[1] ולפ"ז לא פליגי שמואל ור' יוחנן. וראיה לזה, דלקמן בשאלת הגמ' "מאימתי תמה זכות אבות", פירש ר' יוחנן שהוא מימי חזקיה, והוא הרבה קודם החורבן, ואיך אמר כאן שבשעת החורבן "תחון זכות אבות", אלא על כרחך שבשעת החורבן מיירי על הצדיקים כמבואר בגמ', ועליהם אמר "תחון זכות אבות" - שבשבילם לא תמה, ולרשעים תמה כבר מימי חזקיה. וכן מוכח נמי מויקרא רבה, דאיתא התם: לעולם זכות אבות קיימת ולעולם אנו מזכירים אותה.

[2] והסיקה הגמ' בתיובתא לדברי ר' אמי שאמר ד"אין מיתה בלא חטא (-שוגג), ואין יסורים בלא עון (-מזיד)", דהרי בין תנא דמלאכי השרת ודאי חולק עליו (דס"ל שמשה ואהרן מתו בלא חטא), ובין רשב"א ודאי חולק עליו (דס"ל דד' מתו בעטיו של נחש בלא חטא). וכתבו התוס' (בד"ה וש"מ), דהגם שמה שאמר ר' אמרי ד"אין יסורים בלא עון" - לא איתותב, מ"מ הסיקה הגמ' דלא כוותיה לגמרי.

[3] כתבו התוס' (בד"ה כל), שבחטא של בזיון קדשים לכו"ע חטאו.