1)

TOSFOS DH MI'SHE'RABU HA'ANASIN U'MAI NINHU ARNONA

תוס' ד"ה משרבו האנסין ומאי נינהו ארנונא

(SUMMARY: Tosfos give two reasons to explain how Chazal can permit the Isur Shevi'is because of Arnona, which, on the surface, is merely a money issue).

וא"ת, ומשום ארנונא התירו לחרוש ולזרוע, דהויא איסורא מדאורייתא?

(a)

Question: How could the Chachamim permit the Isur of plowing and planting in the Sh'mitah, an Isur d'Oraysa, because of Arnona?

וי"ל, דמיירי בשביעית בזמן הזה דרבנן.

(b)

Answer #1: The Gemara is talking about Shevi'is nowadays, which is only de'Rabbanan.

אי נמי י"ל, דפקוח נפש הוא - ששואל להם המלך מס ואין להם מה יפרענו, ומתים בתפיסת המלך.

(c)

Answer #2: Alternatively, they permitted it because it contained an element of 'Piku'ach Nefesh' (life-danger). That was because, if they were unable to pay the tax, the king would sieze them and place them in jail, where they would languish until they died.

והכי איתמר בירושלמי 'משום חיי נפש'.

(d)

Proof: This is in fact, what the Yerushalmi says specifically.

2)

TOSFOS DH LE'ABER HA'SHANAH BE'ASYA

תוס' ד"ה לעבר השנה בעסיא

(SUMMARY: Tosfos deals with the problem that Asya is in Chutz la'Aretz, and one is not permitted to perform Ibur Shanah in Chutz la'Aretz).

וא"ת, היאך היו מעברין בעסיא, הא עסיא חוצה לארץ היא - כדאמרינן פ' חזקת הבתים (ב"ב דף נו. ושם) עסיא ואספמיא ... ?

(a)

Question: How could they possibly declare a leap-year in Asya, which was outside Eretz Yisrael, as the Gemara explains in 'Chezkas ha'Batim' (Bava Basra, 56a & 56b) (and Ibur Shanah can only be performed in Eretz Yisrael)?

וי"ל, ד'לעבר' ר"ל - לחשוב.

(b)

Answer: 'Le'aber' in this case means (not to declare a leap-year, but) to reckon (whether to declare a leap-year or not).

והכי משמע - מדקאמר 'כהן וחריש', משמע ששביעית היתה; ואין מעברין השנה בשביעית, כדאמרי' (לעיל ד' יב.).

(c)

Proof: ... and this is evident, since the Gemara says (in this context) 'a Kohen who is plowing in the Sh'mitah-year!', implying that we are talking about a Sh'mitah-year, and one cannot declare a leap-year in the Sh'mitah (as we learned above on Daf 12a).

3)

TOSFOS DH AGISTON ANI BE'SOCHAH

תוס' ד"ה אגיסטון אני בתוכה

(SUMMARY: Tosfos rejects Rashi's first interpretation of 'Agiston', and accepts the second.

פ"ה - לשון ראשון 'שכיר אני בתוכה, וקרקע של נכרי הוא'.

(a)

Explanation #1: In the first Lashon, Rashi explains 'I am a laborer in the field, which belongs to a Nochri'.

ולא נהירא, דאמרינן בגיטין (דף סב. ושם) 'אין עודרין עם הנכרי בשביעית'?

(b)

Refutation: But this is incorrect, since we learned in Gitin, on Daf 62a & 62b that 'one is not permitted to dig together with a Nochri in the Sh'mitah?

ע"כ נראה כפירוש אחר שפירש הקונטרס - 'משום ארנונא'.

(c)

Explanation #2: Therefore, Rashi's second Lashon is the correct one, where he says that the owner hired him to plow in the field on account of Arnona (see Maharsha and Tosfos ha'Rosh).

4)

TOSFOS DH LE'AKAL BEIS-HA'BAD ANI TZARICH

תוס' ד"ה לעקל בית הבד אני צריך

(SUMMARY: Tosfos draws a distinction between Shabbos and Sh'mitah as regards 'Meleches Machsheves', which applies to the former [even le'Chumra], but not to the latter).

וקשה, דמ"מ מה בכך, מ"מ הוה משביח הכרם? דהכי אמרינן פרק כלל גדול (שבת דף עג: ושם) 'הזומר וצריך לעצים, חייב שתים - משום קוצר ומשום נוטע'; הכא נמי לחייב משום עבודת נוטע?

(a)

Question: So what if he did? The fact is that pruning the vines improved the vine-yard, as the Gemara explains in 'K'lal Gadol, (Shabbos, 73b & 74a) 'Someone who prunes because he needs the wood, transgresses two La'avi - becuse of 'Kotzeer' and b ecause of 'Note'a' - So here too, he ought to be Chayav becuse of Note'a?

וי"ל, דעביד ליה באותו ענין דודאי קשה ליה, דליכא לחייבו משום נוטע.

(b)

Answer: He pruned it in such a way that it was harmful to the land, in which case, he is not Chayav on account of 'Note'a' (planting).

כדאמרינן גבי שבת?

(c)

Implied Quesion: Then why would he be Chayav for doing exactly the same thing on Shabbos?

'דשאני גבי שבת - ד"מלאכת מחשבת" אסרה תורה, והא מתעבדא מחשבתו!' אבל גבי שביעית אין לאסור רק היכא דמשביח הקרקע, אבל הכא קשיא ליה, וכה"ג שרי, כדאיתא פרק המוכר את הספינה (ב"ב דף פ:).

(d)

Answer: Because Shabbos is different, inasmuch as the Torah forbids "Meleches Machsheves" (any case where one's intentions are fulfilled), and with regard to Shabbos, his intention was indeed fulfilled. Whereas with regard to Shevi'is, only an act that improves the land is forbidden, so that in our case, where it is harmful to the land (as we explained), it is permitted.

5)

TOSFOS DH YIMACHRU LE'KOHANIM BI'DEMEI TERUMAH

תוס' ד"ה ימכרו לכהנים בדמי תרומה

(SUMMARY: Tosfos reconciles this statement with the prohibition to trade Sh'mitah produce in the Sh'mitah).

וא"ת, והא אסור לעשות סחורה בפירות שביעית, כדאמרינן במסכת ע"ז (דף סב:) ' "לאכלה", ולא לסחורה'?

(a)

Question: But is it not forbidden to trade Sh'mitah-fruit ('S'chorah') with the fruit of Sh'mitah, as the Gemara states in Avodah Zarah, 62a - "le'Achlah", 've'Lo li'Sechorah'?

וי"ל, דסחורה היינו כשמוכרה בשוק כעין חנות דדמי לסחורה; אבל פעם א' כעין אקראי בעלמא ליכא משום סחורה.

(b)

Answer: The definition of 'trading' is - selling it in the market, which is akin to selling it in a shop; but a once-off casual sale does not fall under the category of S'chorah

6)

TOSFOS DH KA'DUR EL ERETZ RACHAVAS YADAYIM.

תוס' ד"ה כדור אל ארץ רחבת ידים

(SUMMARY: Tosfos offers three interpretations of the word "ka'Dur", reconciling the final interpretation with the fact that the Torah writes "ka'Dur" and not 'ke'Kadur').

פ"ה 'כדור ...' - "כשורה יסובבוך חיילות.

(a)

Translation #1: Rashi translates 'ka'Dur' as 'Like a row (an un-broken chain), the soldiers will surround you ... ".

פ"א כגר שהוא גולה - ל' דירה כמו "מדור באהלי רשע" (תהלים פד).

(b)

Translation #2: Others translate it as 'Like a Ger (who dwells with you)' - a Lashon of dwelling (as in the Pasuk in Tehilim, 84:11) " ... mi'Dur be'Ohalei Resha").

ל"א "ככדור" - 'פלוט"ה' בלע"ז, כמו 'הכדור והאמום' (לקמן דף סח:)

(c)

Translation #3: And a third Lashon translates "ke'Dur" as if it was written 'ke'Kadur' (like a ball).

ואע"ג דלא כתיב 'ככדור'?

(d)

Implied Question: Even though the Pasuk does not say 'ke'Kadur' ...

מ"מ אשכחן כי האי דרשה דכתיב (קהלת יב) "דברי חכמים כדרבונות", ודרשינן (ירושלמי סנהדרין פ"י) 'ככדור של בנות שזורקין זו ליד חבירתה', כך אדם מוסר דברי תורה לחבירו ולתלמידיו זה לזה, ומתפקחין זה מזה. ולא כתיב 'ככדרבונות'.

(e)

Answer: ... we have a precedent for this in the Pasuk in Koheles, 112:11 "Divrei Chachamim ke'Dorbanos", on which the Yerushalmi comments 'Like a girls' ball which they throw to one another, so does one man transmit words of Torah to his friend and to his Talmidim, from one to the other), and they gain wisdom from one another. Even though there too, the Pasuk writes (not 'ki'Kedarbanos', but) "ke'Dorbanos".

26b----------------------------------------26b

7)

TOSFOS DH MACHSHAVAH MO'ELES AFILU LE'DIVREI TORAH.

תוס' ד"ה מחשבה מועלת אפילו לדברי תורה

(SUMMARY: Tosfos cites two explanations of the above statement, depending on the meaning of 'Mo'eles').

פירש ריב"א, דאגת לב האדם על מזונותיו מהניא לשכח ממנו כל שאר מחשבות, אף מחשבת דברי תורה, שנאמר "מפר מחשבות ערומים ... '. וקאי א'נותן מטר על פני ארץ ... "

(a)

Explanation #1: The Riva explains this to mean that the worrying thoughts in the heart of man concerning his livelihood are effective against (they override - all other thoughts) - even thoughts of Torah, as the Pasuk writes in Iyov 5:12 "Meifer Machsh'vos Arumim"; and the Pasuk refers to what he wrote in the previous Pasuk "ve'Shole'ach Mayim al-P'nei Chutzos"".

י"מ 'מועלת' - משקרת, ולא תצלח - כלומר אם אדם חושב הן להעשיר הן גם לדברי תורה, לא יספיק אלא כשעשה לשמה, כדמסיק.

(b)

Explanation #2: Others translate 'Mo'eles' as 'false', and what the Gemara means is that somebody who thinks about wealth and about Torah, the former falsifies (overrides) the latter, unless he learns Torah li'Shemah (as the Gemara concludes).

8)

TOSFOS DH HALACHAH KE'REBBI YEHUDAH

תוס' ד"ה הלכה כרבי יהודה

(SUMMARY: Tosfos discusses R. Yehudah's ruling, rules like it and goes on to qualify it).

דמכשיר בשיש לו אומנות בלא הוא.

(a)

Clarification: Who validates 'Mesachek be'Kuvya', as long as one has another profession as well.

וכן הלכה - ד'משחק בקוביא' לאו אסמכתא היא.

(b)

Ruling: And this is the Halachah - that 'Mesachek be'Kuvya' is not considered an Asmachta.

ודוקא כשמעות שניהם על הדף שקורין 'אישקבי"ר' בלע"ז, שהמקום קנוי למי שהרויח לקנות המעות. אבל אותם המשחקים באמנה אפילו הקנו זה לזה, לא קנה, דאסמכתא גמורה היא ואין קנין מועיל בה.

(c)

Restriction: This ruling is restricted however, to where the money of both participants is lying on the board, since the board is 'Kanuy' to the one who wins the money. But if one plays with the dice 'on faith' the winner is not Koneh, even if they made a joint Kinyan, since this is a real case of 'Asmachta', by which a Kinyan is not effective.

9)

TOSFOS DH OCHLEI DAVAR ACHE PESULIN LEHA'ID

תוס' ד"ה אוכלי דבר אחר פסולין להעיד

(SUMMARY: Tosfos explain why 'Davar Acher' cannot mean a Chazir in this context, and therefore learns like Rashi).

ליכא לפרושי 'אוכלי דבר אחר' דהיינו אוכלי חזיר; דאי באוכלי חזיר, היכי מפליג בין צינעא לפרהסיא; וכי גרע מאוכל נבלות לתיאבון, דאמרינן לקמן (דף כז.) דפסול לעדות בכל ענין?

(a)

Clarification: 'Ochlei Davar Acher' cannot refer to people who eat Chazir, because if it did, on what basis would the Gemara draw a distinction between 'discreetly' and 'in public'?

אלא נראה כפי' הקונטרס - דהיינו מקבלי צדקה מן הנכרים.

(b)

Explanation: It must therefore refer to people who accept charity from Nochrim, as Rashi explains.

10)

TOSFOS DH HE'CHASHUD AL HA'ARAYOS KASHE LE'EIDUS

תוס' ד"ה החשוד על העריות כשר לעדות

(SUMMARY: Firstly, Tosfos explain why he is Kasher le'Eidus, whilst 'Ochel Neveilos le'Te'avon' and 'P'loni Riv'ani li'Retzoni' are not? Secondly, they explain why he receives Malkos, even when he is only suspected of sinning).

תימה, מאי שנא מ'אוכל נבלות לתיאבון' ומ'פלוני רבעני לרצוני', דפסולין לעדות?

(a)

Question: Why is this different than someone who eats Neveilos for pleasure and someone who claims that so-and-so raped him with his consent, who are both Pasul from testifying.

וי"ל, דמיירי הכא בחשוד בעלמא בלא עדים, דאין כאן כי אם שמועה;

(b)

Answer #1: The Gemara is speaking here about a person who is merely suspected of committing adultery (and not about someone who has been proven to have done so).

ומ"מ הא דאמרינן 'ארבעים בכתפיה ... ?'

(c)

Implied Question: On what basis does one sentence a person who is merely suspected of sinning to Malkos?

ניחא - כדאמרינן 'מלקין על לא טובה השמועה'.

(d)

Answer: We learned in Kidushin that 'Someone who behaves in a way that causes rumors to spread receives Malkos.

אי נמי, הכא משום דיצרו תוקפו, ולא דמי לנבלה וגם לרביעה - דליכא יצרו תוקפו כל כך כמו בערוה.

(e)

Answer #2 (to first question): Alternatively, the reason that he is Kasher le'Eidus is because he is overcome by his Yeitzer ha'Ra, and is therefore not comparable to eating Neveilah and being raped, where the Yeitzer-ha'Ra does not grip him to the same extent as Ervah.