[1] בהוריות (דף יג:) איתא: שכינו לר' מאיר בשם אחרים, ולר' נתן בשם יש אומרים. וא"כ קשה איך בסוגיין איתא: "ותרא אותו כי טוב הוא" תניא ר"מ אומר טוב שמו וכו', אחרים אומרים נולד כשהוא מהול, ע"כ. ומזה שנחלקו, משמע שר' מאיר אינו אחרים.

[2] פי', דכיון שהעלו לאלישע שם אחר, לכך שמועות שאמר בשמו קראו אותם בשם אחרים. אכן הקשו התוס' על פירוש זה, דהרי גבי ר' נתן אין חילוק וכל שמועותיו נקראים בשם "יש אומרים", ומסתבר שכן הוא גבי ר' מאיר שכל שמועותיו העלו בשם אחרים ולא רק אותם שמועות ששמע בשם אלישע אחר.

[3] ולפ"ז בסוגיין בתחילה אמר ר' מאיר שנקרא שמו של משה טוב, ושוב אחרי שהעלו לו לר"מ שם אחרים חזר בו ואמר שהטעם שנקרא "טוב" משום שנולד מהול.

[4] פי', מקשה הגמ' לשיטתו למה לא אמרה התורה בפירוש "ידה", ולמה הוציא הכתוב בלשון "אמתה" - דמשמע לכאורה שהוא שפחתה, ומתרצת הגמ' שבא ללמד שנשתרבבה ידה אמות הרבה, שנתארכה עד שהגיעה ידה אצל תיבת משה.

[5] וכפשטות הדרשא של ר' יוחנן, שכיון שרצו שפחותיה למחות בה בא גבריאל וחבטן בקרקע, והיינו שחבט את כולם ולא נשארה אפי' אחת.

[6] ומשום דלאו אורחא דבת מלכא למיקם לחודה.