שבת דף נד. א
מה החילוק בין הלשונות בגמ' בפסיקת ההלכה גבי העזים יוצאות צרורות?
רב | שמואל | ר' יוחנן | |
לשון א' | הלכה כר' יהודה - לחלב מותר וליבש אסור |
הלכה כר' יוסי - וגם לחלב אסור |
----- |
לשון ב' | לחלב מותר וליבש אסור | גם לחלב אסור | ----- |
לשון ג' | לרש"י: ---- לר"ת: הלכה כת"ק דברייתא [1] - לחלב מותר וליבש אסור |
הלכה כר' יהודה ב"ב - וגם לחלב אסור [2] |
לרש"י: הלכה כת"ק דמתניתין - דגם ליבש מותר לר"ת: הלכה כת"ק דברייתא - לחלב מותר וליבש אסור |
מה הן השיטות בביאור עקוד ורגול [3]?
עקוד | רגול | |
לרב יהודה ולברייתא השלישית | עקידת יד ורגל כיצחק בן אברהם [4] | לכוף ידו על זרועו ולקשור |
לברייתא הראשונה | עקוד שתי ידים ושתי רגלים | |
לברייתא השניה | עקידת יד ורגל, או שתי ידים ושתי רגלים |
[1] כן פירש המהר"ם בתוס'.
[2] ביארו התוס' (בד"ה הלכה) דיש נפ"מ בין לשון זו ללשון הקודמת, דר' יהודה ב"ב באמת מתיר לצאת ליבש, ורק משום מראית העין דהרואה אותם צרורות ליבש אומר דלחלב הוא ויבוא להתיר את שניהם. והלכך במקום שאין יוצאים כלל לחלב רק ליבש יהיה מותר, ואילו ללשון שאומרת ששמואל פוסק כר' יוסי בכל ענין אסור.
[3] והטעם שאסור לצאת הגמל לא עקוד ולא קשור אינו מבואר להדיא בגמ'. ובמ"ב (סימן ש"ה ס"ק מ"ח), הביא ב' טעמים בזה, וז"ל: דמכל זה יש צער גדול לבהמה ומשוי הוא לה. ויש שכתבו משום דלמא נפל החבל ומייתי לה.
[4] ולפ"ז עקידת שתי ידים או שתי רגלים מותר (מאירי). ולברייתא הראשונה להיפך, עקידת שתי ידים או שתי רגלים אסורה, ואילו עקידת יד ורגל אסור. ולברייתא השניה, הכל אסור.