[1] ס"ל לר' אלעזר שהדרשה שנעלמה ממנו שבועה חייב ולא שיעלם ממנו חפץ היא טעות, דבכל העלם חפץ יש העלם שבועה, דאף כאן שסבור שמה שבידו הוא פת שעורים גם חשוב העלם שבועה - דהא הוא סבור שלא נשבע עליה.

[2] ורב יוסף ס"ל דכיון שאם יאמרו לו עתה על הפת שבידו שהיא של חיטין - ימנע מלאוכלה, הרי שהיתה ידועה לו השבועה ונעלם ממנו החפץ, ולא חשוב העלם חפץ להעלם - ופטור.

[3] ולכך כאן בסוגיין מהני שבועתו אם חשב בלבו פת חיטין והוציא פת סתם, שלא יאסר אלא בפת חיטין.