סוטה דף כ. א
הכותב ס"ת האם יכול להטיל קנקנתום לכתיבת פרשת סוטה שבו [1]?
האם מטילים? | מה הטעם? | |
לר' ישמעאל לברייתא א', ולר"ע לברייתא ב' | אין מטילים | דיכול למחוק לה מהתורה [2] |
לר"ע לברייתא א', ולר' ישמעאל לברייתא ב' | מטילים | דאין יכול למחוק לה מהתורה |
לר' יהודה משום ר' מאיר | אין מטילים | דיכול למחוק לה מהתורה |
לר' יעקב משום ר' מאיר | מטילים [3] | דאין יכול למחוק לה מהתורה |
סוטה דף כ: א
לתנאים דלהלן האם יכול למחוק לה מה"ת והאם יכול להשתמש במגילתה לסוטה אחרת?
אליבא דת"ק | אליבא דר' אחי ב"ר יאשיה | |
להשקות בה סוטה אחרת | אינה כשרה | כשרה להשקות בה |
למחוק לה מן התורה | לסתמא דגמ': אינו מוחק לרב פפא: יתכן שמוחק לה [4] |
לסתמא דגמ': מוחק לה לרב נחמן ב"י: יתכן שאינו מוחק [5] |
כמה זמן יתכן שהזכות תתלה לסוטה ומנין?
כמה זמן | ומנין | |
למשנתנו - ר' ישמעאל | שלש שנים - ג"פ י"ב חודש | ילפינן מנבוכדנצר ומפשעי אדום [6] |
לאבא יוסי בן חנן | ג' חודשים | כדי זמן הכרת העובר |
לר' אליעזר בן יצחק | ט' חדשים | כדי שיוולד התינוק וראוי לספר |
לר' שמעון | אינה תולה כלל | כדי שלא להקהות את פחד מים המרים |
[1] כך מבואר ברש"י בסוגיין שכל הנידון הוא רק לענין פרשת סוטה שבתורה, אבל בכתיבת כל שאר ס"ת מטיל קנקנתום לכו"ע. אכן התוס' בעירובין (דף יג.) ס"ל שאסור בכל התורה, וז"ל: חוץ מפרשת סוטה. ור' ישמעאל שהיה אוסר בכל התורה כולה, שמא היה דורש גזרה שוה מסוטה, או [גז"ש] "כתיבה" "כתיבה" או גז"ש אחרת, אי נמי מדרבנן (שמא יבוא להטיל לכתוב בו גם בפרשת סוטה.
[2] ס"ל דמה שבעינן לשמה הוא העשיה, דהיינו מחיקת המגילה, אבל כתיבה לא צריך.
[3] חוץ מפרשת סוטה שבמקדש, כיון שצריך למחוק לגמרי וקנקנתום אינו נמחק.
[4] דעד כאן לא קאמר ת"ק גבי כתב לסוטה אחרת, דכיון שנמשך לשם סוטה פלונית, אי אפשר למשוך ולנותקו לשם סוטה אחרת, אבל ס"ת לכל דבר נכתב ומהני.
[5] ס"ל שאין המחלוקות תלויות אחת בשניה, דעד כאן לא קאמר ר' אחי בר יאשיה גבי מגילה אחרת דמהני - דהוא משום שנכתב סוף סוף לשם אלות וקללות דסוטה, ולא איכפת לי מה שנכתב לשם משהו אחר, אבל ס"ת שכלל לא נכתב לשם אלות לא מהני.
[6] נבוכדנצר נגזר עליו להטרד מבני אדם ולדור עם הבהמות, ואמר לו דניאל עצה להאריך ולתלות את העונש ע"י שיחון ויפרנס עניים, והועיל לו לי"ב חודש. ומזה למד ר' ישמעאל שזמן שהזכות תולה הוא י"ב חודש, אלא שמצא ר' ישמעאל עוד פסוק, דכתיב "על שלשה פשעי אדום" וגו', ומזה למדנו שהקב"ה מאריך עד ג' פעמים מהזמן הקצוב, והרי ג' פעמים י"ב חודש - והם ג' שנים. וזה דין משנתנו שפעמים הזכות תולה לה עד שלש שנים.