-------------------------------------------------

[1] ממכירת יינות שמנים וסלתות. פירוש, ר' ישמעאל במשנה ס"ל שמותר שיירי הלשכה לוקחים בהם יינות שמנים וסלתות - שהם לצורך המנחות, ומוכרים אותם לאנשים בריוח. הכסף הזה נקרא "מותר פירות", ועל זה אמר ר' ישמעאל ד"מותר פירות הוא לקיץ המזבח".

[2] פעמים גם כשהיה השער שלש סאין בסלע - הקדש היה קונה בשער של ד' סאין בסלע, ונמצא הקדש מרוויח סאה רביעית בכל סלע.

[3] פי', המספקים להקדש יינות שמנים וסלתות היו מספקים במדה גדושה, ולעומת זאת כשהקדש היה מוכר אותם לאלה שצריכים להם היה נותן להם במדה מחוקה, ונמצא שהיה הקדש מרויח את הגודש - וזה נקרא בירוצין.

[4] והקשתה הגמ' על שיטה זו, א"כ איך אמרה המשנה על ר"ע ור' חנניה סגן הכהנים שהם לא היו מודים בפירות, הא כולם מודים בסאה רביעית. ותירצה הגמ', שלשיטת ר' יוחנן הכוונה שלא היו מודים בפירות לענין מה שאמר ר' ישמעאל שהם הולכים לקיץ המזבח, דלר"ע ור' חנניה הם היו הולכים לכלי שרת.

[5] דלשיטתו על כרחך קטורת נתקדשה בכלי שרת, וכיון שכן גם במותרה אפשר לקנות כלי שרת.

[6] פי', בסוף השנה נשארו ביד הקדש בהמות שנקנו מתרומת הלשכה, ומשהגיע א' ניסן אי אפשר להשתמש בהם כי צריך בהמות שנקנו מהמעות של התרומה החדשה, והנידון מה עושים עם הבהמות הללו.

[7] וחוזר הקדש וקונה אותם מהתרומה החדשה.

[8] טעם הכ"ש, דבעולה אפי' אם נמתין למום, מ"מ לא משתנה שם הקרבן כי במעות שלה יקחו עולות, ונמצא שלא משתנה כל כך שם הקרבן, ובכל אופן הדין הוא שנפדים תמימים. וא"כ כ"ש חטאות שאם נמתין למומם שאי אפשר לקחת במעותיהם חטאות אלא רק עולות לקיץ המזבח וישתנה שם הקרבן, שיש לנו לפדותם תמימים.

[9] ומקשה הגמ' היכן מצאנו שחטאת קריבה עולה, ומתרצת שקרבן ציבור אינו נעשה חטאת אלא רק בשחיטה, וכיון שכן עדיין לא נקבע לחטאת. עוד תירצה, שתנאי ב"ד הוא על המותר שיקרב עולה.