סנהדרין דף נ"ו ע"א
המקלל בכינוי, והוא ישראל או בן נח, מה דינו?
מה דרשינן מקרא "כגר כאזר" לאמוראים אליבא דהתנאים דלהלן?
| אליבא דר' מאיר | אליבא דרבנן | |
| לר' יצחק נפחא | למעט בן נח מסקילה לסיף | שבן נח לא בעי שם בשם |
| לרבי מיישא | למעט בן נח מסקילה לסיף | לרבות בן נח לכינוי |
סנהדרין דף נ"ו ע"ב
עכו"ם שעשה עבודה זרה ולא השתחווה לה, האם חייב?
| לבעל הגמ' ורב פפא | לרבא [3] | |
| למאן דדריש מקרא "סרו וכו' עשו להם וכו'" | חייב | פטור |
| למאן דדריש מקרא "הואיל הלך אחר צו" | פטור | פטור |
-------------------------------------------------
[1] והכי קאמר, דכיון שכתוב ונוקב שם יומת, משמע שאינו חייב אלא על השם המיוחד, להכי כתיב איש כי יקלל אלהיו מ"מ. וכיון שכתוב איש איש כי יקלל, אתא לרבות גם בן נח.
[2] מזה שאמר ר' יצחק שלא נצרכה אלא לרבות הכינויים בבן נח ואליבא דר"מ, משמע שלרבנן לא שנא ישראל ולא שנא בן נח פטור.
[3] ס"ל דכיון שאין ב"ד של ישראל ממיתין על זה אין בן נח מוזהר עליו, ולא ס"ל שגם זה מתרבה מקרא דויצו ה' אלקים וכו', שמשם למדנו שעכו"ם אסור בע"ז - ועי' רש"י ד"ה גיפוף.