סנהדרין דף ע"ו ע"א
האם לומדים לענוש מן הדין באופנים דלהלן?
בגילוי מילתא - בתו מבת בתו | בק"ו גמור - אחותו מב' צדדים מאחותו מצד אחד [1] | |
לאביי | לומדים | לא לומדים |
לרבא | לא לומדים | לא לומדים |
סנהדרין דף ע"ו ע"ב
מה דין חמותו לאחר מיתת אשתו ואם חמותו?
האם אם חמותו כתובה להדיא? | האם חייב שריפה בחמותו לאחר מיתת אשתו? | |
לר' ישמעאל | אינה כתובה | בשריפה |
לר' עקיבא | לאביי: כתובה לרבא: אינה כתובה [2] |
לאביי: בשריפה [3] לרבא: אינה בשריפה |
כבש - צמצם, אדם או בהמה במים או בשמש, מה דינו?
באדם - מיתה | בהמה - נזקין | |
לרב אחר בר רב | חייב | פטור |
לרבינא | חייב | חייב |
-------------------------------------------------
[1] פירש"י בד"ה גילוי, דגם אביי מודה לכלל שאין עונשים מן הדין. ומה שלמד אביי לאיסור בתו מבת בתו, אינו משום ק"ו אלא משום גילוי מילתא, וה"פ דכיון שמצאנו שבת בתו מאנוסתו נאסרה א"כ ודאי שיש בזה איסור גם לבתו, דהרי בת בתו באה ממנה, משא"כ באחותו, דהגם שמצאנו שאחותו בת אביו ולא בת אמו אסורה, מ"מ אין איסורה בא מחמת קורבת אחותו שהיא בת אביו ובת אמו, וא"כ אחותו משני צדדים אינו בכלל אחותו מצד אחד, וללמוד לאוסרה הוא ק"ו גמור - ואין עונשים מן הדין.
[2] כן פירש רש"י להדיא בד"ה רבא, שס"ל לרבא שאם חמותו לכו"ע מדרשה אתיא.
[3] הנה רבא פירש את דברי ר"ע אותו ואת שתיהן לומר שדוקא כששתיהן נמצאות - בשריפה, ואם לא הוא רק בארור, אולם לאביי דרשה זו של ר"ע באה לומר על חמותו ואם חמותו ששתיהן כתוב איסורן, וא"כ לא מייתר לו לדרשת רבא.