[1] עי' ביד רמה שכתב: בתחילה היו אומרים אוספים כשרים אע"פ שמרבים לאסוף יותר מכדי הצריך להן לאכילה, ופעמים שהיו מוכרים את המותר, אפילו הכי כיון שבשעת אסיפה לא היה מוכח כן לא גזרו בהו רבנן.

[2] כלומר שגם לאוספים היו קורים סוחרים, דבתחילה שהיו אוספים לעצמם כדי לאכול קודם הביעור היו כשרים, אבל לבסוף שהיו נותנים מעות לעניים כדי שיאספו בשבילם חזרו לקרוא [לעניים האוספים - יד רמה] סוחרים ופסולים.

[3] פירוש בתחילה גם האוספים היו פסולים, ולבסוף אמרו שרק הסוחרים, אבל האוספים כשרים. דכיון שרבו האנסים - הארנונות, ושביעית בזמן הזה רק דרבנן התירו לזרוע ולאסוף בשביעית אבל לא לסחור.

[4] פירשו בתד"ה החשוד, דמיירי בחשוד בעלמא בלא עדים, כי אם בשמועה רעה, אבל אם עבר עבירה ממש פסול כמו כל מומר לתיאבון.