"מ דף קיח.): 'שומרי ספיחים בשביעית נוטלין שכרן משום עומר ושתי הלחם'; א"כ אסור כיון דמשומר ...

(d)

Question: And as for the guards of wild seeds, who, the Gemara rules in ha'Bayis ve'ha'Aliyah (Bava Metzi'a, Daf 118.) 'are permitted to take their wages for the Omer and the Sh'tei ha'Lechem' - why are the wild seeds not forbidden since they were guarded?

ואמאי לא אמרינן דבעי 'מן המותר לישראל'?

1.

Question (cont.): Why do we not apply the principle that 'One may only use for Hash-m what is permitted to a Yisrael'?

י"ל, דלא היה שמירה ממש, דלא היו צריכים לשומרה מבני אדם ...

(e)

Answer: Because this was not a proper guarding, seeing as it was not necessary to guard the crops against thieves ...

דמאיליהן היו פורשין כשהיו יודעין שהן לצורך עומר, ולא היו שומרין אותן אלא מבהמה וחיה ועוף.

1.

Answer (cont.): ... since people will automatically keep away from them, knowing that they are needed for the Omer, in which case they were only guarding them against animals, beasts and birds.

6)

TOSFOS DH V'REBBI YISHMAEL MOSIFIN ME'CHOL AL HA'KODESH MINA LEIH

תוס' ד"ה ורבי ישמעאל מוסיפין מחול על הקודש מנא ליה

(Summary: Tosfos disagrees with Rabeinu Tam's interpretation of the question.)

תימה לר"ת, הא אמרינן פ"ק דמועד קטן (דף ד.) ד'עשר נטיעות הלכה למשה מסיני; 'והלכתא לרבי ישמעאל, קראי לר"ע -. וכיון דהלכתא למשרי ילדה, ממילא זקנה אסורה?

(a)

Question: Rabeinu Tam asks from the Gemara in the first Perek of Mo'ed Katan (Daf 4.), which rules that 'Ten saplings' is Halachah le'Moshe mi'Sinai - 'Hilch'sa according to Rebbi Yishmael and Pesukim according to Rebbi Akiva, and since the Halachah comes to permit saplings, automatically fully-grown trees are forbidden (so why do we need a Pasuk according to Rebbi Yishmael)?

ותירץ ר"ת דהכא מיבעי ליה בתוספת של אחר שביעית מנא ליה?

(b)

Answer #1: And he answers that the question here is from where do we know that Tosefes Shevi'is after the Sh'mitah is forbidden?.

ובחנם דחק, דכיון דשביעית גופה מהלכה, לא ילפינן מינה שבת ויוה"כ וי"ט, דאין דנין ק"ו מהלכה.

(c)

Refutation: His answer however, is unnecessary however, because, seeing as Shevi'is itself we learn from a Halachah, we cannot learn Shabbos and Yom ha'Kipurim from it, since one cannot learn a Kal va'Chomer from a Halachah.

והשתא לר' ישמעאל איצטריך קרא משום שבת וי"ט, ואיצטריך הלכתא למשרי ילדה.

(d)

Answer #2: In that case, Rebbi Yishmael needs a Pasuk because of Shabbos and Yom Tov, and he needs the Halachah to permit saplings.

והא דלא משני הכי במו"ק לר"ע - דאיצטריך קרא ללמד על שבת וי"ט ויוה"כ, משום דמהלכה לא ילפי'?

(e)

Question: And the reason that the Gemara did not give the same answer in Mo'ed Katan, according to Rebbi Akiva (that he needs the Pasuk to apply it to Shabbos and Yom Kipur) is ...

דא"כ, לא הוי ליה למכתב קראי גבי שביעית, כיון דלשביעית גופיה לא צריך אלא ללמד על אחריני.

(f)

Answer: Because if the Torah only mentions Sh'mitah in order to apply it to others, then the Torah ought not to have inserted the Limud by Sh'mitah.

7)

TOSFOS DH KOL MAKOM SHE'NE'EMAR SH'VOS

תוס' ד"ה כל מקום שנאמר שבות

(Summary: Tosfos clarifies what this Limud includes.)

ואתא לרבות שביעית.

(a)

Clarification: It comes to include Sh'mitah.

8)

TOSFOS DH V'REBBI AKIVA HAI V'INISEM MAI AVID LEIH

תוס' ד"ה ורבי עקיבא האי ועניתם מאי עביד ליה

(Summary: After clarifying that Tosfos Yom Kipur is d'Oraysa, Tosfos reconciles the Sugyos in Perek Makom she'Nahagu and in Bameh Madlikin with that, and goes on to discuss Tosfos Yom ha'Kipurim.)

דר"ע הוה יליף כולהו משביעית, שבת וי"ט ויוה"כ ...

(a)

Clarification: Since Rebbi Akiva learns them all, Shabbos Yom-Tov and Yom ha'Kipurim, from Shevi'is ...

דכולהו מודו דתוספת יוה"כ דאורייתא, כדאמרינן בפרק שואל (שבת דף קמח:) ובפרק המביא (ביצה דף ל.).

1.

Source: Because everyone agrees that Tosfos Yom ha'Kipurim is d'Oraysa, as we say in Perek Sho'el (Shabbos, Daf 148:) and in Perek ha'Meivi (Beitzah, Daf 30.).

וק"ק, דבפ' מקום שנהגו (פסחים דף נד: ושם) בעי למימר דהא דיוה"כ ספקו אסור, בבין השמשות שלו איירי.

(b)

Question #1: In Perek Makom she'Nahagu (Pesachim, Daf 54: & 55.) the Gemara wants to say that the ruling that Safek Yom ha'Kipurim is Asur, is speaking about Bein-ha'Shemashos.

ואמאי, הא אפילו ודאי יום, סמוך לחשיכה אסור בכניסתו או ודאי לילה סמוך ליום ביציאת, משום תוספת.

1.

Question (cont.): Why is that, seeing as even Vaday daytime, close to nightfall when it comes in and Vaday nighttime when it goes out. On accounts of Tosefes Yom Kipur?

וכמו כן קשיא בפרק במה מדליקין (שבת דף לד.) דתנן 'ספק חשכה אין מדליקין'?

(c)

Question #2: And the same Kashya applies in Perek Bameh Madlikin (Shabbos, Daf 34.)?

ושמא משום דסגי בתוספת משהו נקיט הכי.

(d)

Answer #1: Perhaps the Gemara establishes it by Bein-ha'Shemashos because Tosfos Shabbos will suffice with a Mashehu.

ועוד, דרבן גמליאל דפרק קמא דמו"ק (דף ג:) לית ליה תוספת כלל ...

(e)

Answer #2: Moreover, Raban Gamliel in the first Perek of Mo'ed Katan (daf 3:) doesn't hold of Tosefes at all ...

דקאמר התם 'נמנו על שני פרקים הללו והתירום' - כלומר פסח ועצרת.

1.

Answer #2 (cont.): As he says there 'They took a count with regard to these two periods (Pesach and Shavu'os), and permitted them'.

ומפרש בירושלמי בריש מסכת שביעית 'בשעה שהתירו, על המקרא סמכו "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" ...

(f)

Yerushalmi: The Yerushalmi at the beginning of Shevi'is, explains that when they permitted it, they supported the Heter from the Pasuk (in Yisro) "Six days you shall work and accomplish all your work" ...

'מה ערב שבת בראשית אתה מותר לעשות עד שתשקע החמה, אף כל ערב שבתות שנים אתה מותר לעשות עד שתשקע החמה'.

1.

Yerushalmi (cont.): Because 'Just as by Shabbos Bereishis one is permitted to work until sunset, so too on Erev Sh'mitah is one permitted allowed to work until sunset (of the Sh'mitah)'.

וטעם זה נמי איתא בריש מו"ק (ד' ד.) - 'יליף שבת שבתון משבת בראשית, מה להלן היא אסורה לפניה ולאחריה מותר, ... '.

(g)

Support: And this reason also appears it the beginning of Mo'ed Katan (Daf 4.), where the Gemara learns Shabbas Shabbason from Shabbos Bereishis ...

אלא דלא קאי במסקנא הכי - אלא דגמירי הלכתא בזמן שבהמ"ק קיים דומיא דניסוך המים.

(h)

Refutation: This is not the upshot of the Sugya however, which concludes that we learn the Isur in the period when the Beis-ha'Mikdash was standing from a Halachah, similar to Nisuch ha'Mayim.

ולפי אותה מסקנא, יתכן לפרש הלכתא לר"ע, וקראי לבזמן שאין ב"ה קיים.

(i)

Conclusion: According to that conclusion, it is possible to explain the Halachah according to Rebbi Akiva, whereas the Pesukim speak about a period when the Beis-ha'Mikdash is not standing.

ומיהו לרבי דאמר שביעית בזמן הזה דרבנן לא אפשר.

(j)

Reservation: It is not possible to say this however, according to Rebbi, who holds that Shevi'is nowadays is mi'de'Rabbanan.

9b----------------------------------------9b

9)

TOSFOS DH K'ILU HIS'ANEH TESHI'I V'ASIRI

תוס' ד"ה כאילו התענה תשיעי ועשירי

(Summary: Tosfos clarifies the statement, and according to which Tana it is said.)

כלומר - כמו שצוהו הקב"ה להתענות והתענה.

(a)

Clarification: As if Hakadosh-Baruch-Hu had instructed him to fast and he did.

אבל השתא ודאי אסור להתענות ...

(b)

Clarification (cont.): Now however, it is certainly forbidden to fast ...

כדאמרינן בפסחים פרק אלו דברים (ד' סח:) 'מר בריה דרבינא כולי שתא הוה יתיב בתעניתא לבר מעצרתא ופוריא ומעלי יומא דכפורי'.

1.

Proof: As the Gemara states in Pesachim in Perek Eilu Devarim (Daf 68:) where Mar b'rei de'Ravina would fast the entire year except for Shavu'os, Purim and Erev Yom Kipur.

וסבר לה כר"ע, דאי כר' ישמעאל, לית ליה הך דרשה.

(c)

Like Rebbi Akiva: And he (Chiya bar Rav from Difti) holds like Rebbi Akiva, because Rebbi Yishmael does not concur with this D'rashah.

ובהכי ניחא הא דלא קאמר התם 'הכל מודים בערבי יום הכפורים דבעינן נמי לכם, כדקאמר התם א'עצרת.

(d)

Observation: And this explains why the Gemara there does not say that 'Everybody agrees that on Erev Yom Kipur that one also requires "Lachem", as it says with regard to Shavu'os.

10)

TOSFOS DH YOVEL HI

תוס' ד"ה יובל היא

(Summary: Tosfos clarifies Rebbi Yossi's opinion.)

להיות אסור בזריעה וקצירה, כדכתיב (ויקרא כה) "לא תזרעו, ולא תקצרו".

(a)

Clarification: To be forbidden to plant and to harvest, as the Torah writes (in Vayikra, 25) "Do not plant and do not harvest".

ואע"פ שלא שמטו השמטת קרקע, שדות החוזרות לבעלים ביובל.

1.

Clarification (cont.): Even though they did not fulfil the Mitzvah of 'Hashmatas Karka' - returning the fields to their owners in the Yovel.

11)

TOSFOS DH MIKRA NIDRASH L'FANAV V'LO LIFNEI L'FANAV U'L'ACHARAV

תוס' ד"ה מקרא נדרש לפניו ולא לפני פניו ולאחריו

(Summary: Tosfos explains why the Gemara restricts the Miy'ut "Hi" but not the Ribuy of "Yovel".)

פירוש, מיעוטא ד"היא" מוקמינן א'קריאת דרור שהיא לפניו, ולא א'תקיעה דלפני פניו, ולא א'השמטה דלאחריו, דכתיב בתריה "ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו".

(a)

Clarification: This means that we establish the Miy'ut "Hi" with regard to 'the announcement of freedom' that precedes it, but not with regard to blowing the Shofar that precedes the announcement of freedom (Lifnei Fanav) and not with regard to returning the fields that follows it (le'Acharav).

והא דמוקמי' ריבוי ד"יובל" לפני פניו ולאחריו?

(b)

Implied Question: And the reason that one establishes the Ribuy of "Yovel" with regard to both Lifnei Fanav and le'Acharav?

משום דבעלמא נמי דריש הכי.

(c)

Answer #1: Because that is how one normally Darshens ...

אלא דהכא מוקי מיעוטא בדדמי.

1.

Answer #1 (cont.): Only here the Gemara establishes the Miy'ut "Hi" by the issue that is most logical.

אי נמי, ריבוי דיובל משמע שריבה הכתוב שבכל ענין הוא יובל [וע"ע תו' זבחים כ"ד: ד"ה במקרא].

(d)

Answer #2: Alternatively, the Ribuy of "Yovel" implies that it comes to include aspect of Yovel (See also Tosfos, Zevachim, Daf 2: DH 'be'Mikra').

12)

TOSFOS DH D'AFILU B'CHUTZAH L'ARETZ

תוס' ד"ה דאפילו בחוצה לארץ

(Summary: Once again, Tosfos clarifies Rebbi Yossi's opinion.)

ר' יוסי מודה, מדקאמר לעיל 'א"א דליכא חד בסוף העולם'.

(a)

Comment: Rebbi Yossi agrees, since he said earlier 'There must be someone somewhere in the world ... '.

ושמא נפקא ליה מקרא אחרינא.

(b)

Explanation: Perhaps he learns it from a different Pasuk.

13)

TOSFOS DH MAVRICH

תוס' ד"ה מבריך

(Summary: Tosfos explains the technicality of Mavrich.)

כופף היחור בארץ ומכסהו בעפר וקוצץ באמצע כפיפתו; ואותו היחור יוצא לצד אחר רחוק מעט מעיקר האילן.

(a)

Clarification: One bends the branch into the ground, covers it with earth and cuts it in the middle of the bend, so that the branch that now grows at the other end is a slight distance away from the main tree.

14)

TOSFOS DH MARKIV

תוס' ד"ה מרכיב

(Summary: Tosfos reconciles the inference that Marivh and Markiv are subject to Orlah with the Mishnah in Orlah, which implies that they are not, and elaborates.)

הוא המרכיב אילן בחבירו.

(a)

Clarification: This refers to grafting one tree into another.

ומשמע דמבריך ומרכיב חייב בערלה.

1.

Inferred Halachah: This implies that Mavrich and Markiv are subject to Orlah.

וקשיא, דבפ"ק דערלה (משנה ה) משמע דהרכבה פטור מן הערלה.

(b)

Question: In the first Perek of Orlah (Mishnah 8) it implies that grafting is exempt from Orlah.

ותניא נמי בתורת כהנים "ונטעתם" - 'פרט למבריך ומרכיב; מכאן אתה אומר ספוק גפנים וספוק ספוקן שהבריכן בארץ, מותר.

(c)

Question (cont.): And we learned also in Toras Kohanim that "u'Neta'tem" comes to preclude Marivh and Markiv. 'From here' says the Beraisa, 'the Sipuk of vines, and the Sipuk of their Sipuk which one is Mavrich in the ground is permitted'.

ולשון 'ספוק' בגפנים כלשון [הרכבה] באילן.

1.

Question (cont.): The Lashon 'Sipuk' by vines is equivalent to Harkavah by trees.

ומה שמבריך בשנה זו ומוציא זמורות וחזר והבריכן לשנה אחרת - זהו ספוק ספוקן?

2.

Question (cont.): And what one is Mavrich this year and, when it produces new branches the following year and one is Mavrich again - that is 'Sipuk Sipukan'.

וי"ל, דהתם כשלא נפסקה מאביה ובאילן זקן ...

(d)

Answer: That speaks where one does not sever it from the original tree, which is still standing.

והכא כשנפסקה מאביה ...

1.

Answer (cont.): Whereas here it speaks where one severed it from the original tree

כדמוכח [לקמיה ד'מונין לו משעת נטיעתו'] (בפ"ק דערלה).

2.

Proof: As is evident later (in the first Perek of Orlah) - that one counts from the time it was planted.

וצריך לדקדק, אי הוה שייך לשנויי הכי בפרק משוח מלחמה (סוטה דף מג:) גבי 'חוזר מעורכי המלחמה, משום מבריך, ומשני 'כאן בהרכבת איסור כאן בהרכבת היתר'.

(e)

Query: One needs to look into the matter as to whether one could give give the same answer in Perek Mashu'ach Milchamah (Sotah, Daf 43:) with regard to someone who returns from the battle-front because of Mavrich, and where the Gemara answers 'One speaks about Harkavas Isur, the other, about Harkavas Heter'.

15)

TOSFOS DH U'MUTAR L'KAYMAN B'SHEVI'IS

תוס' ד"ה ומותר לקיימן בשביעית

(Summary: Tosfos discusses the inference that planting is permitted even Lechatchilah.)

לא הוה צריך למיתני 'בשביעית', כיון דתנא רישא 'ערב שביעית'.

(a)

Halachah by Inference: The Beraisa did not need to add the word 'ba'Shevi'is", seeing as the Reisha mentioned 'Erev Shevi'is'.

ומתוך כך מדקדקין דאפילו לכתחילה שרי ליטע.

1.

Halachah by Inference: And from the fact that it does, we learn that one is permitted to plant even Lechatchilah.

ותדע, דלקמן מוקמינן לה כר"מ, ובפ' הנזקין (גיטין נג:) שמעינן לר"מ דאמר ב'נוטע בשביעית בין בשוגג ובין במזיד, יעקר'.

(b)

Proof #1: Proof of this appears later when the Gemara establishes it like Rebbi Meir, who says in Perek ha'Nizakin (Gitin, 53:) that someone who plants in the Sh'mitah, whether by mistake or deliberately, must uproot it.

והיינו טעמא דמפרש התם - דנחשדו על השביעית. אבל אי לאו הכי, מותר לקיים, כדאמר התם.

1.

Proof #1 (cont.): As the Gemara explains there - because they are suspect of contravening Shevi'is. If not for that, it would be permitted to retain it, as the Gemara explains there.

א"כ, אם היה כאן שום איסור, לא היה מתיר לקיים.

2.

Proof #1 (concl.): In that case, if in our Sugya, there would be any Isur, it would not be permitted to retain it.

ולקמן נמי קתני 'אין נוטעין פחות משלשים יום' - [הא שלשים יום, נוטעין לכתחלה].

(c)

Proof #2: Later on too (Daf 10:), we learned in a Beraisa that 'One may not plant within thirty days' - implying that within thirty days, one may plant Lechatchilah.

וההיא דלדברי האומר 'שלשים, צריך שלשים ושלשים'"

(d)

Implied Question: And what we will learn there that 'According to the opinion that holds thirty days, one requires thirty plus thirty'?

מוקי לה ר"ת לענין ערלה, ולא לענין שביעית, כמו שאפרש.

(e)

Answer: Rabeinu Tam establishes with regard to the Din of Orlah, but not that of Sh'mitah, as Tosfos will explain.

ומדקאמר 'מותר לקיימו', הוה משמע דלכתחלה אסור ליטע, דאי לכתחלה שרי, מה שייך 'מותר לקיימו'?

(f)

Question: And even though the Gemara says 'that one may retain it', implying that Lechatchilah, one is not allowed to plant (because if one was allowed to plant Lechatchilah, what would be the point of saying that one may retain it?

ושמא איידי דבעי למיתני סיפא 'אסור לקיימו', תנא רישא 'מותר לקיימו'.

(g)

Answer: Perhaps the Tana in the the Reisha says 'Mutar Lekaymo', since in the Seifa, he wants to say 'Asur Lekaymo'.

ותימה, דבפ"ב דשביעית (משנה א) תנן, ומייתי לה בפ"ק דמו"ק (דף ג:) ש'חורשין בשדה הלבן עד פסח, ובשדה האילן עד עצרת' ...

(h)

Question: The second Perek of Shevi'is (Mishnah 1) which is cited in the first perek of Mo'ed Katan (Daf 3:) states that 'One is permitted to plow in a corn-field up until Pesach, and in a field of trees, until Shavu'os' ...

וכיון דאפילו ליטע בתחילה שרי שלשים יום לפני ר"ה, אמאי אסור לחרוש, לשתרי נמי לחרוש עד לפני ר"ה שלשים יום?

1.

Question (cont.): Now since one may even plant Lechatchilah thirty days before Rosh ha'Shanah, on what grounds is it forbidden to plow? Why is one not also permitted to plow up until thirty days before Rosh ha'Shanah?

ואור"ת, דלא החמירו בנטיעה כמו בחרישה משום דאין תוספת שביעית דאורייתא בנטיעה אלא בחרישה, דכתיב בה קרא, כדדרשינן לעיל (ע"א) מ"בחריש ובקציר תשבות".

(i)

Answer #1: Rabeinu Tam suggests that they were not as strict regarding plowing, since Tosfos Shevi'is of a sapling is confined to plowing, which we learn from a Pasuk from the Pasuk "be'Charish u'veKatzir Tishbos" as we explained earlier (on Amud Alef).

ועוד יש ליתן טעם משום דכל חורש ערב שביעית, הוי להועיל בשביעית.

(j)

Answer #2: Another possible reason is - because plowing on Erev Sh'mitah is effective vis-a-vis the Sh'mitah.

אבל אין לאסור ערב שביעית ליטע מחמת שהאילן גדל בשביעית ...

(k)

Implied Question: One cannot however, by the same token, forbid planting on Erev Sh'mitah since the tree will grow in the Sh'mitah-year

דכל האילנות נמי מיגדל גדלי בשביעית, וא"כ, לא יטע לעולם.

(l)

Answer: Since all trees grow in the Sh'mitah-year, in which case one should never be allowed to plant.

ובירושלמי מפרש טעמא אחרינא בריש מסכת שביעית דגרסינן התם 'ולמה עד עצרת? עד כאן הוא יפה לפרי, מכאן ואילך מנבל פירותיו.

1.

Yerushalmi: The Yerushalmi gives a different explanation at the beginning of Maseches Shevi'is, where the text reads 'Why until Shavu'os?' And it answers, 'Because until then, it is good for the fruit; whereas from then on, it spoils it'.

והא תניא אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל עד כאן מעבה הקורות, מכאן ואילך, מתיש כחן'.

(m)

Proof: The Beraisa states that as regards both a non fruit bearing tree and a fruit-tree - until them(Shavu'os), it produces thick beams, from then on, the trees strength weakens.

ולפי טעם זה ניחא, דכיון דאין מועיל לאילן מכאן ואילך, מיחזי כמתקן שדהו לצורך שביעית.

(n)

Answer #3: According to this reasoning, the question is answered - because, since plowing is not good for the tree after Shavu'os, it looks as if one is doing so for the needs of Sh'mitah.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF