TOSFOS DH AVAL BE'MISAH ACHAS DANIN
תוספות ד"ה אבל במיתה אחת דנין
(SUMMARY: Tosfos reconciles this statement with the Tosefta, which forbids the Sanhedrin from judging two people on one day, even an adulterer and an adulteress).
והא דתני בתוספתא 'אין דנין שנים ביום אחד אפי' נואף ונואפת' בפרק נגמר הדין (לקמן דף מו.)
Implied Question: But have we not learned in the Tosefta (cited in Perek Nigmar ha'Din) that one is not permitted to judge two people on the same day, even an adulterer and an adulteress?
מוקמי לה בבת כהן ובועלה, דהיא בשריפה ובועלה בחנק.
Answer: We establish that case by a bas Kohen and the man with whom she committed adultery, where she receives Sereifah, whereas he receives Chenek.
TOSFOS DH ISHU CHAMOTZ VE'LO CHOMETZ)
תוספות ד"ה אשרו חמוץ ולא חומץ
(SUMMARY: Tosfos cite Rashi, who learns that Beis-Din always give the claimant's claim precedence over any counter claim that the defendant may have. After proving that the claimant must have a Sh'tar, they reconcile it with the Gemara in Bava Metzi'a, which maintains that we try to attempt bothering Beis-Din a second time).
פ"ה, לכדדרשינן בפרק שור שנגח את הפרה (ב"ק דף מו: ושם) 'מניין שנזקקין לתובע תחלה' - כגון שתובע את חבירו שהלוהו מנה ואינו משלם; וזה משיבו 'משכון היה לי בידך ונתקלקל או אבד'. נזקקין לתובע תחלה עד שיהא ממונו בידו, ואח"כ נזקקין לדין המשכון.
Explanation #1: Like we learned in 'Shor she'Nagach es ha'Parah', Rashi explains - 'From where do we know that one first attends to the claim of the claimant' - for example, there where Reuven claims that Shimon owes him a Manah, and Shimon replies that Reuven had a Mashkon (security) of his which was destroyed or lost. We first settle Reuven's claim, and it is only when Reuven has his debt safely in his hands that we open Shimon's case.
וצ"ל שיש שטר למלוה, דאי לאו הכי, מהימן ליה במיגו דאי בעי אמר פרעתיך, דא"צ לפורעו בעדים.
Clarification (Part 2): We also need to say that Reuven is holding a Sh'tar; since otherwise, we would believe Shimon, with a 'Migu' that he could have claimed that he paid (seeing as it is not necessary to pay off one's debt in the presence of witnesses.
ואע"ג ד'אטרוחי ב"ד תרי זימנין לא מטרחינן', כדאמר בפ' המקבל (ב"מ ד' קי.) ב'ההוא שטרא דהוה כתיב ביה שנין סתמא ומלוה אמר ג' ולוה אמר ב' '; ומסיק ד'היכא דקדים מלוה ואכל פירי דג' שנין לא מפקינן מיניה', משום ד'אטרוחי בי דינא תרי זימני לא מטרחינן'?
Implied Question: But do we not have a principle that one does not trouble Beis-Din twice (where it is possible to conclude the entire case in one sitting).
התם היינו טעמא כדמסיק 'מילתא דעביד לאיגלויי היא'; אבל הכא, משום דברים בעלמא דקאמר לוה לאישתמוטי, לא שבקינן מלהוציא מידו.
Answer: That only applies there, as the Gemara there concludes, because it was something that was destined to become revealed; whereas here, where the debtor only seems to be trying to get out of paying, we do not allow him to stop him Beis-Din from taking away from him what he owes (see Maharam).
מיהו תימה, היכי דמי? אם יש לו עדים מזומנין ללוה, או שטוען דבתוך ל' יום יביא עדים, נמתין ליה, דאפי' שואל זמן לפרוע יהבינן ליה זמן ל' יום? ואי טוען שיביא עדים לאחר ל' יום, בלא קרא נמי לא צייתינן ליה?
Question #1: How are we speaking? If the borrower has witnesses handy, or he argues that witnesses will arrive within thirty days, then we wait until they come (since even if he asks for extra time to pay, we allow him thirty days [as we learned in Bava Metzi'a])? Whereas if he claims that he will bring witnesses after thirty days, we would not listen to him even if there was no Pasuk?
והיכא דזיילי ניכסי קאמר התם דנזקקין לנתבע תחלה, ואמאי? וכי ימתינו לאחר שנה או שנתים?
Question #2: The Gemara says there that if the defendant's property is dropping in price, one first deals with his claim. Why is that? Does this mean that one even waits for a year or two (see Tosfos ha'Rosh)?
וצ"ל ולדחוק דאמר 'פלוני ופלוני היה שם, ויודע בזכותו', וידוע דהכי הוא.
Answer: We must therefore say (be'Dochek) that he claims that so-and-so were there, and know that he is right, and it is known that this is true. (The Tosfos ha'Rosh adds that nevertheless, we only wait for them for thirty days).
וריב"א פירש דנזקקין לתובע תחלה היינו לקבל עדיו תחלה.
Explanation #2 (Part 1): The Riva explains that 'one first attends to the claim of the claimant' means that one first accepts his witnesses before those of the defendant.
ונ"מ, אם ימותו עדיו של נתבע או ילכו למדינת הים.
Explanation #2 (Part 2): The ramifications of this ruling will be there where the defendant's witnesses die in the meantime or travel overseas.
ותימא דלא גרע מהיכא דזיילי ניכסי?
Question: On what grounds is this any different to where the defendant's property is dropping in price, where we give his claim precedence?
וי"מ - שזה תובע שחבל בו, והנתבע אומר שיביא עדים היום או למחר משאר תביעות שיש לו עליו, דנזקקין לתובע תחלה, דקי"ל בפרק החובל (ב"ק דף צא.) דאין נותנין זמן לחבלות.
Explanation #3: Yet others establish the case where Reuven claims that Shimon wounded him, and where Shimon counters that he will bring witnesses in a day or two regarding claims that he has against Reuven. This is where we first dfeal with the claimant, because as we learned in Perek ha'Chovel 'One does not fix a date for claims regarding wounds, but judges them immediately.
TOSFOS DH LIGMEREIH LE'DINEIH BE'SHABSA
תוספות ד"ה ליגמריה לדיניה בשבתא
(SUMMARY: Tosfos reconcile this with the Mishnah in Beitzah, which forbidden judging on Shabbos).
אע"ג דתנן בפ' משילין (ביצה דף לו.) אלו הן משום רשות ... לא דנין'?
Implied Question: But did we not learn in Perek Mashilin 'These are forbidden because they fall under the category of 'R'shus (close to a Mitzvah)' ... one is forbidden to judge'?
היינו דוקא דיני ממונות, גזירה שמא יכתוב; אבל דיני נפשות אין לאסור מטעם זה שכבר כתבו מאתמול דברי המזכין ודברי המחייבין.
Answer: That pertains specifically to money-matters, which are forbidden due to a decree that one may come to write; but not to matters of life and death, where the arguments of those who say Patur and those who say Chayav were already recorded the day before.
TOSFOS DH EIN RETZICHAH DOCHEH ES HA'SHABBOS
תוספות ד"ה אין רציחה דוחה את השבת
(SUMMARY: Tosfos explain why the various forms of putting to death ought to be forbidden on Shabbos min ha'Torah, even though the Melachah involved is destructive [which is consequently Patur, according to some opinions]).
בשריפה ניחא, אפילו למ"ד מקלקל בהבערה פטור, דיש בה חילול שבת משום (בישול) פתילה, דאמר (יבמות דף ו:) 'מה לי בישול פתילה מה לי בישול סממנים'.
Clarification (Part 1): Regarding Sereifah, it is clear why, even according to those who hold that burning that is purely destructive is Patur, it constitutes Chilul Shabbos) due to the cooking of the thread of lead (as the Gemara declares in Yevamos "What difference does it make whether one cooks a lead thread or dyes?'
ובשאר חייבי מיתות נמי, אפי' למ"ד (כתובות ה:) דמקלקל בחבורה פטור, הכא חשיב תיקון - דיש לו כפרה.
Clarification (Part 2): And by the remaining Chayvei Misos too, even according to those who hold (in Kesuvos) that wounding that is purely destructive is Patur, here it is considered a Tikun (constructive), since the sentenced person receives an atonement.
TOSFOS DH LE'AVIV U'LE'IMO
תוספות ד"ה לאביו ולאמו
(SUMMARY: Tosfos give two reasons to explain why we need a Pasuk to add Kohen Hedyot, who is less stringent that Nazir, inasmuch as he is permited to render himself Tamei for his relatives, which a Nazir is not).
"לאמו" דרשי' לכהן ונזיר.
Clarification: We learn from "Imo" that even someone who is a Kohen and a Nazir must be Metamei himself for a Meis Mitzvah.
ואע"ג דנזיר חמור, דאין מיטמא לקרובים וכהן הדיוט מיטמא לקרובים?
Question: Despite the fact that a Nazir is more stringent in that he is forbidden to render himself Tamei for relatives, whereas a Kohen Hedyot is not (so what is to be gained by adding Kohen Hedyot)?
מ"מ, ס"ד דמיתסר טפי משום כהן הדיוט כיון דאיכא תרתי.
Answer #1: We would nevertheless have thought that the fact that there are now two prohibitions, ought to make it prohibited.
ועוד, כהן הדיוט עדיף, שזה קדושתו לעולם, וזה אין קדושתו לעולם - כדאמרינן בנזיר בפ' כהן גדול (דף מז:).
Answer #2: And besides, a Kohen Hedyot has a stringency over Nazir, in that his Kedushah is permanent, whereas that of a Nazir is not - as the Gemara states in Nazir.
TOSFOS DH HAREI SHE'HAYAH HOLECH LI'SHECHOT ES PISCHO
תוספות ד"ה הרי שהיה הולך לשחוט את פסחו
פ"ה, הרי שהיה כהן גדול ונזיר והולך לשחוט את פסחו.
Explanation #1: Rashi explains that the Tana is talking about a Kohen Gadol who is also a Nazir who is going to Shecht his Korban Pesach.
וקשה, דפריך מיניה בפ' טבול יום (זבחים דף ק.) א'עובדא דיוסף הכהן שמתה אשתו בע"פ וטימאוהו', ומאי קושיא, שאני הכא דאיכא מצות טובא?
Question: However, the Gemara in Zevachim asks from this Beraisa on the case there where Yosef ha'Kohen's wife died on Erev Pesach, and they forced him to bury her. According to Rashi, what is the Kashya, seeing as the Beraisa is talking about where there are a number of 'Mitzvos' (i.e. prohibitions), whereas there, there was only one.
ע"כ נראה לפרש, דבהולך לשחוט הפסח לבד איירי או למול את בנו, ואינו לא כהן גדול ולא נזיר.
Explanation #2: It therefore seems that the Tana is tspeaking where the person who is going to Shecht his Pesach or to circumcise his son is neither a Kohen Gadol nor a Nazir.
וכן משמע - מדלא קתני 'הרי שהיה כ"ג ונזיר והולך לשחוט את פסחו', כדתני באחריני.
Proof: And so it would seem - since the Tana does not mention the fact that he was, as it does in the other cases that we quote.
והא דתני 'אמרת לא יטמא'?
Implied Question: Why, one may well ask, does he suggest that 'perhaps he ought not to be permitted to render himself Tamei?
משום דלא אתי עשה דטומאת קרובים וידחה עשה דפסח או דמילה שיש בו כרת.
Answer: That is because the Asei of rendering oneself Tamei for relatives cannot override the Asei of Pesach or Milah which are subject to Kareis.
ועוד יש ליישב פי' הקונט' - דאי משום הולך לשחוט את פסחו לחודיה, לא נמנע מלטמא, כי הוי נמי בהדי אחריני אין בכך כלום, דלא דמי לכהן הדיוט כדפרישית לעיל דקדושתן קדושת עולם.
Answer to initial Question: It is also possible to resolve the Kashya on Rashi, in that if there where he is going to Shecht his Pesach exclusively, we do not stop him from making himself Tamei, then the fact that he is also
35b----------------------------------------35b
TOSFOS DH SHABBOS SHE'NIDCHIS MI'PENEI HA'AVODAH
תוספות ד"ה שבת שנדחית מפני העבודה
(SUMMARY: Tosfos present two reasons to explain why we don't apply 'Dayo' here, to restrict the overriding of Shabbos to 'Shev ve'Al Ta'aseh' [in which case it ought not to apply to a Meis Mitzvah]. Then they reconcile the fact that we don't apply Dayo here 9according to the second answer], even though, in Bava Kama, we do apply it under similar circumstances).
הקשה הר"ר יעקב דאורליינ"ש, ונימא 'דיו' - מה עבודה לא מדחיא אלא בשב ואל תעשה, אף שבת לא תדחה אלא בשב ואל תעשה?
Question: R. Ya'akov from Orleans asks why we don't apply the principle 'Dayo here, inasmuch as just as the Avodah is only pushed away by means of a 'Shev ve'Al Ta'aseh' (not serving in the Beis-Hamikdash), so too can Shabbos only be pushed away by means of 'Shev ve'Al Ta'aseh', but not by performing an Avodah (i.e. burying a dead person) on Shabbos?
ולמאן דלית ליה דיו (ב"ק דף כה. ושם) היכא דמפריך קל וחומר, ניחא.
Limiting Question: According to those in Bava Kama who hold that we don't say 'Dayo' if it means breaking the 'Kal-va'Chomer', the question falls away.
וי"ל, מ"מ איכא ק"ו, דהשתא ומה עבודה שהיא קלה דוחה שבת, קבורת מת מצוה לא כ"ש, דלכל הפחות לא גרע מעבודה.
Answer: Even with 'Dayo', the 'Kal-va'Chomer' remains, in that now that Avodah, which is lighter, overrides Shabbos, burying a Meis Mitzvah, which is more stringent, should certainly override Shabbos (even by means of a 'Kum va'Asei'), since in any event, it cannot be less effective than Avodah.
והא דאמר בסוף פרק כיצד הרגל (שם) 'ומה במקום שהקל על השן ועל הרגל ברה"ר שהוא פטור, החמיר עליהם ברשות הניזק לשלם נזק שלם, מקום שהחמיר על הקרן ברה"ר שהוא חייב, אינו דין שנחמיר עליו ברשות הניזק לשלם נזק שלם'?
Implied Question (Part 1): The Gemara asks in Perek Keitzad ha'Regel that if there where the Torah is lenient with Shein ve'Regel (i.e. in the Reshus ha'Rabim, where they are Patur), it is strict with them in the Reshus ha'Nizak, to pay full damage; there where it is strict with Keren (i.e. in the Reshus ha'Rabim, where it is Chayav), ought it not to be stringent in the Reshus ha'Nizak to pay full damage?
ואמרינן 'דיו, מה ברה"ר חצי נזק, אף ברשות הניזק חצי נזק'. ואמאי לא אמרינן 'ומה שן ורגל הקל משלם בחצר הניזק נזק שלם, קרן חמור לא כ"ש'?
Implied Question (Part 2): And the Gemara replies by applying 'Dayo', inasmuch as just in the Reshus ha'Rabim he pays only half-damages, so too, in the Reshus ha'Nizak. Why do we not say there too 'But Shein ve'Regel which are lenient in the Reshus ha'Rabim, yet they pay in the Reshus ha'Nizak full damages, so too, should Keren' (like we do here)?
וי"ל, דשאני הכא, כיון דגוף העבודה נדחית מפני מת מצוה, אין לנו לומר שתהא חמורה הימנו בשום מקום.
Answer: It is different here, because, since the core of the Avodah is pushed away before a Meis Mitzvah, it is not logical to say that it (Avodah) should be more stringent than it under any circumstances.
TOSFOS DH RETZICHAH TOCHI'ACH
תוספות ד"ה רציחה תוכיח
וא"ת וליעבד ק"ו ממילה, ולא מצי פריך מרציחה?
Question: Why do we not learn a 'Kal va'Chomer from Milah, in which case one will not be able to ask a Kashya from Retzichah?
וי"ל, מ"מ הוה מצי למימר 'רציחה תוכיח', כי היכי דרציחה לא דחיא שבת, אף על פי שדוחה את העבודה דדחיא שבת, ה"נ קבורת מת מצוה לא תדחה שבת, אף על פי שדוחה את המילה דדחי שבת.
Answer: The fact is that one could still have asked from Retzichah - in that, just as Retzichah does not override Shabbos, even though it overrides Avodah which overrides Shabbos, then so should Meis Mitzvah not override Shabbos, despite the fact that it overrides Milah which overrides Shabbos.
TOSFOS DH SHE'NE'EMAR ME'IM MIZB'CHI
תוספות ד"ה שנאמר מעם מזבחי
(SUMMARY: After stating that this applies even if there is no other Kohen to perform the Avodah, Tosfos reject their proposal that the reason that Retzichah overrides the Avodah is because the Kohen is unfit to perform the Avodah. Finally, they present two ways of explaining why it is only from Duchening that a Kohen who murdered is intrinsically rejected , but not from the Avodah).
ואפי' אין שם כהן ראוי לעבוד את העבודה, נידחית.
Clarification: Retzichah overrides the Avodah, even if there is no other Kohen available who is fit to perform the Avodah.
וא"ת, דמה שרציחה דוחה את העבודה, לאו משום דרציחה דוחה את העבודה, אלא משום דגברא לא חזי, כדאמרינן (ברכות דף לב:) 'כהן שהרג את הנפש לא ישא כפיו, שנאמר (ישעיה א) "ידיכם דמים מלאו", וכ"ש עבודה?
Question: The fact that Retzichah overrides the Avodah is not intrinsically because it overrides it, but rather, because it the sinner is unfit to serve, as we learned in Brachos, where, based on the Pasuk in Yeshayah "Your hands are full of blood", the Geara rules that a Kohen who murdered is not eligible to Duchen - how much more so perform the Avodah?
וי"ל, דעל כרחיך חזי, דהא לא מיחל לעבודה! ונשיאות כפים חומרא בעלמא הוא.
Answer #1: We have to admit that in fact, he is fit to perform the Avodah, since he does desecrate it; and the ruling prohibiting him from Duchening, is merely a Chumra.
ועוד י"ל, דשאני נשיאות כפים לפי שהרג בידיו, ו'אין קטיגור נעשה סניגור'. כדכתיב בההוא קרא "ובפרישכם כפיכם, אעלים עיני ... " '.
Answer #2: Furthermore, one can say that, based on the principle 'A prosecutor cannot act as a defendant', it is specifically Duchening ('which entails raising his hands') from which he is disqualified, seeing as he murdered with his hands, as the Pasuk there hints when it writes "And when you spread out your hands, I will hide My Eyes from you ... !"
TOSFOS DH MOSHVOS MAH TALMUD LOMAR
תוספות ד"ה מושבות מה ת"ל
(SUMMARY: Tosfos first explain the question, despite the Gemara's D'rashah in Shabbos precluding the fires the Beis-ha'Mokad from the prohibition, then why we cannot simply use the entire word "Moshvoseichem" to teach us that. And finally, they explain from where R. Yossi and R. Nasan learn 'La'av' and 'Lechaleik' respectively).
והא דדרשי' בספ"ק דשבת (ד' כ.) ' "בכל מושבותיכם" אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר במדורת בית המוקד'?
Implied Question: But does the Gemara in Shabos not Darshen from "be'Chol Moshvoseichem" that the prohibition of making as fire is confined to one's private dwellings, but does not extend to the Beis-Hasmikdash?
היינו משום דכתיב "מושבותיכם" ולא כתב 'מושבות'.
Answer: That is only because the Torah writes "Moshvoseichem" (and not just 'Moshvos').
וכי תימא כוליה להכי הוא דאתא?
Implied Question: Perhaps the entire word comes to teach us that D'rashah?
א"כ. לכתוב 'בכל גבולכם'! אלא מדכתיב לשון 'מושבות' דרשינן 'ב"ד'.
Answer: In that case, the Torah ought to have written 'be'Chol Gevulchem'. And since it chose to use the word 'Moshvos', it must come to include Beis-Din in the prohibition.
וא"ת, כוליה ל'ב"ד ולההיא דשבת הוא דאתא, ומנא ליה לרבי יוסי ללאו ולרבי נתן לחלק?
Question: Perhaps we need the entire word to teach us Beis-Din and the D'rashah mentioned in Shabbos? How does R. Yossi learn a La'av and R. Nasan 'Lechaleik' from there?
וי"ל, מדכתיב "לא תבערו" ולא כתיב 'לא תעשו מלאכה בכל מושבותיכם', דהוה דרשינן 'ב"ד' וההיא דשבת 'אבל אתה עושה מלאכה במדורת בית המוקד'.
Answer: They learn their respective D'rashos from the fact that the Torah writes "Lo Seva'aru ... ", rather than 'Lo Sa'asu Melachah be'Chol Moshvoseichem', from which we would have known the two aforementioned Dinim.
TOSFOS DH AMAR ABAYE HASHTA DE'AMRAT
תוספות ד"ה אמר אביי השתא דאמרת
וא"ת, ולאביי נילף מת מצוה מק"ו דריש לקיש, כיון דליכא למימר 'רציחה תוכיח'?
Question: According to Abaye, why can we not learn Meis Mitzvah from the 'Kal va'Chomer' of Resh Lakish, seeing as we cannot counter 'Retzichah Tochi'ach!'?
וי"ל, היינו דקאמר אביי 'היכי פשיטא לר' יוחנן למימר "רציחה תוכיח, שדוחה את העבודה" ', הא איכא למימר שאין דוחה מקל וחומר; ואם כן, הדרא קושיין לדוכתין קשיא דר"ל.
Answer: That is what Abaye means when he says 'Why is it obvious to Rebbi Yochanan to say "Retzichah Tochi'ach, because it pushes away the Avodah?", seeing as it is possible to say that, due to the Kal-va'Chomer, it does not. Because that being the case, the Kashya of Resh Lakish returns?
TOSFOS DH EIN RETZICHAH DOCHEH OSAH
תוספות ד"ה לא תהא רציחה דוחה אותה
וא"ת, ונימא 'דיו' - ומה רציחה אינה דוחה שבת בקום ועשה, אף עבודה לא תדחה בקום ועשה, אבל שב ואל תעשה דחיא שפיר?
Question: Let us say 'Dayo' - Just as Retzichah does not override Shabbos with a Kum va'Asei, so too, should Avodah not do so, only with a Shev ve'Al Ta'aseh?
ולמאן דלית ליה דיו היכא דמיפרך קל וחומר, ניחא.
Answer: According to those who hold that we don't say 'Dayo' if it means breaking the 'Kal-va'Chomer', the question falls away (in the same way as we explained above).
TOSFOS DH LO TEHEI RETZICHAH
תוספות ד"ה א רציחה
רבא נמי פשיטא ליה דלא מצי למימר הכי, דא"כ לא מיתוקם "מעם מזבחי".
Implied Question: Rava also agrees that one cannot say this, because if we did, then we would be unable to explain "me'Im Mizb'chi".
אלא קאמר לאביי אי בתר ק"ו אזלת - לאקשויי לרבי יוחנן, ומפקו ליה לקרא מקרבן ציבור, א"כ גם בקרבן יחיד לא מיתוקם? אלא ודאי לא אמרינן קל וחומר.
Answer: Only the Gemara is saying that, according to Abaye, if we adopt the 'Kal-va'Chomer' to query R. Yochanan, and take the Pasuk out of the Din of Korban Tzibur, then it will not work by a Korban Yachid either. Consequently, we cannot Darshen the 'Kal-va'Chomer'.